מקלטי עופות נודדים לאורך חוף הים הצהוב-מפרץ בוהאי של סין

מקלטי עופות נודדים לאורך חוף הים הצהוב-מפרץ בוהאי של סין
Migratory Bird Sanctuaries along the Coast of Yellow Sea-Bohai Gulf of China

כפן שחור-פנים
כפן שחור-פנים
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2019, לפי קריטריונים 10 שטח האתר 188,643 הקטאר (אתר מורשת עולמית) שטח אזור החיץ 80,056 הקטאר
מיקום
מדינה	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
קואורדינטות	32°55′55″N 121°01′00″E
(למפת הרפובליקה העממית של סין מוגדלת)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן מקלטי עופות נודדים (למפת הרפובליקה העממית של סין רגילה)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן מקלטי עופות נודדים

מקלטי עופות נודדים לאורך חוף הים הצהוב-מפרץ בוהאי של סין (בסינית: 中国黄（渤）海候鸟栖息地; באנגלית: Migratory Bird Sanctuaries along the Coast of Yellow Sea-Bohai Gulf of China) הם שטחי מישורי הבוץ (Mudflat) באזורי הגאות והשפל לאורך חופי הים הצהוב וים בוהאי בצפון-מזרח הרפובליקה העממית של סין ובמערב קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית, הנחשבים לגדולים ביותר בעולם. מישורי בוץ אלו, יחד עם הביצות בקרבת החוף ושטחי המים הרדודים מהווים בית גידול עשיר במיוחד למיני דגים, סרטנים וצדפות. אלו מושכים אליהם מינים רבים של עופות נודדים בנתיב הנדידה המכונה נתיב התעופה מזרח-אסיה–אוסטרלאסיה (East Asian–Australasian Flyway). עופות רבים, ובהם כמה מהמינים המצויים בסכנת הכחדה, מסתמכים על שטחים אלו, כאתר לעצירה בנדידה, לשם רבייה, מנוחה, תנומה וקינון.

סין הכינה תוכנית לקבלת מעמד של אתר מורשת עולמית מארגון אונסק"ו עבור 16 אתרים לאורך החוף בשליטתה. את הבקשה החליטה סין לבצע בשני שלבים, כשבשלב ראשון הוצעו שני האתרים החשובים ביותר. שני האתרים שוכנים במרחק 30 קילומטרים זה מזה על החוף של הנציבות העירונית יַאנְצֶ'נְג במחוז ג'יאנגסו במזרח סין. הבקשה אושרה בהחלטה של המושב ה-43 של ועדת המורשת העולמית ב-5 ביולי 2019 בשם "מקלטי עופות נודדים לאורך חוף הים הצהוב-מפרץ בוהאי של סין (שלב I)".^[1] זהו אתר המורשת העולמית ה-54 ברפובליקה העממית של סין, ונקבע כאתר מורשת עולמית על בסיס קריטריון 10 (בית גידול טבעי, במקומו המקורי אין סיטו, מגוון ביולוגי חשוב ומובהק, כולל אלה המצויים בסכנת פגיעה בשל היבטים מהסביבה מנקודת ראות מדעית או של שמירת הטבע).^[2]

האזור האקולוגי של הים הצהוב

מפת האזור האקולוגי של הים הצהוב

מקלטי העופות הנודדים לאורך חוף הים הצהוב-מפרץ בוהאי של סין שוכנים באזור האקולוגי של הים הצהוב (Yellow Sea Ecoregion), הכולל את אזורי הכרית הגדולים ביותר בעולם, המהווים בית גידול מרכזי בנתיב התעופה מזרח-אסיה–אוסטרלאסיה של עופות הנודדים. הוא כולל את הים הצהוב, ים בוהאי וחלק מים סין המזרחי. גבולו הדרומי שוכן בין שפך הנהר יאנגצה בסין לבין האי צ'ג'ו השייך לקוריאה הדרומית, וממנו לשפך הנהר נקדונג בקוריאה הדרומית. גבולותיו האחרים הם חופי הים הצהוב וים בוהאי. באופן גס הוא שוכן בין קווי הרוחב 31°40′ ל-41°00′ צפון, ובין קווי האורך 117°35′ ל-126°50′ מזרח, שטחו הכללי הוא 4,580,000 קילומטרים רבועים, והעומק הממוצע של מימיו הוא 40 מטרים. קטע החוף השייך לסין מתחיל בצפון-מזרח, בשפך הנהר יאלו ונמשך (נגד כיוון השעון) דרך המחוזות ליאונינג, חביי, המחוז העירוני טיינג'ין, שאנדונג, ג'יאנגסו והמחוז העירוני שאנגחאי, ובסך הכול קטע חוף באורך כ-6,500 קילומטרים.

