הסויוז 7K-T הייתה הגרסה המאוישת השנייה של חללית הסויוז ושימשה במשימות סויוז 12 עד סויוז 40 בשנים 1973-1981. בעקבות אסון סויוז 11 החללית תוכננה מחדש כך שתוכל לשאת 2 קוסמונאוטים בלבד אך עם חליפות החלל שלהם בכל שלבי המשימה, דבר שלא היה בגרסה הקודמת. במקומו של הקוסמונאוט השלישי הוסיפו מערכות קיום חיים נוספות. את הלוחות הסולאריים החליפו שתי סוללות שסיפקו חשמל ליומיים בלבד תוך יציאה מנקודת הנחה היה שהיא תקבל את החשמל מאחת מתחנת החלל שבה היא תעגון, אך במקרה של כישלון העגינה או סוג אחר של כישלון (דבר שקרה כמה פעמים) צוות החללית נאלץ לכבות את כל המערכות בחללית למעט מערכות התקשורת, קיום החיים והחדירה לאטמוספירה. את הלוחות הסולאריים החליפו שתי משושות שוט ארוכות.
במשימות סויוז 13, סויוז 16, סויוז 19 וסויוז 22 שבהם החללית לא עגנה בתחנת חלל, השתמשו בדגם שונה של סויוז 7K-T שהיה לו לוחות סולאריים והוא נקרא סויוז 7K-TM. במשימות סויוז 13 וסויוז 22 הורכבה מצלמה מיוחדת במקום של מנגנון העגינה. במשימת סויוז 13 השתמשו במצלמת מערכת אוריון 2 במשימת סויוז 22 השתמשו במצלמת MKF-6. בשתי המשימות צילמו את הכוכבים ואת כדור הארץ.
גרסה אחרת של הסויוז 7K-T נקראה סויוז 7K-T/A9 ושימשה לטיסה לתחנות החלל הצבאיות אלמאז. לגרסה הזאת הייתה אפשרות של שליטה מרחוק, מצנחים חדשים ועוד שינויים בלתי ידועים ומסווגים.
משימות מבחן בלתי מאוישות
משימות מאוישות
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים