מריאנו מרטין אלונסו (בספרדית: Mariano Martín Alonso; 20 באוקטובר 1919 - 9 בספטמבר 1998) היה כדורגלן ספרדי, שהתפרסם כששיחק במדי ברצלונה.
קריירה
מרטין, שתפקידו במגרש היה חלוץ, שיחק במשך תשע עונות בברצלונה, בין 1939/40 לבין 1947/48. 188 השערים שהבקיע ב-167 משחקים - ממוצע של 1.12 שערים למשחק - גורמים לרבים להחשיבו כאחד החלוצים הטובים ביותר ששיחקו במדי ברצלונה. מרטין הוא השחקן עם מספר השערים העשירי בגודלו בהיסטוריית הקבוצה. מהירותו וכוחו היקנו לו את הכינוי "הזעם של הרחבה" (בספרדית: "La furia del área").
תחילת דרכו בקבוצה הייתה מוצלחת. בעונת 1940/41 עזר לקבוצה לסיים במקום הרביעי עם 12 שערים שהבקיע, והוא היה מלך שערי הקבוצה באותה עונה. אולם, העונה שלאחריה הייתה אחת הקשות ביותר בהיסטוריה של ברצלונה, והיא ניצלה מירידה לליגה השנייה רק במשחק האחרון. מרטין היה בין השחקנים המצטיינים של הקבוצה, ו-17 השערים שהבקיע ב-23 הופעות עזרו לקבוצה להישאר בליגה הראשונה. למרות היכולת הדלה של ברצלונה בליגה, היא הצליחה לזכות בגביע הגנרל בסוף אותה עונה. מרטין הבקיע צמד במשחק הגמר נגד אתלטיק בילבאו. השער השני היה שער הניצחון, בהארכה, מבישול של ז'אומה סוספדרה. בעונה הבאה, עונת 1942/43, זכה מרטין בתואר מלך שערי הליגה - הפיצ'יצ'י, כשהבקיע 32 שערים ב-26 משחקים. הוא היה הזוכה הראשון בשורות ברצלונה שזכה בתואר הפיצ'יצ'י. באותה עונה החל רצף של 18 שערים ב-10 משחקים רצופים - שיא קבוצתי, שליונל מסי שבר כשישים שנה לאחר מכן.[1] בעונת 1943/44 היה פעם נוספת מלך שערי ברצלונה, עם 24 שערי ליגה, אך הקבוצה סיימה רק במקום השישי בליגה. באותן שנים, פעמים רבות שיתף מרטין פעולה עם הקיצוני ז'וזפ ואיה.
במהלך משחק ידידות של נבחרת קטלוניה נגד נבחרת ולנסיה בפברואר 1944, נפצע מרטין בברכו. פציעה זו הגבילה את יכולתו של מרטין להשתתף במשחקי הקבוצה עד סוף הקריירה שלו. מרטין לקח חלק קטן בזכיית ברצלונה באליפות הליגה בעונת 1944/45, האליפות השנייה של הקבוצה בהיסטוריה, עם 4 שערים בלבד ב-11 הופעות. המועדון זכה באליפות נוספת ב-1947/48, שבה למרטין לא היה חלק כלל בשל הפציעה שעבר. בשל העובדה שמרטין לא הצליח לשחזר את יכולתו מלפני הפציעה, לצד עלייתו של החלוץ ססאר, הוא נאלץ לעזוב את ברצלונה ב-1948.
מרטין הצטרף לז'ימנסטיק טרגונה, שם שיחק במשך שנתיים ושיתף פעולה עם חברו מימיו בברצלונה חוסה בראבו. ב-1950 הצטרף לסנט אנדראו, שם פרש ממשחק כעבור שנה.
ב-1943, בעודו שחקן, הקים ביחד עם בניטו גארסיה חנות ספורט בעיר ברצלונה שנודעה לימים בשם "בניטו ספורטס".[2]
סטטיסטיקה
| מועדון
|
עונה
|
ליגה
|
גביע
|
אחר
|
סך הכול
|
| הופעות |
שערים |
הופעות |
שערים |
הופעות |
שערים |
הופעות |
שערים
|
| ברצלונה
|
1939/40
|
3 |
0 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| 1940/41
|
14 |
12 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| 1941/42
|
23 |
17 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| 1942/43
|
23 |
30 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| 1943/44
|
20 |
24 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| 1944/45
|
11 |
4 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| 1945/46
|
15 |
9 |
? |
? |
1 |
0 |
? |
?
|
| 1946/47
|
3 |
1 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| 1947/48
|
0 |
0 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| סך הכול
|
112 |
97 |
? |
? |
1 |
0 |
? |
?
|
| ז'ימנסטיק
|
1948/49
|
18 |
8 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| סך הכול
|
18 |
8 |
? |
? |
– |
? |
?
|
| סך הכול בקריירה
|
130 |
105 |
? |
? |
1 |
0 |
? |
?
|
תארים
- ברצלונה
- אישיים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
