צ'ואנג'ואו (ידועה גם בשם "זייתון" (Zayton) במקורות היסטוריים בריטיים ואמריקאיים) הוא תעתיק לעברית של Quánzhōu, שהוא תעתיק שמה הסיני של העיר בפין-יין, תוך שימוש בהגיית השם במנדרינית תקנית. מקור השם בהיותה של העיר לשעבר מושב הנציבות "צ'ואן" (מעיין) של הקיסרות הסינית.
השם הערבי "זייתון" (زيتون), שהיה בעבר השם הנפוץ של העיר באנגלית,[2] פירושו "[עיר] הזיתים" והוא תרגום שאילה של הכינוי הסיני בעבר של צ'ואנג'ואו "צְה-טונְג צֶ'נְג" (Citong Cheng) שפירושו "עיר עץ הטונג", שנגזר משדרות עצי הטונג (Vernicia fordii), עץ שמהזרעים שלו מפיקים שמן המשמש לצביעה. העצים נשתלו בעיר בהוראת לְיוֹ צונְגְשְׂיָאו מושל העיר במאה ה-10. מקור המילה סאטן, המתארת סוג של מארג טקסטיל אשר הופך את הבד למבריק, הוא משם העיר זייתון, משום שהעיר הייתה נמל הסחר העיקרי במשי.[3]
גאוגרפיה
צ'ואנג'ואו משתרעת על פני שטח כולל של 11,198 קמ"ר על לשון אדמה בין שפכי נהרות הג'ין והלוו כשהם זורמים למפרץ צ'ואנג'ואו במצר טאיוואן. הנציבות שמסביב משתרעת מערבית לאזור האורבני דרך המחוז והיא הררית. יחד עם שיאמן וג'אנגג'ואו (אנ') מדרום לה ופוטיין (אנ') מצפון לה היא מהווה את אזור החוף הדרומי של מחוז פוג'יין. בחלקה הפנימי ההררי היא גובלת בבירת המחוז פוג'ואו מצפון-מזרח ובנציבויות העירוניות לונגיאן (אנ') וסאנמינג (אנ') מצפון-מערב.
אקלים
אקלים העיר הוא אקלים סובטרופי גשום. בצ'ואנג'ואו יש ארבע עונות מובחנות. הטמפרטורה בה נעה בין 0 ל-38 מעלות צלזיוס. בקיץ, יש לעיתים טייפונים שמביאים איתם גשם רב ונזקים לעיר.
רעידות אדמה
העיר חוותה רעידות אדמה גדולות בשנת 1394 וב-29 בדצמבר 1604.
היסטוריה
היסטוריה מוקדמת
וָאנְג גְווֹצִ'ינְג (王國慶) השתמש באזור כבסיס לפעולות של מדינת צ'ן (אנ') לפני שהוכנע על ידי המצביא יָאנְג סוּ משושלת סווי בשנת 590.[4] צ'ואנג'ואו הוקמה תחת שושלת טאנג בשנת 718 על לשון אדמה בין שני יובלים של הנהר ג'ין. סוחרים מוסלמים הגיעו לעיר בתחילת קיומה, במקביל למסחר שהם ניהלו גם בגואנגג'ואו וגם ביאנגג'ואו.[5]
שושלת סונג
מכיוון שהעיר הייתה כבר מחוברת ללב פוג'יין בדרכים ובתעלות, גדלה חשיבותה הבינלאומית במאה הראשונה לשלטונה של שושלת סונג.[6] הקיסרות הקימה בה משרד של לשכת הסחר הימי בשנת 1079 או 1087 שתפקד כנקודת המוצא של דרך המשי הימית עד לתקופת שושלת יואן, שהאפילה הן על נתיבי הסחר היבשתיים,[7] והן על גואנגג'ואו. כתובת מ-1095 מתעדת שתי שיירות ימיות, כל אחת בת עשרים ספינות, המגיעות מדי שנה מהים הדרומי. המסחר הימי של צ'ואנג'ואו פיתח את תעשיות החרסינה, הסוכר, האלכוהול והמלח באזור. תשעים אחוזים מייצור החרסינה של פוג'יין באותה תקופה היה סלאדון (אנ') בצבע ירקן, שיוצר לייצוא. לבונה היה יבוא כה נחשק שקידומים למפקחי הסחר בגואנגג'ואו וצ'ואנג'ואו היו קשורים לכמות שהצליחו להביא בתקופת כהונתם. במהלך תקופה זו הוא היה אחד מנמלי הים הגדולים והקוסמופוליטיים ביותר בעולם.[8] בשנת 1120, נטען כי בנציבות מתגוררת אוכלוסייה של כ-500,000 איש.[9]גשר לוויאנג (אנ')[א] בעיר היה בעבר הגשר המפורסם ביותר בסין,[10] וגם גשר אנפינג (אנ')[ב] מהמאה ה-12 ידוע היטב.
