ניקולאי ריז'קוב נולד בכפר באזור דונצק (אז בברית המועצות כיום באוקראינה) למשפחת כורה פחם. בשנים 1953–1959 הוא למד באוניברסיטה טכנית בעיר סברדלובסק ולאחר סיומם החל לעבוד במפעל "אוראלמאש" לייצור מכונות כבדות בעיר.
ריז'קוב עבד במפעל זה במשך 25 שנים. במהלך התקופה הוא התקדם מתפקיד מהנדס מן השורה למהנדס ראשי של המפעל ובשנים 1971–1975 היה המנהל הכללי של המפעל. על הישגיו בתחום ההנדסי ריז'וקב פעמיים (בשנת 1969 וב-1979) זכה בפרס ברית המועצות.
בשנת 1975 הוא עבר למוסקבה ומונה לסגן ראשון של שר לבניית מכונות כבדות. ריז'קוב עבד במשרדי הממשלה הסובייטית עד לשנת 1982.
בנובמבר1982יורי אנדרופוב קידם אותו לתפקיד מזכיר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית והוא היא אחראי על התחום הכלכלי. בהתאם לזכרונותיו, אנדרופוב ביקש ממנו וממיכאיל גורבצ'וב להכין תוכניות לרפורמה בכלכלה הסובייטית.
כאשר במרץ 1985 גורבצ'וב קודם לתפקיד המזכיר הכללי, הוא מינה את ריז'וקב לתפקיד ראש ממשלת ברית המועצות. בהיותו בתפקיד זה הוא ניסה לקדם את הרפורמות ופעל לצד מיכאיל גורבצ'וב. יחד עם זה הוא התנגד לחלק של היוזמות של גורבצ'וב, למשל מערכה נגד שתיית יתר של משקאות חריפים שאכן לא תרמה לשום תועלת של ממש. בשנת 1988 ריזקוב פעל רבות לשיקום ארמניה הסובייטית לאחר רעידת האדמה בספיטק ועל פעילות זו בשנת 2008 הוענק לו תואר "גיבור לאומי של ארמניה".
בשנת 1990 על רקע משבר קשה בכלכלה הסובייטית היו ויכוחים לגבי הרפורמות הדרושות. באותה תקופה התנהל מאבק בין התוכנית שהוצעה על ידי הממשלה בראשות ריז'קוב לבין תוכנית שהוצעה על ידי גריגורי יבלינסקי. ב-26 בדצמבר 1990 ריז'קוב עבר התקף לב והועבר מתפקידו.
בשנת 1991 הוא התמודד לתפקיד "נשיא הרפובליקה הרוסית" מול בוריס ילצין אך זכה ב-16% מהקולות בלבד.