ויקטור צ'רנומירדין
Ви́ктор Степа́нович Черномы́рдин |
ויקטור צ'רנומירדין, |
לידה |
9 באפריל 1939 צ'ורני אוטרוג, מחוז אורנבורג, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות |
---|
פטירה |
3 בנובמבר 2010 (בגיל 71) מוסקבה, רוסיה |
---|
מדינה |
רוסיה רוסיה |
---|
מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
---|
השכלה |
- Samara State Technical University (1966)
- האוניברסיטה הפתוחה של מוסקבה (1972)
|
---|
מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות רוסיה ביתנו |
---|
בת זוג |
ולנטינה צ'רנומרידינה |
---|
|
|
|
|
|
פרסים והוקרה |
---|
- תעודת ההערכה של ממשלת הפדרציה הרוסית (9 באפריל 2003)
- תעודת ההערכה של ממשלת הפדרציה הרוסית (9 באפריל 2008)
- מדליית מקיטאר גוש
- מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
- Order of Merit
- מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 5
- תעודת כבוד נשיאותית של הפדרציה הרוסית
- עיטור מהפכת אוקטובר
- מסדר "מפתח הידידות"
- Honorary worker of the Ministry of Foreign Affairs of the Russian Federation
- מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
- מסדר ההצטיינות האוקראיני
- נשק הכבוד
- מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז'
- מדלייה להנצחת 300 שנה לצי הרוסי
- מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3
- עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית
- עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית
- העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה
- עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה
- מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז', דרגה 2
- עיטור הדגל האדום של העמל
- עיטור הידידות (רוסיה)
- מסדר פארסאט
- עיטור אות הכבוד
- מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
- מדליה להנצחת 1000 שנים לייסוד קאזאן
- תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית
|
חתימה |
|
---|
|
ויקטור סְטֵפֵּנוֹבִיץ' צֶ'רְנוֹמִירְדִין (ברוסית: Ви́ктор Степа́нович Черномы́рдин); 9 באפריל 1938 – 3 בנובמבר 2010) היה מדינאי רוסי, ששימש כראש ממשלתה השני של הפדרציה הרוסית לאחר התפרקות ברית המועצות, בתקופת נשיאותו של בוריס ילצין, בשנים 1992–1998.
ביוגרפיה
ויקטור צ'רנומירדין נולד בכפר במחוז אורנבורג. לאחר סיום בית הספר המקצועי, החל לעבוד במפעל המקומי של תעשיית הנפט. לאחר שירות צבאי בשנים 1957–1960 חזר לעבוד באותו מפעל.
בשנת 1962 הוא התחיל ללמוד במכון להנדסה בקויבישב. עם סיום הלימודים הוא התחיל לעבוד במנגנון המפלגתי. בשנת 1979 עבר למוסקבה. במהלך השנים התקדם במספר תפקידי ניהול ובשנים 1985–1989 היה שר תעשיית הגז בממשלת ברית המועצות. צ'רנומירדין היה ממעודדי מדיניות ההפרטה. ב-1989 הקים את חברת גזפרום על ידי הפרטת המשרד הסובייטי לתעשיית גז.
ב-30 במאי 1992 התמנה לסגן ראש הממשלה יגור גאידר. ב-14 בדצמבר 1992 מונה לראש ממשלת רוסיה. בשנת 1995 היה ראש תנועת רוסיה ביתנו שזכתה ב-10% בבחירות לדומה. ב-10 באוגוסט 1996 מונה מחדש לתפקיד ראש הממשלה, ובאותה שנה נפגש לארוחת ערב עם בנימין נתניהו ושרה נתניהו.[1] במרץ 1998 הממשלה התפרקה ובוריס ילצין, שסמך עליו מאוד, לא הצליח להעביר את מועמדותו לתפקיד ראש הממשלה בדומה בפעם השלישית, בשל התנגדות מרבית חברי הבית התחתון. בשנת 1996 היה לממלא מקום נשיא רוסיה, בעקבות ניתוח חירום שילצין היה מוכרח לעבור, ועל כן העביר זמנית את סמכויות הנשיא לידי צ'רנומירדין, שכיהן אז כראש הממשלה. בשנת 1999 היה לנציג המיוחד של הנשיא בוריס ילצין ביוגוסלביה. בשנים 2001–2009 שימש צ'רנומירדין כשגריר הפדרציה הרוסית באוקראינה והתפקד למפלגת השלטון רוסיה המאוחדת ושימש גם כיועץ לנשיא רוסיה.
הוא נפטר במוסקבה, לאחר מחלה קשה, ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.
מורשת
צ'רנומירדין היה ידוע בסגנון דיבור ייחודי ורצוף סתירות פנימיות ושימושים יצירתיים בתחביר הרוסי העשיר בכפל משמעויות, שהפך לשם דבר ברוסיה. במקרים רבים, אמרות הכנף שלו הפכו לביטויים שגורים. אחת מאמירותיו הזכורות ביותר שאף נקלטה בשפה הרוסית היא: "רצינו כמה שיותר טוב, אבל יצא לנו כמו תמיד".
על שמו נקראה שוברת קרח ויקטור צ'רנומירדין רוסית שנבנתה ב-2020.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים