|
|
ערך ללא מקורות
|
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
|
| ערך ללא מקורות
|
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
משבר הספוטניק היה נקודת מפנה במלחמה הקרה שהחל ב-4 באוקטובר 1957, עם שיגור הלוויין ספוטניק 1 על ידי ברית המועצות. למרות כישלונם של שני שיגורים אמריקאיים, ארצות הברית האמינה שהיא המובילה בתחום פיתוח הטילים וטכנולוגיית החלל, אך שיגור הספוטניק על ידי ברית המועצות הוכיח שהיא טעתה. אחרי משבר זה החל המירוץ לחלל, שהוביל לתוכנית אפולו ולנחיתה על הירח.
לאחר פרוץ המשבר, ארצות הברית יזמה מגוון פעולות, בעיקר על ידי משרד ההגנה, כולל חישוב מהיר של מסלול הספוטניק, הקמת נאס"א, הגדלת תקציב המחקר הממשלתי, ובניית 1,000 טילים בליסטיים בין-יבשתיים. בנוסף, בציבור האמריקני התעורר חשש שלימודי המדעים במערכת החינוך של ברית המועצות מתקדמים מאלו שבארצות הברית. כתוצאה מכך, בשנת 1958 יזם הנשיא דווייט אייזנהאואר את "חוק ההגנה הלאומית לחינוך" ((National Defense Education Act)), באמצעו השקיע למעלה ממיליארד דולר בלימודי מדעים במערכת החינוך האמריקאית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
