בינואר2004, חתם דה בור בגלאזגו ריינג'רס הסקוטית בה שיחק גם אחיו התאום רונאלד. הוא עזב את ריינג'רס באותה השנה יחד עם אחיו ועבר לשחק את שארית הקריירה שלו בקטר בקבוצת א-ריאן.[2]
ב-29 במרץ 2003, במשחק ביתי נגד צ'כיה, הפך דה בור לכדורגלן ההולנדי הראשון שהגיע למאה הופעות במדים הלאומיים.[5] הוא סיים את הקריירה הבינלאומית לאחר שפציעה אילצה אותו להתחלף במשחק רבע גמר יורו 2004 נגד שוודיה. עקב הפציעה פספס גם את שלב חצי הגמר בו הפסידה נבחרת הולנד לפורטוגל.
קריירה כמאמן
דה בור הכריז על פרישתו מכדורגל באפריל 2006 אחרי שמיעט לשחק בקבוצת א-שמאל בקטר.
החל משנת 2007 שימש דה בור כמאמן באייאקס ואחראי על מחלקת הנוער עד למינויו בדצמבר 2011 למאמן קבוצת הבוגרים.
ב-6 בדצמבר 2010, לאחר התפטרותו של מרטין יול, מונה דה בור למאמן הקבוצה הבוגרת של אייאקס. המשחק הראשון אותי ניהל היהי במסגרת ליגת האלופות נד מילאן. אייאקס ניצחה 0–2 במשחק שהתקיים בסן סירו. בהמשך אותה העונה הוביל דה בור את אייאקס לאליפות הולנד.
ב-27 באפריל 2014 זכה דה בור בתואר האליפות הרביעי שלו עם אייאקס, המאמן הראשון שהשיג זאת בליגה ההולנדית. יתר על כן, זה סימן את הפעם הראשונה שאייאקס זכתה אי פעם בארבעה תוארי אליפות ברצופית. דה בור זכה בשלב זה בסך הכל בתשע אליפויות הולנד עם אייאקס כשחקן וכמאמן, שיא כל הזמנים. עם זאת, עונת 2014/2015 הייתה חלשה ואייאקס סיימה במקום השני, 17 נקודות אחרי פ.ס.וו. איינדהובן.
ב-11 במאי 2016 הודיע דה בור על התפטרותו מאימון אייאקס לאחר שהקבוצה שוב איבדה את תואר האליפות במשחק האחרון של העונה.[7]
המשחק הראשון אותו ניהל היה הפסד 2:0 בחוץ מול קייבו ורונה ב-21 באוגוסט. לאחר המשחק ספג ביקורת רבה על כך ששיחק עם שלושה בלמים, דבר אותו מעולם לא עשה באייאקס. הקבוצה גילתה חוסר יציבות והתקשתה גם בליגה האירופית כאשר הפסידה במשחק הפתיחה 0–2 בבית להפועל באר שבע ו-3–1 לספרטה פראג. אינטר סיימה אחרונה בשלב הבתים עם שש נקודות בלבד.
לאחר ארבעה הפסדים רצופים, דבר שדרדר את הקבוצה עד למקום ה-12 בסרייה א', פוטר דה בור ב-1 בנובמבר מתפקידו לאחר 85 ימים בלבד בהם היה בתפקיד.[9]
דה בור פוטר מתפקידו כעבור 10 שבועות בלבד כאשר פאלאס הפסידה בארבעת משחקי הליגה הראשונים שלהם מבלי לכבוש שער אחד - הקבוצה הראשונה מזה 93 שנים שפותחת עונה ללא שער לאחר ארבעה מחזורים.[11] הוא עזב את המועדון לאחר שניהל אותה במשך 450 דקות בלבד, מה שהפך אותו למאמן שאימן קבוצה הכי מעט זמן בעידן הפרמייר ליג. (מבחינת מספר משחקים, לא מספר ימים).
בהתייחסו לתפקידו של דה בור בקריסטל פאלאס, תיאר ז'וזה מוריניו את דה בור כ"מאמן הגרוע ביותר בתולדות הפרמייר ליג".[12]
ב-7 באוקטובר ערך בכורה כמאמן במשחק ידידות נגד מקסיקו, משחק שהסתיים בהפסד של הבנחרת ההולנדית 0–1.
ב-29 ביוני2021 פוטר דה בור אחרי הפסד הנבחרת 0–2 לנבחרת צ'כיה, בשלב שמינית הגמר בטורניר יורו 2020, אחרי שלב בתים מוצלח שכלל שלושה ניצחונות משלושה משחקים.[14]
חיים אישיים
דה בור נשוי ואב לשלוש בנות. אחת מעיניו נפגעה כאשר עבר טיפול קשתית העין השמאלית שלו נתקעה, כך שהאישון כבר לא מתרחב או מתכווץ, וכך נראה כאילו יש לו שתי עיניים בצבעים שונים.
תארים
כשחקן
אייאקס
אליפות הולנד (5): 1989/1990, 1993/1994, 1994/1995, 1995/1996, 1997/1998.