בתחילה המשיכה צ'ואנג'ואו לשגשג תחת שושלת סונג הדרומית שקמה בעקבות מלחמות שושלת ג'ין – בשושלת סונג. דו"ח מ-1206 מספר על סוחרים ערבים מהח'ליפות העבאסית, איראן, תת-היבשת ההודית, סומטרה, קמבודיה, ברוניי, ג'אווה, צ'אמפה, בורמה, אנטוליה, קוריאה, יפן ומערי המדינה בפיליפינים. אחד ממפקחי המכס שלה, גָ'או ז'וּגְווָה, השלים את חיבורו התמציתי "תיאור האומות הברבריות" סביב שנת 1225, תיעוד האנשים, המקומות והפריטים שהיו מעורבים בסחר החוץ של סין בתקופתו. רשומות אימפריאליות אחרות מאותו הזמן השתמשו בעיר כקילומטר אפס למרחקים בין סין למדינות זרות. סוחרים טמילים גילפו אלילים של וישנו ושיווה, ובנו מקדשים הינדים בצ'ואנג'ואו.[11][12] אולם במהלך המאה ה-13 הייתה ירידה בשגשוג של צ'ואנג'ואו בשל חוסר יציבות בקרב שותפי הסחר שלה, והגבלות הולכות וגדלות מטעם שושלת סונג בניסיון להגביל את יצוא מטבעות הנחושת והברונזה מאזורים שנאלצו להשתמש בשטרות נייר שהלכו ואיבדו מערכם.[13] חשיבותה ההולכת וגוברת של יפן למסחר החוץ של סין הועילה גם לסוחרים בנינגבו על חשבונה של צ'ואנג'ואו, בהתחשב במגעים הנרחבים שלהם עם הנמלים הגדולים של יפן במפרץ האקאטה (אנ') בקיושו.[6]
שושלת יואן
בשנת 1277, בתקופת שושלת יואןהמונגולית, מונה בעיר מפקח על סחר חוץ,[14] יחד עם אלה בשאנגחאי, נינגבו וגואנגג'ואו. פּוּ שׁוֹאוּגֶנְג, מצביא לשעבר בצבא שושלת סונג, מוסלמיערבי או פרסי, נשכר לתפקיד החדש, תוך שימוש באנשי הקשר שלו כדי לשקם את המסחר בעיר תחת שליטיה החדשים.[14] הוא הצליח בגדול ושחזר חלק ניכר מגדולתו לשעבר של הנמל, [43] וצאצאיו ירשו את משרתו.[14] בשנות ה-80 של המאה ה-13 שימשה צ'ואנג'ואו לעיתים כבירת מחוז של פוג'יין. אוכלוסייתה הייתה בסביבות 455,000 בשנת 1283, פריטי המסחר העיקריים הם פלפל ותבלינים אחרים, אבני חן, פנינים וחרסינה. מרקו פולו רשם שקיסרי יואן הפיקו "הכנסה עצומה" מהמס בן 10% על המסחר בנמל. הוא כינה את נמל צ'ואנג'ואו "אחד משני הנמלים הגדולים בעולם למסחר" ו"אלכסנדריה של המזרח". אבן בטוטה פשוט כינה אותו הנמל הגדול ביותר בעולם. מרקו פולו ציין כי אמני הקעקועים של העיר היו מפורסמים ברחבי דרום-מזרח אסיה. זו הייתה נקודת היציאה של המשלחת החוזרת של מרקו פולו בשנת 1292,שליוותה את הנסיכה המונגולית קוקוצ'ין בת ה-17 לארוסה באילח'אנאת הפרסית. כעבור כמה עשורים, הייתה זו נקודת ההגעה והעזיבה של אבן בטוטה.[15]הפלישות המונגוליות ליפן ולג'אווה (אנ'), בהוראת קובלאי חאן הפליגו בעיקר מנמל צ'ואנג'ואו.[16] הגאוגרף המוסלמי אבו אל-פידאא ציין, בשנת 1321, שחומות העיר שלה נותרו הרוסות מהכיבוש שלה על ידי המונגולים. באמצע שנות ה-20 של המאה ה-14 ציין הנזיר אודוריקו מפורדנונה את שני הנזירים הפרנציסקנים של העיירה, אך הודה שהמנזרים הבודהיסטיים גדולים בהרבה, עם יותר מ-3,000 נזירים באחד מהם.
זייתון כפי שדמיין אותה מאייר אירופי מהמאה ה-15 של מסעותיו של מרקו פולו
כשחצינו את הים העיר הראשונה שאליה הגענו הייתה זייתון. אין בה זיתים, או בכל סין והודו כולה, אך ניתן לה שם זה. זוהי עיר ענקית וחשובה בה מיוצרים בדים של קטיפה, אריגי דמשק וסאטן הידועים בשמה ואשר עדיפים על אלה של חאנסה וחאן בליק. הנמל שלה הוא מהגדולים בעולם, או ליתר דיוק הוא הגדול ביותר; ראיתי שם כמאה ג'ונקות גדולות ואינספור קטנות. זהו מפרץ גדול של הים הנמשך בפנים הארץ עד שהוא מתערבב עם הנהר הגדול. בעיר זו, כמו בכל הערים בסין, לגברים יש פרדסים ושדות ובתיהם נמצאים באמצע, כמו בסיג'ילמסה בארצנו. זו הסיבה שהעיירות שלהם כל כך גדולות.
שושלת יואן החלה להעביר חוקים אנטי-מוסלמים ואנטי-סמו[ג] וביטלו את הזכויות של הסמו המוסלמים לקראת סוף שושלת יואן, בשנת 1340 ואילצה אותם לפעול על פי עקרונות קונפוציאנים בתקנות הנישואין, בשנת 1329 היו לכל גברים קדושים זרים כולל מוסלמים מס. הפטורים בוטלו, בשנת 1328 בוטל מעמדו של הקאדי המוסלמי לאחר שהוגבלו סמכויותיו בשנת 1311. באמצע המאה ה-14 הדבר גרם למוסלמים להתחיל למרוד בשלטון שושלת יואן המונגולית ולהצטרף לקבוצות מורדים. בשנים 1357–1367 החלו חיל המצב הפרסי המוסלמי יִיסְה-בָּשִׂי במרד נגד שושלת יואן בצ'ואנג'ואו ובדרום פוג'יין. המצביאים הפרסים אמין אוד-דין (אמילידינג) וסייף אוד-דין (סייפודינג) הובילו את המרד. פקיד הממשל הפרסי יָאווּנָה רצח את אמין אוד-דין ואת סייף אוד-דין בשנת 1362 והשתלט על כוחות המורדים המוסלמים. המורדים המוסלמים ניסו לתקוף צפונה והשתלטו על חלקים מסוימים של שִׂינְגְחְווָה, אך הובסו בפוג'ואו פעמיים ולא הצליחו להשתלט עליה. כוחות נאמנים ליואן מהמחוז מפוג'ואו ניצחו את המורדים המוסלמים בשנת 1367 לאחר שקצין מורדים מוסלמי בשם גִ'ין גִ'י ערק מצבא יוואונה.
המצביא צֶ'ן יוּאוּדִינְג שעמד בראש הצבא של יואן שדיכא את המרד החל במסע רדיפות נגד הקהילה המוסלמית סונית בעיר, כולל מעשי טבח וחילול מסגדים, שהפך בסופו של דבר לשלושה ימים של טבח נגד זרים. מהגרים שנמלטו מהרדיפה עלו לעמדות בולטות ברחבי דרום-מזרח אסיה, דבר שדרבן את התפתחות האסלאם בג'אווה ובמקומות אחרים. בשנת 1368 הסתיים שלטונה של שושלת יואן והחלה התקופה של שושלת מינג.