מישורי הגאות והשפל של אזור אקולוגי זה הם בית גידול עיקרי למיליוני עופות מים הנודדים ב"נתיב התעופה מזרח-אסיה–אוסטרלאסיה". זהו נתיב נדידה של כ-5 מיליון עופות השייכים ל-55 מינים, שאתרי הרבייה שלהם באלסקה, בסיביר ולאורך החוף המזרחי של אסיה, והם חורפים באינדונזיה, באוסטרליה ובניו זילנד. הם עוצרים בדרכם באזור אקולוגי זה, חלקם חורפים בו, וחלקם מנצלים אותו כאתר רבייה. משערים שלפחות 2 מיליון עופות חוף משתמשים באזור בדרכם צפונה באביב, ולפחות מיליון עופות במהלך הנדידה דרומה בסתיו. דרך נתיב זה עובר המספר הגדול ביותר של מינים המצויים בסכנת הכחדה בהשוואה לנתיבי תעופה אחרים בעולם. בין המינים בסכנה Thalasseus bernsteini, שממנו נותרו בעולם קצת יותר מ-100 פרטים וחופית כפנית (Eurynorhynchus pygmeus), עוף שממנו נותרו רק כמה מאות פרטים בעולם. כמעט כל הפרטים של מין הביצנית Tringa guttifer, חופית גדולה וחרמשון מדגסקרי (Numenius madagascariensis) תלויים בבית גידול זה.

הנופים והתהליכים האקולוגיים לאורך החוף מעוצבים על ידי שני תהליכים המשתלבים זה בזה: הצטברות של המשקעים מהנהרות במזרח סין, ושקיעת המדף היבשתי של מזרח אסיה. נהרות גדולים כמו הנהר הצהוב, הנהר יאנגצה, והנהר חוואי (Huai River), המתפתלים בתוך מישור סחף נרחב, מזרימים כמויות גדולות של טין פורה ומים בוציים לאגן הרדוד של הים הצהוב. סחף זה הוא שנתן לים הצהוב את שמו. השילוב בין הסחף הרב מחד ושקיעת מדף היבשה מאידך יצר את אזורי הכרית של מישורי בוץ הגדולים בעולם. אזור זה מתאפיין בדלתאות של נהרות, שרטוני חול, ביצות של מים מתוקים / מים מלוחים, חופים סלעיים, איים וקווי חוף קדומים, כמו גם מישורי מלח, בריכות דגים ושדות אורז.

אתר המורשת העולמית שלב I

מפת שטחי אתר המורשת העולמית

  אתר המורשת

  אזור החיץ

בשלב ראשון אושרו שני אתרים במרחק 30 קילומטרים זה מזה על החוף של הנציבות העירונית יֵנְצֶ'נְג במחוז ג'יאנגסו שקיבלו את הכינוי YS-1‏ (Yellow Sea 1) ו-YS-2. סך כל השטח של שני האתרים ואזורי החיץ המגינים עליהם ממערב הוא 2,281.47 קילומטרים רבועים. המאפיינים של שני האזורים הם מישורי בוץ נרחבים ותופעה גאומורפולוגית נדירה בים המכונה "רכסי חול רדיאליים" (Radial sand ridges). על פני שטח של 200 קילומטרים רבועים, 200 קילומטרים מצפון לדרום ו-140 קילומטרים ממזרח למערב יש יותר מ-70 רכסי חול תת-ימיים, שגובהם וצורתם משתנים, וביניהם יש עמקים תלולים ועמוקים. הם נחשפים בזמן השפל, והם אתר עיקרי לשיחור מזון דוגמת צדפות, סרטנים ודגים קטנים, עבור העופות הנודדים.

