סויוז T-15 (ברוסית: Союз Т-15) הייתה חללית מסדרת סויוז, שהמריאה ב-13 במרץ 1986 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן במטרה לבצע עגינה בתחנת החלל מיר. זו הייתה הטיסה האחרונה של חללית מדגם זה.
"סויוז T-15" שוגרה ב-13 במרץ 1986 מקוסמודרום בייקונור. החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז-T. זו הייתה הטיסה האחרונה של חללית מדגם זה. השיגור בוצע מכן שיגור מס' 1 בעזרת משגר סויוז U.
עגינה לתחנת החלל מיר בוצע ב-15 במרץ ועברה ללא בעיות. היא בוצע לתא עגינה קדמי. הצוות פתח פתחי מעבר ועבר לתחנת החלל מיר החדשה. בכך החלה פעילות של משלחת מס' 1 לתחנת החלל מיר.
בגלל מחלת ולדימיר ואסיוטין חללית סויוז T-14 לא השלימה את תוכנית פעולה שלה. לכן הוחלט שצוות "סויוז T-15" תחזור לתחנת החלל סאליוט 7. הכנות למעבר החלו ב-4 במאי.
המרחק בין התחנות היה כ-4,000 ק"מ. לקראת המעבר קוסמונאוטים העבירו בחזרה לחללית "סויוז T-15" מצרכים וציוד אישי. במטרה לצמצם צריכת הדלק גובה המסלול תחנת החלל מיר שונה. בזמן ניתוק חללית "סויוז T-15" המרחק היה כ-2,500 ק"מ.
לאחר ההכנות הנדרשות, תחנת החלל סאליוט 7 התקרבה, סויוז T-15 התנתקה מתחנת החלל מיר ולאחר 29 שעות התחברה ל-"סאליוט 7". הקוסמונאוטים עברו לתחנת החלל ואספו ציוד, מסמכים ומצרכים שונים. כמו כן, הם השלימו מספר ניסויים שלא בוצעו על ידי הצוות הקודם בעקבות מחלתו של ולדימיר ואסיוטין. לאחר השלמת התוכנית, הקוסמונאוטים חזרו לתחנת החלל מיר. ב-6 ביולי 1986, לאוניד קיזים הפך לבן אדם הראשון ששהה בחלל מעל שנה.
ב-28 במאי קיזים וסולוביוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-4 שעות. בפעילות זו בוצע התקנת מבנה חדש בחלק החיצוני של תחנת החלל.
ב-30 במאי קיזים וסולוביוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. בפעילות זו הושלמה התקנת מבנה חדש בחלק החיצוני של תחנת החלל. כמו כן בוצעו פעולות ריתוך.
ב-25 ביוני צוות עזב תחנת החלל "סאליוט 7" עם כ-20 מכשירים במשקל כולל של כ-400 ק"ג. טיסה חזרה נמשכה 29 שעות.
עגינה חוזרת בתחנת החלל מיר בוצע ב-26 ביוני ועברה ללא בעיות. היא בוצע לתא עגינה אחורי. הצוות פתח פתחי מעבר ועבר לתחנת החלל מיר. בוצע מעבר ציוד ומסמכים שהובאו מתחנת החלל "סאליוט 7".
ב-16 ביולי "סויוז T-15" התנתקה מתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ. הנחיתה עברה ללא בעיות בשטח קזחסטן של כיום כמתוכנן.