מסיום שלטון שושלת יואן
שער לינג'אנג המשוחזר
שליטי שושלת מינג מנעו פעילות סחר חוץ מלבד ממשימות רשמיות של תשלומי מס של מדינות כפופות. עד שנת 1473, המסחר התדרדר עד כדי כך שצ'ואנג'ואו כבר הייתה לא המטה של שירות המכס הקיסרי של פוג'יין. שודדי הים "היפנים" או "הגמדים", שרובם למעשה היו סינים ממורמרים, אילצו את פיקוח הסחר של צ'ואנג'ואו להיסגר לחלוטין בשנת 1522. במהלך שושלת צ'ינג, האיסור לצאת לים פגע בסוחרים או בדייגים בעיר: הם נאלצו לנטוש את השימוש שלהם בים במשך שנים בכל פעם והחקלאים באזור החוף נאלצו לעבור קילומטרים למחוזות בפנים הארץ כמו יוּנְגְצ'וּן ואָנְשִׂי. מדי פעם פרצו קרבות אלימים בהיקף גדול עם אלפי המשפחות הלא מקומיות מגואנגדונג שגורשו לצ'ואנג'ואו על ידי ממשל צ'ינג.
במאה ה-19, חומות העיר עדיין הגנו על שטח מעגלי של 11–13 קילומטרים אך רוב השטח היה ריק. המפרץ החל למשוך את ספינות האופיום של סוחרים בריטים משנת 1832. לאחר מלחמת האופיום הראשונה, הציע המושלהנרי פוטינגר להשתמש בצ'ואנג'ואו כמחסן אופיום רשמי כדי לשמור על הסחר מחוץ להונג קונג ומנמלי ההסכם האחרים, אך שכר הדירה שביקש הנציב הקיסרי צ'יינג היה גבוה מדי. כאשר פיראטים סינים השתלטו על הספינות במפרץ שֶׁנְחוּ במטרה ללכוד את מטילי הכסף שלהם בשנת 1847, הסוחרים עברו למפרץ צ'ואנג'ואו בכל מקרה. בסביבות 1862 הוקם מיסיוןפרוטסטנטי בצ'ואנג'ואו. עד אמצע המאה ה-19, עדיין הייתה לג'ונקות סיניות גדולות גישה קלה לעיר, ועדיין התקיים מסחר ער בתה, סוכר, טבק, חרסינה ונאנקין,[ד], אך שרטונות חול שנוצרו על ידי הנהרות סביב העיר הלכו וסתמו את הנמל שפסק לפעול בזמן מלחמת העולם הראשונה. היא נשארה עיר גדולה ומשגשגת, אך ניהלה את סחר הימי שלה דרך אנהאי (אנ').
מאז שהוקמה בשנת 1949, הרפובליקה העממית של סין ("סין היבשתית") תבעה את איי קינמן (צ'וֵּ'ה) כחלק מצ'ואנג'ואו, אך מעולם לא שלטה בהם; הם מנוהלים על ידי הרפובליקה הסינית (טייוואן) וטוענת לבעלות עליהם.
דמוגרפיה
ע"פ מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית הנציבות העירונית מנתה 8,782,285 תושבים[17] והיא הנציבות העירונית המאוכלסת ביותר במחוז פוג'יין. השטח הבנוי שלה הוא משכנם של 6,669,711 תושבים והוא כולל את הרבעים העירוניים: ליצ'נג, פנגדזה ולווג'יאנג, הנפות עירוניות ג'ינג'יאנג, נאנ'אן ושה-שה, והנפה חווי'אן.
דת
הפגודה של מקדש קָאיְיְוֵּ'אןמסגד בעיר
צ'ואנג'ואו של ימי הביניים הייתה אחת הערים הסיניות הקוסמופוליטיות ביותר, עם מקדשים דתיים עממיים סיניים, מקדשים בודהיסטיים (אנ'), טאואיסטיים והינדיים (אנ'), מסגדים אסלאמיים (אנ') וכנסיות נוצריות, כולל נסטוריאניותקתדרלהקתולית ושני מנזרים פרנציסקניים. אנדראה מפרוג'ה שימש כבישוף הרומאי -קתולי של העיר משנת 1322. אודוריקו מפורדנונה היה אחראי להעברת שרידי ארבעת פרנציסקנים שנרצחו בהודו בשנת 1321 למיסיון בצ'ואנג'ואו. מיסיונרים פרסביטריאנים אנגלים הקימו קפלה בסביבות 1862. מסגד צ'ינג -ג'ינג מתוארך לשנת 1009, אך נשמר כיום כמוזיאון. המקדש הבודהיסטי קָאיְיְוֵּ'אן נבנה שוב ושוב, אך כולל שתי פגודות בני 5 קומות מהמאה ה-13. בין המקדשים העממיים או הטאואיסטים הפופולריים ביותר הוא מקדש גְווָאן יְוֵּ'ה (通 淮 關 岳廟) המוקדש לשני מצביאים מפורסמים. ג'ינג'יאנג גם משמר את מקדש צָאו'אָן (草庵 寺), שנבנה במקור על ידי מניכאיסטים בתקופת שושלת יואן אך משמש כיום מאמינים מהעידן החדש, ומקדש קונפוציאני (文庙, ונמיאו).
שפה
המקומיים מדברים בניב צ'ואנג'ואו של שפת מין דרומי (אנ') הזהה עקרונית לניב אמוי שבו מדברים בשיאמן, ודומה לשפות הוקיין (אנ') וטייוואנית (אנ') של דרום-מזרח אסיה. שפה זו בלתי מובנת לדוברי מנדרינית תקנית. סינים רבים המתגוררים בחו"ל, שאבותיהם הגיעו מאזור צ'ואנג'ואו, מדברים לעיתים קרובות בעיקר הוקיין בבית. סביב "אזור המשולש של המין הדרומי", הכולל את צ'ואנג'ואו, שיאמן וג'אנגג'ואו, כל המקומיים דוברי שפות מין. הניבים שהם מדברים דומים, אך יש להם אינטונציות שונות.