בית גידול לעופות נודדים בדרום יאנצ'נג (YS-1)

אזור YS-1, המסומן כאתר מספר 002–1606 בהכרזה של אונסק"ו, משתרע בין קווי הרוחב 32°40′18.862″ ל-33°11′31.44″ צפון ובין קווי האורך 120°43′50″.14 ל-121°18′10.91″ מזרח, כשמרכז השטח ב-(32°55′55″N 121°01′01″E). החלק העיקרי הוא בתחומי האזורים המוגנים של השמורה הלאומית ג'יאנגסו דאפנג, האזור הניסיוני של שמורת הטבע ג'יאנגסו יאנצ'נג, פארק החוף הבוצי ג'יאנגסו יאנצ'נג טְיָאודְזְה-נִי, שמורת הטבע החוף הבוצי ג'יאנגסו דונְגְטָאי ושמורת הטבע החוף הבוצי ג'יאנגסו דונְגְטָאי טְיָאודְזְה-נִי. גודל השטח המוגן 1,448.39 קילומטרים רבועים, ובמערבו יש אזור חיץ שגודלו 282.71 קילומטרים רבועים. רוחב החוף המושפע מגאות ושפל הוא כ-14 קילומטרים. שמורת דאפנג היא בית גידול טיפוסי של יערות שניוניים על מישור השקעה ימי וביצות קנים של מים מתוקים. השמורה היא משכן לאוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם של אייל דוד. האייל, שמקורו בסין ונכחד ממנה בתחילת המאה ה-20, החל מגרעין רבייה של 39 פרטים שהגיעו מאנגליה ב-1986 וצמח למעל 4,500 פרטים. קו החוף הוא נקודת עצירה חשובה לעופות מים. מחצית מאוכלוסיית העולם של מין החופית Calidris pygmaea, ומין הביצנית Tringa guttifer עוצרים באתר זה ובסביבתו לתקופה ארוכה, ניזונים ואף מחליפים נוצות.

בית גידול לעופות נודדים בצפון יאנצ'נג (YS-2)

אזור YS-2, המסומן כאתר מספר 001–1606 בהכרזה של אונסק"ו, משתרע בין קווי הרוחב 32°49′02″ ל-33°11′30″ צפון ובין קווי האורך 120°43′32″ ל-120°36′05″ מזרח, כשמרכז השטח ב-(33°33′18″N 120°36′05″E). אזור זה שוכן בתחומי שמורת הטבע ג'יאנגסו יאנצ'נג. גודל השטח המוגן 438 קילומטרים רבועים, ובמערבו יש אזור חיץ שגודלו 517.85 קילומטרים רבועים. רוחב החוף המושפע מגאות ושפל הוא כ-5 קילומטרים. האזור הוא בעיקר בית גידול של ביצות קנים של מים מתוקים ומישורי בוץ. זהו אתר החריפה החשוב ביותר של עגור אדום כתר, שכ-50% (80% בשנים מסוימות) מהפרטים של מין נדיר זה חורפים באתר זה.

אקלים

מישור בוץ ביפן

משיין גליליני (Imperata cylindrica)

סוף צר-עלים (Typha angustifolia)

Spartina alterniflora, מין צמח פולש באתר

אקלים האזור בו שוכנים האתרים הוא מונסוני. באזור החוף האקלים הוא חמים, והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא בין 13°C ל-15°C. בשל השפעת הים האקלים הוא חמים יותר בחורף וקריר יותר בקיץ בהשוואה לאקלים בפנים הארץ. כך למשל יש בחוף בממוצע בין 5 ל-10 פחות ימים שבהם הטמפרטורה יורדת מתחת לנקודת הקיפאון בהשוואה לפנים הארץ. כמות הגשם השנתית הממוצעת נעה בין 900 ל-1,000 מילימטרים. בשל השפעת המונסון יש באזור גשמי זעף לעיתים קרובות, כשפיזור הגשם על פני השנה אינו אחיד, כשמרבית הגשם (בין 60% ל-70%) יורדת בין יוני לספטמבר. הלחות היחסית משתנה בהתאם לעונה, כשהיא כ-85% ביולי ובאוגוסט והרבה פחות בסתיו ובחורף. הלחות היחסית עולה מצפון לדרום.

טייפונים הם תופעה הרסנית המתרחשת לעיתים קרובות באזור. טייפון בזמן גאות יכול לגרום לנחשולים שמציפים את החוף. טייפונים יכולים גם לגרום לגשמים כבדים.

הטמפרטורה הנמוכה ביותר של מי הים היא בפברואר, בממוצע 4.9°C, הטמפרטורה הגבוהה ביותר היא באוגוסט, בממוצע 27.4°C.

