סויוז T-14 (ברוסית: Союз Т-14) הייתה חללית מסדרת סויוז, שהמריאה ב-17 בספטמבר 1985 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן במטרה לבצע עגינה בתחנת החלל סאליוט 7.
צוות
צות גיבוי
תיאור המשימה
"סויוז T-14" שוגרה ב-17 בספטמבר 1985 מקוסמודרום בייקונור. החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז-T. השיגור בוצע מכן שיגור מס' 1 בעזרת משגר סויוז U.
החללית ביצע עגינה בתחנת החלל סליוט 7 ב-18 בספטמבר. בתחנת החל פעלה משלחת מס' 4. לאחר ביצוע חפיפה, ולדימיר דז'ניבקוב נכנס לחללית סויוז T-13 וביחד עם גאורגי גרצ'קו חזר לכדור הארץ.
חללית "סויוז T-14" נותרה תחנת החלל כחללית חירום.
משלחת מס' 5 החלה לפעול.
"סויוז T-14" חזרה לכדור הארץ ב-21 בנובמבר 1985. סיבת לקיצור התוכנית נשמרה בסוד בתקופת ברית המועצות ורק כעבור מספר שנים הובאה לידיעת הציבור.
פעילות משלחת מס' 5 לתחנת החלל סאליוט 7
פעילות סדירה של המשלחת בהרכב של 3 אנשים החלה לאחר שחללית סויוז T-13 עזבה את תחנת החלל ואחריות על תחנת החלל עברה לאנשי המשלחת.
ויקטור סביניך שהיה חבר במשלחת מס' 4 הצטרף למשלחת מס' 5. הוא היה מתוכנן לחזור לאחר שהות של 282 ימים בחלל.
ב-28 בספטמבר לתחנת החלל הגיע חללית מטען TKS ששוגרה תחת שם "קוסמוס 1686". עם החללית הגיעו 1,550 ק"ג דלק ו-4,332 ק"ג של ציוד לתחנת החלל ולביצוע ניסויים. הציוד היה מיועד לביצוע של כ-200 ניסויים.
ולדימיר ואסיוטין סבל מבלוטת הערמונית כבר מספר שנים אך לא דיווח לכך לרופאים.
ב-27 באוקטובר הוא דיווח על המצב לצוות קרקע. הרופאים המליצו על ביצוע פעולות שלא שיפרו את המצב.
ב-17 בנובמבר הוחלט של חזרת הצוות והפסקת התוכנית. ויקטור סביניך מונה למפקד במקום ואסיוטין.
ב-21 בנובמבר חללית התנתקה מתחנת החלל ונחתה בשלום באזור מתוכנן בשטח קזחסטן של כיום.
ואסיוטין עבר לבית חולים. בעקבות המצב בדיקות בלוטת הערמונית נכללו כבדיקות חובה לפני הטיסה.
תחנת חלל המשיכה לפעול במשטר לא מאויש.
קישורים חיצוניים