הגירה
בנייה חדשה מזרחית למרכז העירנקיק סוּנְווּ בצ'ואנג'ואו
צ'ואנג'ואו הייתה מקור להגירה סינית לדרום-מזרח אסיה וטאיוואן. חלק מהקהילות הללו מתוארכות לתקופת הזוהר של צ'ואנג'ואו לפני אלף שנה בתקופת שושלות סונג ויואן. מוצאם של כ-6 מיליון סינים המתגוררים בחו"ל מצ'ואנג'ואו וטונג'אן. רובם חיים בדרום-מזרח אסיה, כולל סינגפור, הפיליפינים, מלזיה, אינדונזיה, מיאנמר ותאילנד.
צ'ואנג'ואו היא שוק הרכב הגדול ביותר בפוג'יין; אחוז המחזיקים ברכב פרטי בעיר הוא הגבוה ביותר במחוז.
התוצר המקומי הגולמי שלה מדורג ראשון במחוז פוג'יין במשך 20 שנה, מ-1991 עד 2010. בשנת 2008, ייצור הטקסטיל והלבשה של צ'ואנג'ואו היווה 10% מכלל ייצור ההלבשה בסין, יצוא האבן מהווה 50% מיצוא האבן הסינית, יצוא עבודות יד צבועים בורנית שרף היווה 70% מכלל היצוא של המדינה, יצוא החרסינה מהווה 67% מסך המדינה, ייצור הממתקים מהווה 20%, וייצור נעלי הספורט והתיירות מהווה 80% מהייצור בסין ו-20% מהייצור העולמי. משום כך, ידועה צ'ואנג'ואו בשם "עיר הנעליים" של סין. 3,000 מפעלי הנעליים של צ'ואנג'ואו מייצרים 500 מיליון זוגות בשנה, כמעט אחד מכל ארבעה זוגות נעלי ספורט המיוצרות בסין.
לרבעים ולנפות שונים בצ'ואנג'ואו יש תעשיות ייחודיות משלהם המוכרות בשאר סין. ג'ינג'יאנג ושה-שה מפורסמים בביגוד ובטקסטיל, חוויאן מפורסמת באבן שלה, דחווה בחרסינה, יונגצ'ון בהדרים, אנשי בתה וולונג, נאנ'אן בחומרי בניין ופנגדזה בשרף.
תחבורה
נמל התעופה הבינלאומיתחנת הרכבת של צ'ואנג'ואו
צ'ואנג'ואו היא מרכז תחבורה חשוב בדרום-מזרח מחוז פוג'יין. תעשיות ייצוא רבות בערי הפנים של פוג'יין מובילים סחורות לנמלי צ'ואנג'ואו. נמל צ'ואנג'ואו היה אחד הנמלים המשגשגים ביותר בשושלת טאנג, והוא עדיין נמל ייצוא חשוב. צ'ואנג'ואו מחוברת גם בכבישים מרכזיים לפוג'ואו מצפון ולשיאמן מדרום.
יש מסוף מעבורת נוסעים בשיג'ינג, נאנ'אן, עם שירות סדיר לנמל שְׁווֵיְטוֹאוּ באי קינמן שבשליטת טאיוואן.
לצ'ואנג'ואו יש שני סוגים של שירותי רכבות. מסילת הרכבת ג'אנגפינג–צ'ואנג'ואו -שיאוצוו, קו רכבת "קונבנציונלי" שנפתח סביב 2001, מחבר בין כמה תחנות מטען בתוך נציבות צ'ואנג'ואו עם פנים פוג'יין ושאר המדינה. עד 2014, לקו זה היה גם שירות נוסעים, כאשר רכבות נוסעים איטיות למדי מבייג'ינג, ווהאן וממקומות אחרים ברחבי הארץ הסתיימו בתחנת הרכבת "צ'ואנג'ואו מזרח", כמה קילומטרים צפונית-מזרחית למרכז העיר. שירות הנוסעים בקו זה הופסק, ותחנת הרכבת "צ'ואנג'ואו מזרח" נסגרה ב-9 בדצמבר 2014.
מאז 2010 משרתת צ'ואנג'ואו את הרכבת המהירה פוז'ו-שיאמן, חלק ממסילת הרכבת המהירה של האנגג'ואו-פוג'ואו-שנז'ן, העוברת לאורך חוף הים הדרום-מזרחי של סין. רכבות מהירות בקו זה עוצרות בתחנת הרכבת צ'ואנג'ואו (בתת-רובע בייפנג של רובע פנגדזה, כ-10 קילומטרים צפונית למרכז העיר צ'ואנג'ואו) ותחנת הרכבת ג'ינג'יאנג. זמן הנסיעה ברכבות לשיאמן אורך פחות מ-45 דקות, מה שהופך אותה לאמצעי תחבורה נוח לסופי שבוע או לטיול יומי. עד 2015 הוקם שירות מהיר ישיר למספר ערים בפנים המדינה, מבייג'ינג ועד צ'ונגצ'ינג וגווייאנג.
אוטובוסים
שירותי אוטובוסים למרחקים ארוכים פועלים גם מדי יום/לילה לשנג'ן וערים מרכזיות אחרות.
חינוך ותרבות
חינוך – בצ'ואנג'ואו פועלות 3 אוניברסיטאות, מכללה ללימודי רפואה, מכללה לאומנות וצילום, ומכללה להקניית מקצועות.
ב-2021 הכריז ארגון אונסק"ו על אתרים בעיר צ'ואנג'ואו כאתר מורשת עולמית בשם "צ'ואנג'ואו: מרכז הסחר של העולם בסין של סונג-יואן". בהכרזה כלולים 22 אתרים הקשורים לסחר הימי המפותח שהתנהל דרך נמל צ'ואנג'ואו במאות מהמאה ה-11 עד המאה ה-14 והם כוללים, משרדי סחר, מזחים, מקדשים אתרי ייצור חרסינה ועוד. הרשימה כוללת את האתרים הבאים:
רשימת המרכיבים של אתר המורשת העולמית של צ'ואנג'ואו[19]
מקדש בודהיסטי שנבנה ב-685 (תקופת שושלת טאנג) והוא הגדול ביותר בשטחו בפוג'יין, האולם המרכזי (אולם מהאווירה) מכיל את הפסלים המוזהבים של חמש בודהות החוכמה ובמרכז הפסל הגדול של בודהה ואירוקנה. מעבר לאולם שרידי ממקדש הינדי טמילי
מקדש לסגידה של קונפוציוס וחכמי הפילוסופים של הקונפוציאניזם בדת העממית הסינית ובדתות אחרות ממזרח אסיה. הוא היה בעבר אתר ניהול הבחינות הקיסריות בסין, קוריאה, יפן ווייטנאם ולעיתים קרובות היו בהם בתי ספר ומתקני לימוד אחרים.