אקולוגיה

אזור הכרית של הים הצהוב מוגדר כאזור החוף המושפע מתהליכי גאות ושפל, ולרוב משמש להגדרת בתי הגידול של החיים בחוף הים. הוא מושפע מהסחף שנישא במשך אלפי שנים בנהרות, בייחוד הנהר הצהוב והיאנגצה שיצרו אזור כרית על שטח של 30,000 קילומטרים מרובעים, אזור הכרית הגדול בעולם. אזור הכרית מחולק לשלושה תת-אזורים:

• אזור העל-כרית – אזור שאינו מוצף בגאות, אך מושפע מרסס הגלים. באזור זה יש ביצות מלוחות, וחברות הצומח הם בעיקר חברת קנים שבהם המינים השולטים הם:משיין גליליני (Imperata cylindrica)‏, Zoysia macrostachys‏, Suaeda salsa וקנה מצוי. ביצות מים מתוקים מכוסים בין 60% ל-70% בקנים בגובה בין 1.5 ל-2.5 מטרים, והן נפוצות באזור שפכי הנהרות. מינים נוספים הצומחים באזור מדי פעם כוללים חברות לענה, וסליקורניה אירופאית (Salicornia europaea). מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 הולך ומשתלט הצמח Spartina alterniflora, מין פולש שהגיע מארצות הברית, מתפשט לאורך החוף ומתחרה בחברת ה-Suaeda salsa, ופוגע בעופות התלויים בבית גידול זה.
• אזור הכרית - האזור שבין הגבול העליון של הגאות לגבול התחתון בו המים נסוגים רק לתקופה קצרה ביותר. תנאי המחיה באזור קיצוניים, אך הם נתונים לשינויים דחופים. האזור נתון לכוחות פיזיים כגון התנפצות הגלים וסחיפה, בזמן גאות בעלי החיים צריכים להתאים את עצמם לחיים מתחת למים ובזמן שפל לתנאי האוויר, הרוח והקרינה הישירה מהשמש. בעלי החיים באזור זה לרוב בעלי התאמות ייחודיות לסביבת המחיה.
• אזור התת-כרית - האזור שנמצא מיד לאחר נקודת השפל והוא מוצף תמיד במי ים.

צמחייה

באתר המורשת (על שני חלקיו) יש 7 משפחות, ו-7 סוגים של שרכים, שתי משפחות, 6 סוגים ו-8 מינים של חשופי זרע ו-70 משפחות, 217 סוגים ו-306 מינים (תת-מינים וזנים) של בעלי פרחים. סוג הכולל מין אחד (Glehnia littoralis) אנדמי לחוף ג'יאנגסו ו-8 מינים אנדמיים לסין.

יש באתר חמישה אזורי צמחייה:

• צמחיית חוף של קרקע מלוחה (Coastal salt soil vegetation) – תכולת המלח בקרקע הולכת ויורדת מהים אל תוך היבשת, וכוללת את החברות הבאות:
  • חברת Suaeda glauca – בחברה זו ה-Suaeda glauca הוא בדרך כלל המין היחיד, כשלעיתים מצטרף Salicornia europaea. הצמח מכסה בין 10% ל-40% מאזור הכרית.
  • חברת Zoysia macrostachys – זהו מין עשב המתפתח לעיתים קרובות לצד המין הפולש Spartina alterniflora, מינים הגדלים בחבורה זו כוללים: "משיין גליליני", קנה מצוי, ו-Suaeda salsa.
  • חברת Aeluropus sinensis‏ – Aeluropus sinensis הוא מין עשב הגדל באזור המעבר בין חברת Suaeda glauca לחברת Zoysia macrostachys.
  • חברת משיין גליליני – חברה נפוצה ועשירה במינים, הכוללת, בנוסף למינים שהוזכרו לעיל, את המינים Calamagrostis epigeios ו-Apocynum venetum.
  • חברת מין הלענה Artemisia capillaries
• צמחיית ביצה מלוחה (Salt Marsh Vegetation) כוללת את החברות הבאות:
  • חברת Spartina alterniflora – מין פולש שיש לו עמידות גדולה למלח. הוא מתפשט על חשבון Suaeda salsa ופוגע בכך בבית הגידול של עגור אדום הכתר. לעיתים הוא גדל עם Spartina anglica.
  • חברת Carex scabrifolia – מין השייך לסוג כריך והוא מין חלוץ לשפכי נהרות
  • חברת Scirpus planiculmis – החברה נפוצה בשפכי נהרות בין ביצות הקנים ופני המים. היא גם מעורבת בחברת ה-Suaeda כשחודרים מים מתוקים.
  • חברת סוף צר-עלים (Typha angustifolia) – מופיעה לעיתים באתר באזורי הביצות הנמוכים כשהיא מעורבת בקנים.
• צמחיית המים המליחים (Brackish Water Vegetation) קיימת באזור הכרית של שפכי נהרות. המינים הנפוצים הם קנה מצוי, Scirpus validus ו-Scirpus planiculmis.
• צמחיית קרקע מלוחה (Salt Soil Vegetation) בעיקר לאורך מישורי מלח ובערוצים.
  • חברת הרופיניים (Ruppiaceae) – בעיקר לאורך קצות מישורי המלח, ולעיתים בערוצים של אזור העל-כרית. כשתכולת המלח בקרקע יורדת מוחלפת חברה זו ב-Myriophyllum verticillatum.
  • חברת Myriophyllum verticillatum – נפוצה בגופי מים מתוקים, אבל סובלת מליחות עד גבול מסוים. עם זאת, אם המליחות תגדל תוחלף חברה זו בנהרונית מסולסלת (Potamogeton crispus)
• חברת נהרונית מסולסלת – בעיקר בערוצים באתר המורשת.

