דוקטרינת אולבריכט נוסחה על ידי מנהיג גרמניה המזרחית ולטר אולבריכט. לפי דוקטרינה זו, כדי שיתפתחו יחסים דיפלומטיים מלאים ותקינים בין שתי הגרמניות, על כל אחת מהן להכיר בעצמאותה המלאה של השנייה. הדוקטרינה באה בין השאר על רקע דוקטרינת הלשטיין שלא הכירה בזכות הקיום של גרמניה המזרחית וניסתה לבודד אותה בזירה הבינלאומית.
דוקטרינת אולבריכט קיבלה תמיכה רבה ממדינות הגוש הקומוניסטי שהסכימו לא לנרמל את היחסים עם גרמניה המערבית עד שזו תכיר באופן מלא בעצמאותה וריבונותה של גרמניה המזרחית. בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 במסגרת הדטאנט והאוסטפוליטיק השתפרו היחסים בין שתי הגרמניות וב-1972 נחתם ההסכם הבסיסי ביניהן לפיו בין השאר כל אחת מכירה בריבונותה המלאה של האחרת ומקנה לכל אחת מהן מושב מלא באו"ם.