משרד הסחר הימי בצ'ואנג'ואו הוקם בשנת 1087 על ידי משטרי שושלות סונג ויואן לניהול ענייני הסחר הימי בעיר. הוא היה ממוקם על גדת נהר הג'ינג'יאנג בחלק הדרומי של העיר צ'ואנג'ואו.[21]
מקדש טְייֵנְחוֹאוּ נבנה לראשונה במהלך שושלת סונג, והוא אחד המקדשים הגדולים והוותיקים ביותר המוקדשים לאלת הים מָאדְזוּ בסין.
מבניו שומרים עדיין על מרכיבי שושלת סונג ומבני העץ של שושלות מינג וצ'ינג. במוזיאון במקדש יש אוסף של שרידים היסטוריים ועממיים יקרים רבים של מחוז פוג'יין וטייוואן.[22]
אתר שער דג'י בצ'ואנג'ואו מורכב משער העיר, חומת העיר, תעלות, גשר קשת ושרידים היסטוריים רבים אחרים. בין השאר התגלו בחפירות כתובות הינדיות, נוצריות עתיקות, אסלאמיות ויהודיות וגילופים בודהיסטיים מהמאות ה-13 עד ה-14[23]
גשר שונג'י נבנה בשנת 1211 על ידי המושל דְזוֹאוּ יִינְגְלונְג משושלת סונג הדרומית. הוא נשאר בשימוש עד המאה ה-20. לאחר המאה ה-14, הוא תוקן פעמים רבות. הגשר התמוטט כתוצאה משיטפונות ב-2006,[24] ורובו פורק חודש אחר כך.[25]
מזח זה, ממוקם על החוף המערבי של חצי האי שְׁה-חוּ, 17 קילומטרים דרומית לעיר צ'ואנג'ואו. הוא ניצל שוניות טבעיות בבנייתו. על פי דיווחים היסטוריים, הוא נבנה לראשונה בתחילת המאה השמינית בתקופת שושלת טאנג. רישומים היסטוריים מראים כי במהלך שלטונו של הקיסר יְוֵּ'אן-יוּאוּ (1086–1094) משושלת סונג הצפונית, בנה פקיד ממשלתי בשם פֿוּ גִ'ין מזח המעניק גישה בין קו החוף לשונית.[27]
פגודת ליושנג ממוקמת על גבעה בקצה הצפוני של חצי האי שְׁה-חוּ, במרכז מפרץ צ'ואנג'ואו. זוהי פגודת גרניט בגובה 36 מטרים המעוצבת כחיקוי לביתן עץ מתומן בן חמש קומות. היא נבנתה לראשונה בין 1111 ל-1118 בעזרת כספים שגויסו על ידי זוג נזירים. פגודת האבן הניצבת כיום נבנתה מחדש בשנים 1336–1339 על ידי סוחר ימי מקומי. חצי האי שְׁה-חוּ נמצא במרחק של כ-17 קילומטרים מהעיר העתיקה של צ'ואנג'ואו, במרכז מפרץ צ'ואנג'ואו ולכן הפגודה הייתה נקודת ציון חשובה לכל ספינת סוחר שנכנסה למפרץ צ'ואנג'ואו.[28]
פגודת ואנשו שוכנת על גבעה, 20 קילומטרים דרומית מזרחית לעיר צ'ואנג'ואו. זוהי פגודת גרניט המעוצבת כחיקוי לביתן מתומן מעץ בן חמש קומות. גובהה 22 מטרים ושטחה 325 מטרים רבועים. היא נבנה על ידי נזיר בתקופת שלטונו של הקיסר שָׁאושִׂינְג משושלת סונג הדרומית כאשר הסחר הימי של צ'ואנג'ואו הגיע לשיאו. הגבעה מתנשאת לגובה של 210 מטרים מעל פני הים, היא הנקודה הגבוהה ביותר באזור מפרץ צ'ואנג'ואו. ככזה, הגבעה היא מיקום אסטרטגי לשליטה במפרץ.[29]
בניית הגשר החלה בשנת 1128 והסתיימה בשנת 1152; זה היה מאמץ שיתופי בין נזירים, סוחרים, פקידי ממשל ומקומיים. אורך הגשר 2,255 מטרים ממזרח למערב (גשר הקורות הארוך הקיים ביותר בסין) ורוחבו בין 2.9 ל-4 מטרים.[30]
מקדש צָאו'אָן, הממוקם למרגלות גבעה, כ-15 קילומטרים דרומית לעיר צ'ואנג'ואו, הוא מקדש למניכאיזם המתוארך לתקופת סונג-יואן. במקדש פסל אבן של מַני (אנ'), מייסד המניכאיזם, שגולף בשנת 1339, והוא הפסל היחיד בעולם של מני. מקדש צָאו'אָן נבנה במהלך המאות ה-10 וה-11 בתקופת שושלת סונג המוקדמת. הוא נקרא כך שכן הוא היה במקור צריף קש (צָאו'אָן פירושו בסינית "צריף קש"). בשנת 1339 נבנה מחדש באבן.[31]
גשר לְווֹיָאנְג ממוקם בשפך הנהר לְווֹיָאנְג, כ-10 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר צ'ואנג'ואו. הגשר היה קישור תחבורתי חיוני בין צ'ואנג'ואו לצפון פוג'יין ואזורי הפנים. הבנייה החלה בשנת 1053 והסתיימה בשנת 1059. כיוונו של הגשר מצפון-מזרח לדרום-מערב, אורכו כ-731 מטר ורוחבו כ-4.5 מטרים. הוא בנוי מ-47 קשתות והוא חולף על אי טבעי קטן באמצע הנהר. קורות האבן של הגשר הן לוחות גרניט בגודל ניכר. משני צידי הגשר ישנם שבעה מגדלי אבן בצורות שונות משושלת סונג, כמו גם ארבעה פסלי אבן של מצביאים. על האי ניצבים הביתן המרכזי וביתן האסטלה. בשני קצות הגשר יש מקדשים.[32]
