מיכאיל מישוסטין נולד ב-3 במרץ 1966 בלובניה לוולדימיר ולואיזה מישוסטינה. ולדימיר עבד בחברת התעופה איירופלוט ואמו הייתה אחות בהכשרתה. בשנת 1989 סיים לימודי הנדסת מערכות במכון סטנקין, ובשנת 1992 סיים לימודי תואר שני באותו המכון. לאחר סיום לימודיו החל לעבוד כמנהל מעבדת בדיקות, ובהמשך עמד בראש מועצת המועדון הבינלאומי למחשבים (ICC), ארגון ללא מטרות רווח בבעלותו של אוליגרך בשם אלכסנדר אודודוב.[2]
בשנת 1998 הצטרף לשירות המדינה כעוזר מערכות מידע לחשבונאות ובקרה על קבלת תשלומי המס לראש שירות המס הממלכתי של הפדרציה הרוסית. אחר כך מונה לסגן השר הפדרלי לענייני מיסים וחובות, ראש סוכנות הנדל"ן הפדרלית במשרד לפיתוח כלכלי של רוסיה וראש הסוכנות הפדרלית לניהול אזורים כלכליים מיוחדים.
בשנת 2008 עזב את השירות הציבורי וחזר לעסקים - הפעם בתחום ההשקעות. הוא כיהן במשך כשנה כנשיא חברת OFG Invest, שאחד ממייסדיה היה שר האוצר של רוסיה לשעבר, בוריס פיודורוב ובפברואר 2009 חזר לשירות המדינה כשהוכנס למאגר "עתודת כוח האדם הפדרלית", גוף ממשלתי הכפוף לנשיא רוסיה שהוקם על ידי דמיטרי מדבדב, כיוזמה שנועדה לספק לממשל הפדרלי כוח אדם איכותי.
ראש שירות המיסים הפדרלי
בשנת 2010 מונה לראש שירות המיסים הפדרלי. בתפקיד זה הכריז מלחמה על "נתונים מלוכלכים" (דהיינו דיווחים כוזבים על תשלומי מס שלא בוצעו בפועל) והחל לפתור בעיות שורשיות בנוגע להחזרי מע"מ לא מוצדקים.[3][4]
לאחר מינויו לתפקיד זה הביעו יזמים תקווה כי מישוסטין, שמגיע מעולם העסקים, יוכל לסייע ולהיות "יותר ידידותי" ליזמים רוסים. מישוסטין תמך בפישוט האינטראקציה בין עסקים ואזרחים לבין רשויות המס. לנוחיות עבודתם של אנשים ולמאבק בשחיתות אמר מישוסטין כי בכוונתו לפתח שירותים אלקטרוניים בשירות המיסים הפדרלי.[5][6]
בנוסף ליוזמת דיגיטציה של הנתונים, שירות המיסים הפדרלי בהנהגתו של מישוסטין יישם תקנים חדשים בתחום מתן שירות למשלמי המיסים. בפרט, לנוחות האזרחים, התמקד השירות בהרחבת שעות הפתיחה של מרכזי השירות ועריכת בדיקות מס על עסקים. כך, בשנת 2015 החל לעבוד מרכז הקשר הפדרלי של שירות המיסים.[7][8]
תחת מישוסטין שירות המיסים הפדרלי שינה את גישתו באשר לארגון בקרה על משלמי מיסים והתמקד בביצוע עבודות אנליטיות. כתוצאה מכך, מספר ביקורות המס פחת בצורה חדה, בעוד יעילותם גדלה. אם קודם לכן נבדק כל עסק עשירי, הרי שבשנת 2018 בדקו רשויות המס רק חברה עסקית קטנה אחת מתוך 4,000, מתוך הנחה כי לא הכמות חשובה אלא איכות הבדיקות שהשירות עורך בנושא ביקורת מס. כך מספר הביקורות של עסקים גדולים ובינוניים פחת משמעותית.[9][10][11] עם זאת, במהלך 9 שנות שירותו כראש שירות המיסים, נמתחה ביקורת על השירות בשל גישתו המחמירה מדי כלפי עסקים, לדעת בעלי עסקים רוסיים.