בעלי חיים

מין היבשתן Boleophthalmus pectinirostris

אייל דוד

עגור אדום כתר

חופית כפנית (Eurynorhynchus pygmeus)

680 בעלי חוליות תועדו באתר המורשת, כולל 216 מינים של דגים, 14 מינים של זוחלים, 9 מינים של דו-חיים, 415 מינים של עופות ו-26 מינים של יונקים. בנוסף זוהו 165 מינים של חסרי חוליות החיים על קרקע הים והביצות (zoobenthos).

• חסרי חוליות מימיים – בין המינים השוכנים על קרקע הים: התולעים הרב-זיפיות Tylorrhynchus heterochaetus ו-Notomastus latericeus, החלזון הימי Umbonium thomasi, והצדפות Mactra veneriformis ו-Glauconome chinensis.
• דגים – בין 216 מיני הדגים יש 14 מינים ברשימה האדומה של IUCN, כולל חדקן סיני שבסכנת הכחדה חמורה, פטישן כד-חרטום ומין הטחן Aetobatus flagellum שהם בסכנת הכחדה. היבשתן Boleophthalmus pectinirostris הוא מין דג אמפיבי העולה ליבשה ויכול לשהות שם זמנים ממושכים.
• זוחלים – בין 14 מיני הזוחלים יש 8 מיני נחשים, 5 מיני לטאות ומין צב יבשה אחד הנמצא ברשימה האדומה של ה-IUCN
• דו-חיים – 9 המינים של הדו-חיים שייכים לסדרה אחת ול-4 משפחות, מין אחד של צפרדע, Pelophylax nigromaculatus, נמצא ברשימה האדומה של ה-IUCN
• יונקים - 27 מינים של יונקים המשתייכים ל-6 סדרות ו-12 משפחות, הרוב מכרסמים. לשני מינים יש משמעות גלובלית.
  • אייל דוד – יובא לאזור מבריטניה בשנת 1986 בעזרת הקרן העולמית לשימור חיות הבר. מין זה היה נפוץ במקור בחלקו התחתון של הנהר הצהוב, ובחלקו האמצעי והתחתון של הנהר יאנגצה. ציד ללא הבחנה הכחיד את האייל מהטבע בתחילת המאה ה-20, ואוכלוסייה קטנה שלו שרדה רק בגני החיות באירופה. בשנת 1986 הובאו 39 פרטים של אייל דוד לשמורה במועצה דאפנג בנציבות העירונית יאנצ'נג, והאוכלוסייה גדלה בהתמדה ומספר הפרטים עולה על 4,500, ומהם שוחררו 905 פרטים באופן מלא לטבע באזור החוף של יאנצ'נג.
  • אלקרן הגדות - גם הוא היה נפוץ בדרום סין ובמזרח סין. עם זאת, בגלל אובדן בית הגידול, תחום התפוצה שלו הצטמק לאזורי הכרית של יאנצ'נג, אגם חונגג'ה בג'יאנגסו, אגם פויאנג, כמו גם בארכיפלג של ג'ואושאן. ההערכה היא כי אוכלוסיית האלקרן היא כ-3,400 פרטים באזור הכרית של יאנצ'נג.