הקברים האסלאמיים ממוקמים למרגלותיו הדרומיים של הר לינגשאן, שני קילומטרים מהשער המזרחי של העיר צ'ואנג'ואו. הם האמינו שהם מקומות המנוחה האחרונים של שני מוסלמים שהגיעו לצ'ואנג'ואו במאה השביעית. שיפוצים גדולים בוצעו בקברים בשנת 1322. הקברים בנויים בצלע ההר הפונה דרומה. הפריסה העיקרית היא מסדרון בצורת חצי ירח המקיף את שני קברי האבן. קברי האבן נמצאים במרכז האתר, האופייניים לעיצוב הקברים המוסלמים בצ'ואנג'ואו.[33]
פסל לאו דזה ממוקם למרגלותיו הדרומיים של הר צ'ינגיואן, שלושה קילומטרים צפונית לעיר צ'ואנג'ואו. הפסל משקיף על העיר והנמל של צ'ואנג'ואו מדרום. הפסל נבנה בתקופת שושלת סונג ומגולף מתוך סלע מסיבי, גובהו 5.63 מטרים, רוחבו 8.01 מטר ועוביו 6.85 מטר. לאו דזה מגולף יושב כשרגליו מקופלות, כשידו הימנית מונחת על שולחן וידו השמאלית על ברכו כשהוא נראה רגוע לגמרי.[34]
כתובות על פני צוק המתעדות את הטקסים הפולחניים שנערכו על ידי נציגי המדינה האחראים על סחר החוץ ופקידים מקומיים משושלת סונג להתפלל לרוחות טובות שיסייעו לעסקי הספנות. כתובות אבן אלה הן ארכיון היסטורי המספק תיעוד אותנטי של מידע היסטורי כמו מחזורי הפעולה של הסחר הימי בשושלת סונג, שהיו קשורים קשר הדוק עם המונסונים. בהר גְ'יוֹזְ'ה נותרו 78 כתובות אבן משושלת סונג ואילך. הכתובת המוקדמת ביותר היא משנת 1174 והאחרונה משנת 1266.[35]
הכבשנים של צְה-דְזָאו ממוקמים בכפר צְה-דְזָאו, 16 קילומטרים דרומית מערבית לעיר צ'ואנג'ואו. האזור עשיר בחרסית המתאימה לייצור חרסינה. אתרי הכבשן מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר של אתרי הכבשן בפאתי העיר. חפירות ארכאולוגיות חשפו 26 אתרי כבשן המתוארכים לתקופות היסטוריות שונות, מסונג הדרומי ועד לשושלת צ'ינג. רוב כלי החרסינה שנחשפו מהכבשנים של צְה-דְזָאו היו עשירים בצבע סלאדון או זיגוג שחור-חום. כלי החרסינה עוצבו ברובם לפריטים יומיומיים, כגון סירים דקורטיביים, צנצנות, בקבוקים וכו'.[36]
21
אתר הכבשנים של דֶחְווָה (הכבשנים של וֵיילִין-נֵייבָּאן)
המוצרים מתקופת סונג-יואן של הכבשנים של דֶחְווָה, כ-70 קילומטרים צפונית-מערבית לעיר צ'ואנג'ואו, היו בעיקר חרסינה לבנה-ירוקה וחרסינה לבנה. כלי החרסינה עוצבו בעיקר בצורת כלים יומיים, כגון קערות, צלחות, כיורים, וקומקומים. במהלך תהליך הייצור, היה פופולרי לגלף, לחרוט או להשתמש בטכניקות חותמת כדי לקשט את הפריטים. בחפירות באתר וֵיילִין-נֵייבָּאן התגלו שבעה כבשנים סדנאות ייצור ושברים.[37]
אתר הכבשנים של דֶחְווָה (הכבשנים של צ'וּ'דוֹאוּגונְג)
המוצרים מתקופת סונג-יואן של הכבשנים של דֶחְווָה, כ-70 קילומטרים צפונית-מערבית לעיר צ'ואנג'ואו, היו בעיקר חרסינה לבנה-ירוקה וחרסינה לבנה. כלי החרסינה עוצבו בעיקר בצורת כלים יומיים, כגון קערות, צלחות, כיורים, וקומקומים. במהלך תהליך הייצור, היה פופולרי לגלף, לחרוט או להשתמש בטכניקות חותמת כדי לקשט את הפריטים. בחפירות באתר צ'וּ'דוֹאוּגונְג התגלה כבשן גדול ובו 17 תאים מהסוג המכונה "כבשן הדרקון".[37]
22
אתר ייצור הברזל שְׂיָאצָאופּוּ בכפר צִ'ינְגְיָאנְג
האתר שוכן באזור הר דאיון, כ-70 קילומטרים צפונית-מערבית לעיר צ'ואנג'ואו, והיה אחד ממפעלי הברזל שהקים הממשל בשושלת סונג. הוא כולל אתר התכה, קבוצה של בורות כרייה עתיקים לרוחב המכרה, אתר בית משפחת יו שהפיקה את הברזל, קטע של שביל עתיק והגבעות שסיפקו עצים כדלק להתכה.[38]
אתרים בולטים נוספים
הר צ'ינג יואן (清源山) – הגבעה הגבוהה ביותר בגבולות העיר, שממנה נשקף נוף של האגם המערבי.
פארק האגם המזרחי (东湖) – ממוקם במרכז העיר. בפארק יש גן חיות קטן.
פארק האגם המערבי (西湖 公园) – גוף המים המתוקים הגדול ביותר בתחומי העיר.
רחוב המלומדים (状元 街) – רחוב באורך של כ-500 מטרים, שדרת חנויות בעיקר בתיירות ומלאכת יד.
כיכר פנגדזה – ממוקמת במרכז העיר ומשמשת מקום להופעות ואירועים.
דאפינגשאן – הגבעה השנייה בגובהה בתוך גבולות העיר, בפסגתה פסל פרש ענק של קוקסינגה.
המוזיאון הימי – כולל שרידים מעברה של צ'ואנג'ואו, ובהם מיצגים גדולים על ספינות מתקופת סונג ומצבות מתקופת יואן. תערוכה חשובה במיוחד היא "ספינת צ'ואנג'ואו", ג'ונקה המותאמת להפלגה בים שטבעה זמן מה לאחר 1272, ושוחזרה בשנים 1973–74.[39]
בנייני מרפסות (骑楼) – במרכז העיר העתיקה, בניינים בסגנון אדריכלות סינית דרומית מתקופת הרפובליקה.
