תקרית הטיל הנורווגי היא תקרית ראשונה לאחר המלחמה הקרה שהתרחשה בשנות ה-90 כאשר הרוסים זיהו בטעות טיל מחקר נורווגי, שאסף מידע על הזוהר הצפוני, כטיל גרעיני אמריקאי הטס לכיוון המרחב האווירי הרוסי. נשיא רוסיה בוריס ילצין התעתד לשגר מתקפת נגד גרעינית על ארצות הברית אך לאחר שהתבררה הטעות נמנע השיגור.
מהלך האירוע
ב-25 בינואר 1995, זיהה מכ"ם רוסי טיל שנע מעל אוקיינוס הקרח הצפוני, מצפון למדינה. מפעילי המכ"ם העריכו לכאורה כי הטיל במסלול ישירות למוסקבה.
החשש התגבר כאשר דיווחים מהמכ"ם הראו כי הטיל התפצל לשלושה חלקים, שנראו כראשי הקרב המתפצלים של הטיל טרידנט. ברוסיה חשבו כי מדובר בשיגור מצוללת גרעינית.
בתוך זמן הידיעה הובאה לנשיא רוסיה, בוריס ילצין. ילצין נדרש להחליט אם להפעיל את מערכת הטילים הגרעיניים של מדינתו באמצעות המזוודה הגרעינית נגד ארצות הברית, והיו לו 10 דקות לעשות זאת לפני הערכת המומחים הרוסים שהטיל יתקרב לחופי רוסיה.[1]
בסופו של דבר, ובניגוד לחשש, הטיל התרסק אל תוך האוקיינוס, והכוננות הוסרה. לאחר מעשה, נורווגיה מיהרה להודיע שמדובר היה בטיל ששוגר במסגרת מחקר מטאורולוגי, ושהטיל נחת כמתוכנן, במרחק של יותר מאלף קילומטר מגבולות רוסיה.
נורווגיה מסרה, כי ביקשה משגרירותה במוסקבה לברר מדוע רוסיה לא ידעה על כך שטיל המחקר ישוגר מאדמת נורווגיה. דובר משרד החוץ הנורווגי, אינגווארד האוונן, אמר כי "אוסלו פעלה בהתאם לנהלים המקובלים, כשדיווחה בחודש שעבר לכל השגרירויות הזרות, כולל הרוסית, על כוונתה לשגר טיל מחקר מאנדויה שמול חופיה".[1]
יום לאחר התקרית אמר ילצין כי "השתמשתי לראשונה במזוודה השחורה שאני נושא עמי תמיד. יצרתי קשר עם שר ההגנה ועקבנו אחר מסלול הטיל, מתחילת דרכו ועד סופה". זאת הייתה ככל הנראה הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה הקרה שנעשה שימוש במזוודה הגרעינית הרוסית בזמן אמת, במצב חירום.[1]
כמה ימים לאחר התקרית דווח שמדובר היה במחקר מטאורולוגי בשיתוף פעולה עם ארצות הברית, שמושאו היה האורות הצפוניים.[1]
הערות שוליים
