כחלוץ פורה ביותר, קרנקל נחשב על ידי רבים ככדורגלן האוסטרי הטוב ביותר בכל הזמנים. הוא החל את הקריירה המקצוענית שלו במדי ראפיד וינה בשנת 1970, ושיחק בה במשך 8 שנים, וביניהן שיחק פחות משנה בקבוצת וינר אתלטיקספורט קלאב בעונת 1971-1972. בשנת 1978, בעודו משחק עבור ראפיד וינה, זכה קרנקל בתואר נעל הזהב של אירופה, תוך כדי שהוא משך את תשומת לבה של קבוצת הכדורגל הספרדיתברצלונה.
בעונה שלאחר מכן, נרכש על ידי המועדון מספרד, נכנס להרכב הפותח במקום ביו ועזר לברצלונה לזכות כבר בעונתו הראשונה בקבוצה בגביע המלך הספרדי ובגביע אירופה למחזיקות גביע, ובנוסף זכה בתואר הפיצ'יצ'י של הלה ליגה. ב-1980, ברצלונה השאילה את קרנקל לעונה אחת לקבוצה האוסטרית פירסט וינה. בשנת 1981, הוא חזר לשחק בראפיד וינה, בתור קפטן הקבוצה, והמשיך ביכולת הכיבוש המופלאה שלו ב-5 השנים הבאות בהן שיחק בקבוצה. הוא היה אחד השחקנים החשובים ביותר בסגל הקבוצה החזקה והמצליחה של ראפיד וינה במהלך שנות ה-80, וצבר שתי אליפויות ליגת העל האוסטרית, ואף העפיל עם קבוצתו עד לגמר גביע אופ"א בשנת 1985, בו הפסידה ראפיד וינה לאברטון האנגלית.
ב-1986 הוא עבר לשחק כשחקן-מאמן ב-וינר ספורטקלאב. אחרי כן, הקריירה של קרנקל כשחקן החלה לדעוך, והוא בילה עונה אחת ב-1988, בקבוצה הקטנה קרמסר, וב-1989, הוא תלה את נעליו, לאחר עונה באוסטריה זלצבורג.
קרנקל זכה בקריירה שלו בתואר כדורגלן השנה באוסטריה 5 פעמים, וזכה במקום הראשון בסקר לגבי השחקן האוסטרי הפופולרי ביותר ב-25 השנים האחרונות.
מיד לאחר שפרש ממשחק פעיל, התמנה קרנקל ב-1989 למשרת המאמן של ראפיד וינה. הוא אימן את ראפיד במשך שלוש שנים, עד שבשנת 1992, התמנה להיות מאמנה של אדמירה וואקר. אחרי שנתיים בוואקר, הפך להיות מאמנה של קבוצת טירול אינסברוק. אחר כך, המשיך להחליף מועדונים באוסטריה, ואף אימן את פורטונה קלן מגרמניה, עד שבשנת 2002, הוא מונה להיות מאמנה הבכיר של הנבחרת האוסטרית. ב-28 בספטמבר2005, הוא פוטר מאימון הנבחרת לאחר שלא הצליח להעפיל למונדיאל 2006. מאז הוא עובד כפרשן כדורגל עבור הטלוויזיה האוסטרית.