^הזיהוי של זייתון עם צ'ואנג'ואו היה שנוי במחלוקת במאה ה-19, כאשר כמה חוקרים העדיפו לזהות את הנמל הגדול שהזכירו מרקו פולו ואבן בטוטה עם נמל הרבה יותר אטרקטיבי בשיאמן בשל מגוון טענות. עם זאת, הרישומים הסיניים ברורים לגבי מעמדה הקודם של צ'ואנג'ואו וההצטיינות של הנמל שלה בעבר הרחוק, שהלך והצטמצם לאט לאורך מאות שנים.
^"China's Hindu Temples: A Forgotten History", The Hindu, YouTube, 18 ביולי 2013, ארכיון מ-10 במרץ 2016{{citation}}: (עזרה)
^Schottenhammer, Angela (2001), "The Role of Metals and the Impact of the Introduction of Huizi Paper Notes in Quanzhou on the Development of Maritime Trade in the Song Period", The Emporium of the World: Maritime Quanzhou, 1000–1400, Sinica Leidensia, Vol 49, Brill, pp. 153 ff, ISBN90-04-11773-3
^ 123Wade, Geoff (2015), "Chinese Engagement with the Indian Ocean during the Song, Yuan, and Ming Dynasties (Tenth to Sixteenth Centuries)", in Pearson, Michael (ed.), Trade, Circulation, and Flow in the Indian Ocean World, Palgrave Series in Indian Ocean World Studies, Basingstoke: Palgrave Macmillan, p. 72, ISBN9781137566249
^צ'ואנג'ואו הייתה גם נקודת המוצא הסבירה של הנזיר הפרנציסקניג'ובאני דה מריניולי בערך באותו זמן, אך הדבר אינו בטוח בהתחשב באופי החלקי של תיעוד תקופתו בסין.
American musician For other people named Jennifer Lewis, see Jennifer Lewis (disambiguation). Jenny LewisLewis performing in 2014Background informationBirth nameJennifer Diane LewisBorn (1976-01-08) January 8, 1976 (age 47)Las Vegas, Nevada, U.S.OriginSan Fernando Valley, California, U.S.GenresIndie rock, alternative country, indie folkInstrument(s)Vocals, keyboards, guitar, bass, harmonicaYears active1983–1998, 2008–present (acting)1998–present (music)LabelsTeam Love, Warner Bros....
Cet article est une ébauche concernant une compétition de volley-ball et le Venezuela. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Le Championnat d'Amérique du Sud de volley-ball masculin 1985, 16e du nom s'est déroulé en 1985 à Caracas ( Venezuela). Classement final Place Équipe Brésil Venezuela Argentine 4 Uruguay v · mChampionnat d’Amérique du Sud de volley-ball masculin 1951 1956 1958 196...
Artikel ini membutuhkan rujukan tambahan agar kualitasnya dapat dipastikan. Mohon bantu kami mengembangkan artikel ini dengan cara menambahkan rujukan ke sumber tepercaya. Pernyataan tak bersumber bisa saja dipertentangkan dan dihapus.Cari sumber: Senayan City – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR (November 2013) Artikel ini bukan mengenai Plaza Senayan. Senayan City MallLokasiGelora, Tanah Abang, Kota Jakarta PusatAlamatJalan Asia Afrika...
Thịt lợn đang nướng, bên cạnh nó là thịt ướp nước sốt Thịt nướng kiểu St. Louis đề cập đến những miếng sườn non có liên quan đến khu vực St. Louis, nằm ở tiểu bang Missouri. Những món này thường được nướng nhiều hơn là nấu chậm, thông qua quá trình hun khói gián tiếp, thường được gắn liền với thuật ngữ thịt nướng ở Hoa Kỳ.[1] Lịch sử Xương sườn thường được ư
Artikel ini membutuhkan rujukan tambahan agar kualitasnya dapat dipastikan. Mohon bantu kami mengembangkan artikel ini dengan cara menambahkan rujukan ke sumber tepercaya. Pernyataan tak bersumber bisa saja dipertentangkan dan dihapus.Cari sumber: Brigadir Jenderal Polisi – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR Brigadir Jenderal Polisi (BRIGJEN POL) Pangkat Polisi Dan Tentara Indonesia Sekarang (Dulu) Perwira Jenderal Polisi Jenderal Polisi...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Januari 2023. Kota Banjar adalah kota di Provinsi Jawa Barat, Indonesia. Kota Banjar dapat merujuk pada; Kota Banjarbaru, ibukota Provinsi Kalimantan Selatan, Indonesia. Kota Banjarmasin, kota terbesar di Provinsi Kalimantan Selatan, Indonesia. Lihat juga Banjar (di...
Artikel ini bukan mengenai Samsung. SamsunMunisipalitas metropolitanAtas kiri: Monumen Kemal Atatürk di Taman Belediye, atas kanan: Pemandangan museum kapal SS Bandırma, tengah: Universitas Ondokuz Mayıs, bawah: Pemandangan Samsun dan Laut Black dari area Balipaşa.SamsunLokasi SamsunKoordinat: 41°17′25″N 36°20′01″E / 41.29028°N 36.33361°E / 41.29028; 36.33361Negara TurkiKawasanLaut HitamProvinsiSamsunJumlah satuan pemerintahan Daftar Atakumİlkadı...
Primeira ofensiva sobre o Golfo de Sidra Guerra Civil Líbia de 2011 Golfo de Sidra em 29 de março de 2011 Data 26–30 de março de 2011 Local Costa do Golfo de Sidra, Líbia Desfecho Vitória pró-Gaddafi Avanço rebelde repelido, Linha de frente formada entre Brega e Ajdabiya Beligerantes Forças rebeldes anti-Gaddafi Exército de Libertação Nacional Forças gaddafistas Exército Líbio Forças paramilitares Mercenários estrangeiros Comandantes Khalifa Belqasim Haftar[1] Al-Saadi Gadda...