ראש ממשלת רוסיה מיכאיל מישוסטין בפגישה הראשונה של ממשלת הפדרציה הרוסית, 21 בינואר 2020מישוסטין בישיבת מועצת התיאום הממשלתית לטיפול בנגיף הקורונה, 16 במרץ 2020
ב-15 בינואר2020, הנשיא ולדימיר פוטין מינה את מיכאיל מישוסטין לראש הממשלה.[12] הדבר נעשה בעקבות התפטרותו של דמיטרי מדבדב, שביקש להקל בכך על ביצוע שינויים בשיטת הממשל והכנסת תיקונים לחוקה.[13] מינויו אושר על ידי הדומה ביום המחרת.[14][15] מתוקף תפקידו כראש ממשלת רוסיה הוא חבר במועצת הביטחון של רוסיה והוא ראש ממשלת איחוד רוסיה ובלארוס ועומד בראש מועצת הפיקוח של בנק VEF.RF, בנוסף מכהן כחבר בדירקטוריוןפדרציית ההוקי הרוסית. ב-21 בינואר הציג בפני הנשיא את הרכב הממשלה, הכוללת 21 שרים ו-9 סגנים. הרכב הממשלה החדשה כלל רק 12 שרים וארבעה סגנים מהממשלה הקודמת (שלושה שמרו על משרתם, אחד מהם הועבר למשרה אחרת). מישוסטין מינה לסגניו רק אנשים שהכיר מתפקידיו הקודמים: דמיטרי צ'רנישנקו היה שותפו לחדר במהלך לימודיו באוניברסיטה, כך גם הסגנית ויקטוריה אברמצ'נקו אותה הכיר ושר הספורט אולג מאטיצין, אותו הכיר מימי הלימודים. שני סגנים נוספים כיהנו כסגניו של מישוסטין בשירות המיסים, כך מישוסטין הקיף עצמו במכרים קרובים.[16][17] ב-26 במרץ 2020, מישוסטין הנחה להקים גוף בשם נשיאות הממשלה, שנועדה לפתור נושאים מבצעיים. גוף שלא היה קיים בממשלת מדבדב השנייה, אך היה קיים בממשלת מדבדב הראשונה.[18]
בנובמבר 2020 יזם את הקמת המרכז הפדרלי למתן תרופות לאזרחים, כמרכז פדרלי ממשלתי לתכנון וארגון אספקת תרופות לאזרחים, זאת כהכנה לקראת חיסון האוכלוסייה בחיסון Gam-COVID-Vac החל מינואר 2021.[28] בהמשך, יעסוק המרכז ברכישת תרופות במסגרת תוכניות פדרליות. בפרט, תרופות לטיפול בחולים יתומים ומחלות אונקולוגיות, HIV ושחפת, כמו גם חיסונים הכלולים בלוח החיסונים הלאומי. הארגון יפקח גם על רכישות תרופות מסממות ויחזה את צורכי התרופות באזורי המדינה, כדי לסייע במניעת הפרעות אפשריות באספקת התרופות. הגוף החדש הועבר לאחריות משרד הבריאות.
בפברואר 2021 יזמה הממשלה הצעת חוק שתאפשר שימוש בחומרים מסממים לצורכי רפואה, כשהצעת החוק נועדה לאפשר לרשום למטופלים תרופות נרקוטיות וחומרים פסיכוטרופיים כדי להקל על כאב.[29]
רפורמה אדמיניסטרטיבית
ביוני 2020 חתם על צו לביטול 450 הנחיות ותקנות מתקופת ברית המועצות שתוקפן יפוג עד 2021, זאת במסגרת רפורמה המכונה "גיליוטינה רגולטורית" שנועדה להסיר חסמים מנהליים, מתוך אמונה כי מסמכים ותקנות שנחתמו ואומצו בשנים 1946–1991 אינם מתאימים לעידן המודרני, ביניהם תקנות לתיקון מקררים וייצור פחים, תקנים לייבוש בשר במהלך האחסון, דרישות הסמכה לצוללנים ומאבטחים ותקנות אחרות שמעוגנות כבר בחקיקה חדשה יותר.[30] בנוסף יזם את הקמת פרס פיוטר הגדול לפיתוח המדינה כפרס הוקרה ממשלתי רוסי.
