סרגיי ויטה

סרגיי ויטה
Серге́й Ю́льевич Ви́тте
לידה 17 ביוני 1849 (יוליאני)
טביליסי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 1915 (בגיל 65)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות לזרב בסנקט פטרבורג במתחם המנזר אלכסנדר נבסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
ראש ממשלת רוסיה
6 בנובמבר 19055 במאי 1906
(181 ימים)
תחת קיסר רוסיה ניקולאי השני
→ סרגיי ויטה (כיושב ראש וועדת השרים)
יושב ראש וועדת השרים
19031905
(כשנתיים)
תחת קיסר רוסיה ניקולאי השני
סרגיי ויטה (כראש הממשלה) ←
שר האוצר ה־13
30 באוגוסט 189216 באוגוסט 1903
(11 שנים)
→ איוואן בושנגרדסקי
אדוארד פלסקה ←
שר התחבורה ה־14
פברואר 1892אוגוסט 1892
(כ־183 ימים)
→ אדולף גיבנט
אפולון קריבושיין ←
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרוזן סרגיי יולייביץ' וִיטֵּהרוסית: Серге́й Ю́льевич Ви́тте; בהולנדית: Witte;‏ 29 ביוני 184913 במרץ 1915), נודע גם בתור סרגיוס ויטה היה מדינאי רב השפעה ומי שעמד בראש תיעושׂ האימפריה הרוסית. הוא חיבר את מנשר אוקטובר וקידם את החוקה הרוסית הראשונה. ויטה גם היה ראש מועצת השׂרים (ראש הממשלה הרוסית).

הוא נולד בטביליסי שבגאורגיה בשנת 1849 במשפחה של גרמנים-בלטים. למד באוניברסיטת אודסה. לאחר הלימודים עבד במערכת מסילות הברזל.

בתפקידו של ויטה כשׂר האוצר הרוסי מ-1892, ביצע רפורמות רבות ברוסיה שהראשונה ביניהן הייתה תיעושׂ המדינה. עזב את התפקיד בשנת 1903. בשנים 19051906 היה ראש הממשלה. במהלך מהפכת 1905 נאלץ להתפטר לטובת מחליפו איוואן גורמיקין.

התחתן עם יהודייה שהתנצרה.

פגישתו עם הרצל

באוגוסט 1903, לאחר פרעות קישינב, נפגש איתו תאודור הרצל. ויטה פתח בנאום אנטישמי: "היהודים מספקים די סיבות לאיבה. יש בהם שחצנות אופיינית, אולם רובם עניים, ומפני שהם עניים הם מלוכלכים ועושים רושם דוחה. הם גם עוסקים בכל מיני עיסוקים מכוערים, כרועי-זונות ומלווים בריבית. ומשום כך קשה כל-כך להגן עליהם. ובכל זאת, הנני ידיד היהודים". ויטה הוסיף כי קשה להגן עליהם משום ש"מיד יקומו ויאמרו כי קנו אותך בכסף". לדבריו, אמר לצאר המנוח אלכסנדר השלישי: "אילו היה אפשר להטביע שישה או שבעה מיליוני יהודים בים השחור, הייתי מצדד בכך בהחלט. אבל אם אי-אפשר הדבר, יש להניח להם לחיות". הרצל הציג את תוכניתו ליציאת היהודים וביקש מוויטה שהממשלה תנקוט "צעדים מסוימים של עידוד", וויטה השיב: "אך הרי מעודדים את היהודים להגירה, למשל בבעיטות באחוריים". הרצל הציג את בקשותיו, ובהן הסרת האיסור על רכישת מניות הבנק הציוני. ויטה הבטיח לעזור.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרגיי ויטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ עמוס אילון, הרצל, עמ' 417–418.


ערך זה הוא קצרמר בנושא האימפריה הרוסית ובנושא פוליטיקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!