Jalur kereta api Kalisat–BanyuwangiRel di sekitar Terowongan Mrawan, saat proses pembangunan.IkhtisarJenisJalur lintas utamaSistemJalur kereta api rel beratStatusBeroperasiTerminusKalisatBanyuwangiOperasiDibangun olehStaatsspoorwegenPJKA (rute baru Kabat–Ketapang)Dibuka1902-19031985 (jalur baru Kabat–Ketapang)PemilikDirektorat Jenderal PerkeretaapianOperatorPT Kereta Api IndonesiaDaerah Operasi IX JemberDepoJember (lokomotif)Ketapang (kereta penumpang)Data teknisLebar sepur1.067 mm...
County in Subcarpathian Voivodeship, PolandBrzozów County Powiat brzozowskiCounty FlagCoat of armsLocation within the voivodeshipDivision into gminasCoordinates (Brzozów): 49°41′43″N 22°1′10″E / 49.69528°N 22.01944°E / 49.69528; 22.01944Country PolandVoivodeship SubcarpathianSeatBrzozówGminas Total 6 Gmina BrzozówGmina DomaradzGmina DydniaGmina HaczówGmina Jasienica RosielnaGmina Nozdrzec Area • Total540.39 km2 (208.65 sq...
Village in Maharashtra This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article is an orphan, as no other articles link to it. Please introduce links to this page from related articles; try the Find link tool for suggestions. (August 2016) This article relies largely or entirely on a single source. Relevant discussion may be found on the talk page. Please help improve this article by ...
British TV series or programme MarcGenrePop music showDirected byNicholas FergusonPresented byMarc BolanTheme music composerMarc BolanOpening themeSing Me a SongCountry of originUnited KingdomOriginal languageEnglishNo. of seasons1No. of episodes6ProductionProducerMuriel YoungCamera setupMulti-cameraRunning time25 minutesProduction companyGranada TelevisionOriginal releaseNetworkITVRelease24 August (1977-08-24) –28 September 1977 (1977-09-28) Marc is a British television...
José María Minella StadiumEstadio José María MinellaView of the stadium in 2008Full nameEstadio José María MinellaAddressAv. de las Olimpíadas 760Mar del PlataArgentinaCoordinates38°01′04.6″S 57°34′56.4″W / 38.017944°S 57.582333°W / -38.017944; -57.582333OwnerGeneral Pueyrredón PartidoOperatorMunicipality of General PueyrredónCapacity35,180 [4]Field size105 x 70 mSurfaceGrassConstructionBuilt1975–1978 [1]OpenedMay 21, 1978...
Universitas Uni Emirat ArabJenisPerguruan tinggi negeriDidirikan1976KanselirSyaikh Hamdan Bin Mubarak Al Nahyan[1]Wakil KanselirDr. Ali Rashid Abdullah Al Noaimi[2]ProvosProf. Mohamed AlbailiSarjana12.884Magister676Alumni53,000LokasiAl Ain, Uni Emirat ArabKampusPerkotaanSitus webwww.uaeu.ac.ae Universitas Uni Emirat Arab (Arab: جامعة الإمارات العربية المتحدة Jāmi'at al-Imarāt al-'Arabiyyah al-Muttahidah) adalah sebuah perguruan tinggi negeri di...
Culture of Inner Mongolia and Greater Ordos Xicha cultureGeographical rangeOrdos PlateauPeriodBronze AgeDatesc.1300 – c.1000 BCPreceded byZhukaigou cultureFollowed byOrdos culture The Xicha culture, also Xicha-Lijiaya culture was a culture of Inner Mongolia and Greater Ordos area, from 1300 BCE to 1000 BCE.[1] It succeeded the Zhukaigou culture, and preceded the Bronze Age Ordos culture.[1] Archaeological finds corresponding to this culture are rather abundant, with tombs, c...
1993 film The Beginning and the EndFilm posterDirected byArturo RipsteinWritten byPaz Alicia GarciadiegoStarringErnesto LaguardiaRelease date September 1993 (1993-09) Running time188 minutesCountryMexicoLanguageSpanish The Beginning and the End (Spanish: Principio y fin) is a 1993 Mexican drama film directed by Arturo Ripstein.[1] The film was selected as the Mexican entry for the Best Foreign Language Film at the 67th Academy Awards, but was not accepted as a nominee.[2...
Anti-diabetic and anti-obesity medication SemaglutideClinical dataPronunciation/sɛmˈæɡlʊtaɪd/ sem-AG-luu-tyde or /ˌsɛməˈɡluːtaɪd/ SEM-ə-GLOO-tyde Trade namesOzempic, Rybelsus, Wegovy, othersAHFS/Drugs.comMonographMedlinePlusa618008License data EU EMA: by INN US DailyMed: Semaglutide Pregnancycategory AU: D[1][2] Routes ofadministrationSubcutaneous, oralATC codeA10BJ06 (WHO) Legal statusLegal status AU: S4 (Prescription...
Сіньцзянський корпус виробництва і будівництва Дата створення / заснування 1954 Офіційна назва спр. китайська: 新疆生产建设兵团уйг. شىنجاڭ ئىشلەپچىقىرىش - قۇرۇلۇش بىڭتۇەنى Сфера роботи settler colonialismd Засновник Wang Zhend Країна КНР Розташування штаб-квартири Урумчі Офіційн...
Sentot SahidLahirSajodjana SantosoNama lainSentot SahidPekerjaanPenyunting filmprodusersutradaraTahun aktif1988–sekarangDikenal atasPendiri SinemArt Pendiri Frame RitzPenghargaanPiala Citra untuk Penyunting Gambar Terbaik2017 Night Bus Sajodjana Santoso, S.Sn.,[1] dikenal secara profesional sebagai Sentot Sahid, adalah seorang penyunting film, produser, dan sutradara asal Indonesia. Ia telah empat kali dinominasikan Piala Citra untuk Penyunting Gambar Terbaik dengan memena...
Ferry terminal in Shenzhen, China Fuyong Pier 22°36′19″N 113°48′33″E / 22.60528°N 113.80917°E / 22.60528; 113.80917 Fuyong Ferry TerminalSimplified Chinese福永码头Traditional Chinese福永碼頭TranscriptionsStandard MandarinHanyu PinyinFúyǒng MǎtóuYue: CantoneseJyutpingfuk1 wing5 maa5 tau4 Fuyong Ferry Terminal (Chinese: 福永码头), also known as the Shenzhen Airport Ferry Terminal, is a ferry terminal on the shore of the Pearl River, l...
.jpg)
.jpg)
.jpg)
