המדענים, שחלקם השתתפו בפשעי המלחמה של הנאצים, הביאו איתם בדרך כלל גם חברים ובני משפחה. הם הועברו למתקן P. O. Box 1142. שעליו נעשה הסרט התעודי "ת"ד 1142, הנאצים הסודיים של אמריקה".
רשימת אוסנברג
באביב 1943 החלה גרמניה במאמצים להחזיר מיחידות השדה מדענים וטכנאים כדי להשתמש בכישוריהם לצורך מחקר ופיתוח. כדי לגייס מדענים וטכנאים, נדרש תחילה לאתר אנשים בעלי כישורים מתאימים, ובהמשך לבדוק את נאמנותם הפוליטית והאידאולוגית. ורנר אוסנברג מאוניברסיטת הנובר, שעמד בראש ההתאחדות למחקר צבאי (Wehr Forschungsgemeinschaft), הכין רשימה של מדענים וטכנאים שעמדו בדרישות המקצועיות והפוליטיות, לצורך החזרתם לעבודה מדעית. במרץ 1945 מצא טכנאי פולני שאריות מהרשימה שנגרסה ונזרקה לשירותים, והודות לשאריות אלו הרכיבו האמריקאים "רשימה שחורה" - שם קוד לרשימת מדענים שיועדו לחקירה, ובראשם ורנר פון בראון.
מבצע Overcast
תוכניתם המקורית של האמריקאים הייתה לראיין רק חוקרי טילים, אולם בעקבות מברק שנשלח לפנטגון ב-22 במאי 1945 על ידי מייג'ור סטיוור הוחלט לשנות את התוכנית ולפנות טכנאים גרמנים ואת משפחותיהם כדי להשתמש בידע שרכשו לצורך המלחמה באוקיינוס השקט, וכן כדי למנוע את העברת הידע לידי ברית המועצות.
נוסף על מדענים המומחים בטילים ובפיזיקה גרעינית, חיפשו בעלות הברית גם מומחים בתחומי הכימיה, הרפואה והנשק ימי.
מרבית המדענים היו מדענים שהועסקו במסגרת פיתוח V-2, ואלו שוכנו עם משפחותיהם בבוואריה. שם המבצע שהתקבל במטות המשולבים האמריקאים ב-19 ביולי 1945 היה Overcast, אך מאחר שנעשה שימוש פומבי ב"מחנה Overcast" למחנה בו שוכנו המדענים, ניתן למבצע שם הקוד "פייפרקליפ" (Paperclip).
מבצעים מקבילים
מבצע מקביל בשם "קופסת גפרורים" ניהלו גם הקנדים.
גם ברית המועצות עשתה מאמץ להשיג את הידע הגרמני בנושא טילים. סטלין שרגז על נפילתם של בכירי המהנדסים לידי האמריקאים אמר: "זה בלתי נסבל בהחלט. אנו הבסנו את צבאות גרמניה הנאצית; אנו כבשנו את ברלין ופנמינדה; אך האמריקאים השיגו את מהנדסי הטילים"[1]. עם זאת, עלה בידי הסובייטים לתפוס מאות טכנאים ומהנדסים, את המעבדות בפנמינדה וכן רשימות של ספקי רכיבים לטילים. הטכנאים והמהנדסים הועברו לברית המועצות בשנת 1946. שם הם נחקרו ומסרו פרטים שאיפשרו לסובייטים לבנות את הטילים הגרמניים. עד נובמבר 1953 הוחזרו הטכנאים לגרמניה.