עופות

על פי סקר שנערך ב-2017 נמנו 415 מינים של עופות בשני חלקי אתר המורשת. המינים משתייכים ל-53 משפחות ב-19 סדרות, הנחלקים ל-158 מינים של ציפורי שיר, 60 מינים של חופמאים, 38 מינים של אווזאים, 36 מינים של בזיים, 25 מינים של שחפיים, 22 מינים של חסידאים ו-16 מינים של עגוראים. 36 מינים מתוך 415 המינים הם תושבי קבע, 60 מינים שוהים באתר בקיץ, 123 מינים חורפים באתר, ו-210 נודדים דרך האתר. 66 מינים מתרבים באתר.

הארגון East Asia-Australasia Flyway Partnership, שהוקם במטרה לשמור על העופות הנודדים בנתיב הנדידה מזרח-אסיה – אוסטרלאסיה, בתי הגידול שלהם ופרנסתם של האנשים התלויים בהם, מונה 1,030 אתרי עצירה בנתיב הנדידה מדורגים לפי מספר המינים העוברים בהם, כשאתר המורשת העולמית מדורג במקום השלישי. אתר זה הוא גם אחד מתוך 16 בתי הגידול המרכזיים בנתיב הנדידה שאיתר ארגון זה.

לפחות 23 מינים נמצאים ברשימה האדומה של IUCN, ובהם:

• 3 מינים בסכנת הכחדה חמורה (מצב שימור CR): צולל באר (Aythya baeri), עגור סיבירי וחופית כפנית (Eurynorhynchus pygmeus)
• 8 מינים בסכנת הכחדה (מצב שימור EN): חסידה מזרחית, מין המרגון Mergus squamatus, עגור אדום כתר, חרמשון מדגסקרי (Numenius madagascariensis), מין הביצנית Tringa guttifer, מין אנפת הלילה האפרו-אסייתית Gorsachius goisagi,כפן שחור-פנים וחופית גדולה
• 11 מינים במצב פגיע (מצב שימור VU): שקנאי מסולסל, עגור לבן-עורף, שחף סיני שחור-ראש, מין הלבנית Egretta eulophotes, קטיפנית שחומה, ברווז קרח, רלית סווינהו (Coturnicops exquisitus), טבלן לבן-לחיים, אווז ברבורי ואווז קטן

בין המינים הבולטים באתר:

• עגור אדום כתר – בין העופות המתבוססים הגדולים ביותר, ומין בסכנת הכחדה בעולם. הערכת האוכלוסייה העולמית נעה בין 1,450 ל-1,550 פרטים. המספר הגבוה ביותר של פרטים של עגור אדום הכתר ביאנצ'נג היה 1,200. לעומת זאת, בגלל שינויי האקלים, וגם ההידרדרות של בתי הגידול הצטמצמה אוכלוסיית החורף ביאנצ'נג ל-500–600 פרטים, חלק מהפרטים החורפים בסין נשארים בדלתה של הנהר הצהוב, כמה מאות קילומטרים צפונית ליאנצ'נג.
• חופית כפנית (Eurynorhynchus pygmeus) – זהו אחד העופות בסכנת ההכחדה החמורה ביותר בעולם, כשהאוכלוסייה העולמית מונה פחות מ-400 פרטים. המספר הגבוה ביותר של פרטים של מין זה ביאנצ'נג היה 221 בשנת 1991. ניתן לראותו בכל שנה בלהקות של 10 עד 20 פרטים.
• Paradoxornis heudei מין של סבכי המכונה באנגלית מקור-תוכי שוכן קנים (Reed parrotbill). זהו מין עוף אנדמי לסין המקנן בקנים לאורך חופה של סין בחלוק התחתון של הנהר אמור.

מיני עופות בולטים נוספים: חופית להקנית, חרמשון גדול, לימוזה חומת-בטן, חופית מגלית, חופמי מונגולי וארנריה אדמונית.

קישורים חיצוניים

• Yancheng National Nature Reserve – באתר Ramsar Sites Information Service
• Migratory Bird Sanctuaries Along The Coast of Yellow Sea bohai Gulf Of China (Phase I) – אתר המופעל על ידי הנציבות העירונית יאנצ'נג

הערות שוליים

1. Two natural sites, one in China, another in Iran, inscribed on UNESCO’s World Heritage List
2. Migratory Bird Sanctuaries along the Coast of Yellow Sea-Bohai Gulf of China (Phase I)