מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
מדליית הניצחון על יפן
מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
עיטור הכוכב האדום
עיטור קוטוזוב, דרגה 1
מסדר סובורוב, דרגה 1
מדליית ההגנה על מוסקבה
עיטור סובורוב דרגה 2
Medal "For Liberation of Korea
ניקולאי בולגנין (ברוסית: Николай Александрович Булганин; 11 ביוני1895 – 24 בפברואר1975) היה פוליטיקאי סובייטי, איש המנגנון הצבאי והכלכלי הקומוניסטי של ברית המועצות בתקופות של סטלין, ראש ממשלת ברית המועצות בשנים 1955–1958. בזמן מלחמת העולם השנייה מילא תפקידים בכירים בצבא הסובייטי והועלה לדרגת גנרל-קולונל ובשנת 1947 לדרגת מרשל ברית המועצות. בשנים 1947–1949 כיהן כשר כוחות הביטחון של ברית המועצות ובשנים 1953–1955 כשר ההגנה של ברית המועצות. בשנים 1937–1938 כיהן כיושב ראש מועצת קומיסרי העם (ראש ממשלה) של הפדרציה הרוסית במסגרת ברית המועצות ובשנים 1938–1944 כסגן יושב ראש מועצת קומיסרי העם של ברית המועצות. בשנת 1957 אחרי שהואשם שיחד עם גאורגי מלנקוב ו-ויאצ'סלב מולוטוב ניסה להדיח את מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ניקיטה חרושצ'וב, סולק מראשות הממשלה ומנשיאות הוועד המרכזי של המפלגה. כמו כן נשללה לו דרגת המרשל. בולגנין היה חבר בסובייט העליון של ברית המועצות בין השנים 1937–1962.
לאחר ההתקפה הנאצית על ברית המועצות ב-1941 נתמנה בולגנין להיות חבר בקבינט המלחמה של סטלין ויושב ראש ועדת ההגנה הלאומית בדרגת קולונל, בולגנין הגיע לדרגת מרשל, אך מעולם לא פיקד על גייסות. השבועון טיים הגדיר את בולגנין כ"בירוקרט במדי מרשל". בשנת 1944 נתמנה לתפקיד סגן שר ההגנה ושימש למעשה כסוכן העיקרי של סטלין בצבא האדום. השבועון "טיים" סיפר כי מתלוצצים עליו כי אינו מבחין בין מרגמה להוביצר.
לכאורה תמך בולגנין ברפורמות שהנהיג ניקיטה חרושצ'וב ליתר חופש בברית המועצות, הוקעת שלטונו של סטלין וביזור רשויות השלטון. חרושצוב ובולגנין הוכרו כצמד בלתי נפרד לכאורה וביחד ערכו סיורים בהודו, בריטניה ויוגוסלביה, עם זאת בשלב מאוחר יותר גילה בולגנין את דעותיו האמיתיות, הסטליניסטיות והשמרניות.
במעמדו כאחד מצמד המנהיגים נטל בולגנין חלק בדיכוי האכזרי של המרד ההונגרי ב-1956. בתקופת דיכוי המרד פתחה מדינת ישראל במבצע סיני. לאחר שהמבצע הסתיים בניצחון ישראלי ובכיבוש חצי האי סיני ורצועת עזה, פתחה ברית המועצות במהלכים מדיניים לגרום לנסיגת כוחות צה"ל מהטריטוריה המצרית, כולל השמעת איום בוטה על עצם קיומה של המדינה. בולגנין שימש ככלי דרכו הביעה ברית המועצות את איומיה על ישראל.
בשידור לילי לאומה ב-8 בנובמבר1956 הודיע ראש הממשלה דוד בן-גוריון על הסכמת ישראל לנסיגה מסיני. הנאום שודר כיממה בלבד לאחר שיום קודם לכן הודיע בן-גוריון בכנסת כי ישראל לא תחזור לקווי שביתת הנשק. בן-גוריון ציטט שתי איגרות בהולות שהגיעו אליו האחת מנשיא ארצות הבריתדווייט אייזנהאואר והשנייה מראש ממשלת ברית המועצות ניקולאי בולגנין, בהן נדרשה ישראל לסגת מהשטחים שכבשה. בעוד איגרתו של נשיא ארצות הברית נקטה בלשון אדיבה ובביטויי ידידות לישראל, הייתה איגרתו של בולגנין בוטה וכללה איום מפורש על עצם קיומה של מדינת ישראל:
"הממשלה הסובייטית כבר הביעה גינויה המוחלט לתוקפנות של מדינת ישראל וכן של אנגליה וצרפת נגד מצרים, המהווה הפרה ישירה וגלויה של תקנות האו"ם ועקרונותיו. הרוב המכריע של מדינות העולם גינה אף הוא את מעשה התוקפנות וקרא לממשלות ישראל, אנגליה וצרפת להפסיק בלי דיחוי את הפעולות הצבאיות ולהוציא מן הטריטוריה המצרית את הצבאות שפלשו לשם... ממשלת ישראל משחקת בצורה נפשעת וחסרת אחריות בגורל העולם ובגורל עמה היא. היא זורעת איבה כזאת למדינת ישראל בין עמי המזרח, שאינה יכולה לא להשאיר רישומה על עתיד ישראל ושמעמידה בסימן שאלה את עצם קיומה של ישראל בתור מדינה"
החלטת הנסיגה נתקבלה לא רק בשל איומו של בולגנין, אלא גם בשל העובדה שמאיגרתו של הנשיא אייזנהאואר ניתן היה להבין כי ארצות הברית לא תעמוד הפעם לימין ישראל.
מעולם, לא לפני איגרתו של בולגנין ולא לאחריה, לא הושמע איום כה מפורש נגד מדינת ישראל ממעצמה עולמית או כל מדינה אחרת (למעט ארצות ערב בתקופות של עימותים ומאיראן).
בקיץ1957 גילה בולגנין את השקפתו האמיתית, השמרנית - סטליניסטית, כאשר חבר לקבוצת אישי הצמרת הסובייטית בראשות ויאצ'סלב מולוטוב ולזר קגנוביץ' (שכונתה "הקבוצה האנטי-מפלגתית"), בניסיונה הכושל להדיח את ניקיטה חרושצ'וב בשל הרפורמות שלו. כאשר הניסיון נכשל, הושאר בולגנין זמן מה במעמדו, אך במרץ 1958 הדיח אותו חרושצ'וב מתפקידו[1] והוא נתמנה ליושב ראש הבנק הממלכתי,[2] תפקיד שכבר מילא בעבר הרחוק. בספטמבר אותה שנה הודח בולגנין מן הפוליטבירו, המוסד הראשי של הנהגת המפלגה הקומוניסטית. התואר מרשל נשלל ממנו והוא הוגלה לסבסטופול שם מילא תפקיד זוטר של ראש הוועדה הכלכלית של החבל. בפברואר 1960פרש לגמלאות.
.jpg)
.svg){kind=small}