בנוסף, החל לערוך רפורמה מבנית במערך הממשלה ובמנהל הציבורי, במסגרתו הורה לצמצם את מצבת כוח האדם במשרדי הממשלה ומספר הפקידים במשרדים ובאגפים האזוריים ב-5 עד 10 אחוזים, כשהמשימה העיקרית של הרפורמה המינהלית היא לערוך אופטימיזציה ולשפר את יעילות עבודתה של הרשות המבצעת[31][32] כדי ליצור מנגנון משוב יעיל בין האזרחים למדינה. הוא הדגיש שכ-20% מהתפקידים ברשויות המבצעות הפדרליות אינן מאוישות וקבוצת עבודה מיוחדת הוקמה כדי לייעל את עבודת הממשלה. הוא יזם גם פירוק או הפרטה של חברות מניות משותפות בבעלות הממשלה. במסגרת הרפורמה הורה להעביר מוסדות פיתוח ממשלתיים לאחריות הבנק הממשלתי לפיתוח, תאגיד VEB.RF. במסגרת הרפורמה הוחלט על הקמת חסם השקעות גדול על בסיס VEB.RF, כשהתאגיד מנהל את התאגיד לפיתוח עסקים קטנים ובינוניים, מרכז הייצוא הרוסי, הסוכנות הרוסית לביטוח אשראי, ייצוא והשקעות (EXIAR), רוסננו, קרן סקולקובו, הקרן לסיוע בפיתוח עסקים קטנים בתחום המדע, קרן לתשתיות ותוכניות חינוך והקרן לפיתוח תעשייתי, שהיו בעבר באחריות ישירה של הממשלה הפדרלית.
שיקום הכלכלה
ביוני 2020, מישוסטין הציע תמרון מס לחברות טכנולוגיית מידע במטרה להפחית את העומס וליצור משטר תחרותי נוח בתחום זה. הנשיא פוטין תמך ברעיון זה והורה לממשלה לפעול על פי הצעה זו. במסגרת התמרון הציע מישוסטין להוריד את מס ההכנסה על חברות טכנולוגיות מידע מ־20% ל-3%, וכן להפחית את דמי הביטוח מ-14% ל-7.6%. ב־23 ביוני הכריז הנשיא ולדימיר פוטין רשמית על תמרון המס שהכין מישוסטין.
ב־9 ביולי 2020 ביקר מיכאיל מישוסטין בטטרסטן, שם השתתף בכנס טכנולוגיות מידע ונפגש עם מנהלי חברות טכנולוגיות מידע המובילות במדינה. במהלך נאומו דיבר על תוכנית הממשלה לפיתוח התעשייה הכוללת משטר מס חדש, תמיכה בחדשנות, סיוע לסטארט-אפים, פיתוח שותפויות ציבוריות-פרטיות ועוד. לדבריו, רוסיה צריכה להפוך לאטרקטיבית ביותר עבור חברות טכנולוגיות מידע. מישוסטין הצהיר: "ברור כי הדיגיטליזציה מובילה מדינות לתלות דיגיטלית חדשה. רוסיה לא יכולה להרשות לעצמה לתפוס מקום בין המדינות התלויות, מה שאומר שאין לנו ברירה, עלינו להתקדם ולהיות מנהיגים".
ב-10 ביולי 2020, במהלך ביקורו בטטרסטן, מיכאיל מישוסטין אישר את בניית הכביש המהיר מוסקבה—קאזאן, שיהפוך לחלק מהכביש אירופה–סין המערבית. מישוסטין כינה בנייה זו "פרויקט הכבישים הגדול ביותר ברוסיה". בהתחשב במשמעות הפרויקט (שהוא אחד מחלקי התוכנית לשיקום הכלכלה לאחר משבר הקורונה), הורה מישוסטין להשיק את הכביש המהיר בשנת 2024, שלוש שנים מוקדם יותר מן המתוכנן. לצורך כך הבטיח להקצות כספים נוספים. בנוסף הורה לשר התחבורה יבגני דיטריך לעבוד בנושא הרחבת הכביש המהיר ליקטרינבורג עד שנת 2030.
בספטמבר 2021, הממשלה הפדרלית הציגה את תוכניתה לשיקום הכלכלה ובייחוד המגזרים שנפגעו מהמגפה, לרבות מתן סבסוד לעסקים ומתן כספים למשפחות מרובות ילדים.[33] מישוסטין נפגש עם נציגי איגוד התעשיינים ובעלי העסקים ובישיבה עמם ציין את הדיאלוג המתמיד בין הממשלה ליזמים כחלק חשוב מאוד במינהל הציבורי האפקטיבי. הממשלה חבילה של הצעות חוק הקשורות לגיבוש התקציב עד 2023, הכוללת את הכיוונים העיקריים של מדיניות מכס ותעריפי המכס עד 2024.
על מנת לרסן את עליית המחירים במשק — למוצרים ולסחורות שונות, הציגה הממשלה אמצעים נוספים להגנה על השוק הפנימי. כמו כן, הוצג מכסי ייצוא על מתכות. עם זאת, הוכרז שהם זמניים - עד סוף דצמבר 2021. וישקלו אפשרויות להחליפן במיסוי מתאים. הוכנו הצעות להתאמת מערכת המס עבור חלק מענפי הכלכלה שדורשים חילוץ. ההצעות כוונו לשיפור היעילות וההגינות של הקצאת המשאבים במשק ולעורר את פעילות ההשקעות של חברות רוסיות.
ב־27 בפברואר 2022, הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית פתחו בירי ארטילרי על אוקראינה, תוך כניסת כוחות קרקעיים בפלישה שהביאה להטלת סנקציות בינלאומיות על המדינה. הסנקציות תרמו לקריסת הרובל הרוסי ולמשבר פיננסי. הסנקציות הורחבו משמעותית כך שיכללו את ולדימיר פוטין וחברי ממשלת רוסיה וקרובים אחרים וניתקו את הבנקים הרוסיים מהאגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית.[34] הממשלה בראשות מישוסטין אולצה להפנות משאבים כספיים רבים לסיוע למגזרי הכלכלה השונים שנקלעו לקשיים בעקבות הסנקציות. בנוסף הכריז על איסור ייצוא מוצרים מחוץ לרוסיה, בעיקר על ציוד טלקום, רפואה, כלי רכב, חקלאות ואלקטרוניקה, וכן מוצרים כמו עץ. כמו גם איסור על כניסת ספינות זרות לנמלים הרוסיים. איסור הייצוא כולל מעל 200 מוצרים והוא יימשך לפחות עד סוף 2022.
באפריל 2022 נאם בפני הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית ואמר כי מלחמה כלכלית נפתחה נגד רוסיה, לדבריו, חייבת להיות עבודת תיאום טובה בין הממשלה לפרלמנט כדי להתאמים את המשק לתנאים החדשים. הוא ציין שהממשלה והפרלמנט מתמודדים עם אתגרים ומשימות היסטוריות, כאשר כל מדינות המערב חדלו לשתף פעולה עם רוסיה, בכל תחום אפשרי.
ב־7 במאי2024 הפך לממלא מקום ראש הממשלה, במסגרת יישום סעיף בחוקה, המחייב את הממשלה להתפטר בעת השבעת נשיא המדינה, כאשר פוטין הושבע באותו היום לקדנציה חמישית. ב־10 במאי הוכרז כמועמד לראשות הממשלה והוא מונה לקדנציה שנייה כראש הממשלה, לאחר ש־375 חברי פרלמנט הצביעו בעדו. בקדנציה השנייה הוא שמר על אותו הרכב ממשלה, בשינויים קלים, כאשר רק 6 מתוך 21 השרים הוחלפו, הבולט שבהם היה שר ההגנה, סרגיי שויגו, שהוחלף בסגנו של מישוסטין, הכלכלן אנדריי בלואוסוב.
חיים אישיים
מישוסטין נשוי לולדלנה מישוסטינה ואב לשלושה בנים (שניים מהם הם אלכסיי ואלכסנדר). הוא משחק הוקי קרח בליגת ההוקי הלילית (בה משחקים שחקנים חובבים מבוגרים ובה גם משחק ולדימיר פוטין) וחבר במועצת הפיקוח של מועדון ההוקי צסק"א מוסקבה.
ביקורת
בשנת 2001, כאשר כיהן כסגן שר המיסים וההכנסות, הוא ורעייתו רכשו אחוזה ברובליובקה שבשנת 2005 נעלמה ממאגר הנדל"ן, כאשר גורמי אופוזיציה רוסיים טענו כי האחוזה עדיין בבעלותו. בייחוד צוין כי אחד מבניו, אלכסנדר, למד בלה רוזי בשווייץ, כאשר גובה שכר הלימוד השנתי שם הוא כ-114,000 דולר.
במהלך תפקידו כראש רשות המיסים הפדרלית נמתחה עליו ביקורת על כך שבשנת 2010 הוכר כאחד מפקידי המדינה העשירים ביותר, כשרעייתו, עקרת בית, מרוויחה מיליונים מבלי שנודע מקור כספים אלו. מנגד זכה לשבחים על יכולתו להפוך מערכת מיושנת למודרנית ויעילה יותר, בזכות יצירת מרכזי מידע לחשבוניות מס שאפשרו פיקוח יעיל יותר בתזרימי המזומנים ויצירת שירות מקוון של תשלומי מיסים, שפישט את התהליך וסייע להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים.
_cropped.jpg)
.jpg)
.jpg)
.svg){kind=small}
