ניקולאי סלטיקוב

ניקולאי סלטיקוב
Николай Иванович Салтыков
לידה 31 באוקטובר 1736
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 במאי 1816 (יוליאני) (בגיל 79)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נטליה סלטיקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת רוסיה
1810–1812
(כשנתיים)
סרגיי ויאזמיטינוב ←
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר אלכסנדר נבסקי
  • אות מסדר אנה הקדושה
  • מסדר יוחנן הקדוש של ירושלים
  • עיטור אנדריי הקדוש
  • עיטור מסדר העיט הלבן של פולין
  • אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1
  • Order of Our Lady of Mount Carmel and Saint Lazarus of Jerusalem עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאי איבנוביץ' סָלְטִיקוֹב (ברוסית: Николай Иванович Салтыков;‏ 31 באוקטובר 1736 – 30 במאי 1816) היה גנרל-פלדמרשל, שר החוץ וראש הממשלה של האימפריה הרוסית.

חייו

ניקולאי סלטיקוב נולד במשפחה אצילית רוסית. מצד אביו הוא היה קרוב משפחתה של אנה, קיסרית רוסיה, ואמו הייתה ממשפחת טולסטוי ידועה. בשנת 1748 החל לשרת בצבא. באותה שנה השתתף במערכה של הצבא הרוסית בגרמניה ביחידה שהייתה בפיקוד אביו. בתור קצין השתתף במלחמת שבע השנים. בשנת 1761 היה ביחידה תחת פיקודו של פיוטר רומיאנצב. בשנת 1763 התמנה למפקדה של יחידה מיוחדת שנשלחה לפולין כדי לעזור לתומכי רוסיה בממלכה. עד לשנת 1768 היו נכנסות יחידות בפיקודו מפעם לפעם לשטח האיחוד הפולני-ליטאי במטרה לתמוך במדיניות הרוסית באזור.

בשנת 1769 השתתף בקרבות נגד האימפריה העות'מאנית, אך לאור בעיות בריאות עזב את החזית ונסע לאירופה.

עם חזרתו לרוסיה קיבל תפקיד חשוב בחצר, והיה מקורב לנסיך פאבל – הקיסר העתידי. בשנת 1776 השתתף בנסיעת הנסיך לברלין והשתתף בחתונתו. גם בהמשך הוא היה בין המלווים של הזוג הצעיר באירופה. בשנת 1782 קיבל את עיטור אנדריי הקדוש.

בשנת 1783 מינתה אותו יקטרינה הגדולה כמחנך נכדיה, אלכסנדר וקונסטנטין. בשנת 1790 הועלה לתואר רוזן.

בתחילת שלטונו של פאבל הראשון קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל וראש המחלקה הצבאית בממשל.

גם בתקופת שלטונו של אלכסנדר הראשון היה מקורב לקיסר. עם תחילת מלחמת רוסיה–צרפת (1812) מונה לתפקיד ראש הממשלה ויו"ר המועצה המדינית. שימש בתפקיד זה עד סוף חייו.

בשנים 1813–1814, כאשר היה הקיסר מחוץ לגבולות המדינה, היה סלטיקוב שליטה בפועל של האימפריה. עם חזרת הקיסר לסנקט פטרבורג קיבל תואר נסיך.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאי סלטיקוב בוויקישיתוף
ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917) סמל האימפריה הרוסית
סמל הרפובליקה הרוסית
סמל ברית המועצות
סמל רוסיה מ-1991
ממשלת המעבר הרוסית גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!