סויוז TM-14 (ברוסית: Союз TM-14) הייתה חללית מסדרת סויוז, שהמריאה ב-17 במרץ 1992 מקוסמודרום בייקונור שנמצא בקזחסטן ומופעל על ידי רוסיה. זו הייתה הטיסה הראשונה שבוצע לאחר התפרקות ברית המועצות.
"סויוז TM-14" שוגרה ב-17 במרץ 1992 מקוסמודרום בייקונור. החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז-TM. השיגור בוצע מכן שיגור מס' 1 בעזרת משגר סויוז U.
עגינה לתחנת החלל מיר בוצע ב-19 במרץ ועברה ללא בעיות. עגינה בוצע לתא עגינה במודול בסיסי של תחנת החלל. בתחנת החלל כבר פעלה משלחת מס' 10 בפיקוד אלכסנדר וולקוב. החל הליך חפיפה לקראת עזיבת משלחת מס' 10.
קלאוס-דיטריך פלאדה טס לחלל כנציג גרמניה. הוא ביצע מספר רב של מחקרים בתחום הרפואה, ביולוגיה, פיזיקה ותורת החומרים במסגרת תוכנית MIR-92[1]. הוא חזר לכדור הארץ על סיפון חללית סויוז TM-13 (ביחד עם חברי משלחת מס' 10) ב-25 במרץ 1992
אלכסנדר ויקטורנקו ואלכסנדר קאלרי המשיכו בביצוע תוכנית של משלחת מס' 11. חללית שישמה חללית חירום.
ב-9 באוגוסט 1992 "סויוז TM-14" התנתקה מתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ כאשר על סיפונה אלכסנדר ויקטורנקו, אלכסנדר קאלרי ומישל טוניני מצרפת (הגיעה בסויוז TM-15). הנחיתה בוצעה ב-10 באוגוסט בשטח לא מאוכלס במרכז קזחסטן