אלכסיי ניקולאייביץ' קוסיגין (ברוסית: Алексе́й Никола́евич Косы́гин; 20 בפברואר 1904 – 18 בדצמבר 1980) היה מדינאי סובייטי, ראש ממשלת ברית המועצות בשנים 1964–1980.
ביוגרפיה
קוסיגין נולד בסנקט פטרבורג למשפחת פועלים. התנדב לצבא האדום בשנת 1919 בגיל 15 בלבד. השתתף במלחמת האזרחים ברוסיה. לאחר מכן, למד בטכניקום (בית הספר להנדסאים) השיתופי של לנינגרד ומשם פנה לעבוד בסיביר. הצטרף למפלגה הקומוניסטית בשנת 1927. בשנות השלושים למד במכון הטקסטיל של לנינגרד, ולאחר מכן עבד כמהנדס ועלה בסולם ההנהלה עד שמונה למנהל מפעל הטקסטיל "אוקטיאברסקאיה" בלנינגרד.
הטיהורים הגדולים שערך סטלין גרמו לכך שהתפנו משרות בשורות מנגנון המפלגה, וקוסיגין פנה לעבוד שם במשרה מלאה. בתחילה כראש מחלקת התעשייה והתחבורה של המפלגה בלנינגרד ולאחר מכן כראש עיריית לנינגרד. בשנת 1939 הצטרף לקבינט בתפקיד קומיסר העם (People's Commissar) לתעשיית הטקסטיל. באותה שנה נבחר קוסיגין לוועד המרכזי של המפלגה. בשנים 1940–1946 כיהן כסגן יו"ר מועצת קומיסרי העם של ברית המועצות וממונה על תעשיות מוצרי הצריכה. כן כיהן בתפקיד ראש ממשלת רוסיה בשנים 1943–1946.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הפך קוסיגין למועמד לחברות בפוליטבירו ולחבר מלא בשנת 1948[1]. בשנת 1948 כיהן כשר האוצר של ברית המועצות[2] ובסוף 1948 עבר לכהן בתפקיד השר הממונה על התעשייה הקלה[3] עד 1953. בעת פרשת לנינגרד בשנים 1949–1950 עלה שמו של קוסיגין כאחד הנאשמים, אך סטלין ריחם עליו בראותו בו אדם מוכשר שיועיל למדינה, שאין לו שאיפות לתפוס את השלטון[4]. עם מותו של סטלין הוא הודח מתפקיד סגן ראש ממשלה ואיבד את מקומו בפוליטבירו, הגם שהושאר בתפקיד שר התעשייה הקלה[5]. בסוף שנת 1953 הוא מונה שוב לסגן ראש ממשלת רוסיה ושר לענייני מוצרי צריכה[6][7]. בהמשך כיהן בתפקיד יו"ר ועדת התכנון.
ביולי 1957, נקרא על ידי ניקיטה חרושצ'וב לשוב למלא את תפקיד סגן ראש הממשלה[8], לאור היותו נחשב מנהלן מומחה שיוכל להצעיד את הייצור בברית המועצות קדימה[9][10]. במרץ 1959 מונה ליו"ר ועדת התכנון הממלכתית[11]. במאי 1960 עם מינויו של ברז'נייב לנשיא הסובייט העליון, מונה קוסיגין לסגן ראשון לראש הממשלה[12].
ב-1964 השתתף קוסיגין בהדחתו של חרושצ'וב והשתתף בשלטון הטרויקה ביחד עם ברז'נייב ופודגורני כשהוא משמש כראש הממשלה[13]. בתפקיד זה ניסה קוסיגין לערוך רפורמה כלכלית תוך מתן חופש מסוים למפעלים והעברת כובד המשקל של הכלכלה הסובייטית מתעשייה כבדה וצבאית לתעשייה קלה ולמוצרי צריכה. ברז'נייב לא תמך במדיניות זו והכשיל את הרפורמות של קוסיגין[14]. בסוף שנות השישים הפך ברז'נייב למנהיגה הבלתי-מעורער של ברית המועצות, בעוד קוסיגין נשאר בתפקידו כראש הממשלה וכחבר הפוליטביורו עד שנת 1980, אך איבד יותר ויותר מכוחו הפוליטי.
קוסיגין חלה וחדל למלא את תפקידיו כראש ממשלה באוקטובר 1980, שבועות מספר לפני מותו. הוא הוחלף על ידי ניקולאי טיחונוב.
קוסיגין היה נשוי לקלבדיה קריוושיינה (1908 - 1967) ואב לבת אחת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אנדריו שטייגר, עלתה רמת־החיים של האזרח הסובייטי, על המשמר, 18 במאי 1949
- ^ קיצור טלגרמות, דבר, 18 בפברואר 1948
- ^ מיניסטר סובייטי לתעשייה, על המשמר, 31 בדצמבר 1948
- ^ Zhores A. Medvedev,Roy Aleksandrovich, The Unknown Stalin, 2006, page 48
- ^ Heads of States and Governments Since 1945, page 791
- ^ 5 סגנים חדשים לראש ממשלת רוסיה, חרות, 22 בדצמבר 1953
- ^ ממשלת מאלנקוב אושרה מחדש, חרות, 28 באפריל 1954
- ^ מאלנקוב אשם בביום משפט לנינגראד, הצופה, 7 ביולי 1957
- ^ חרושצ'וב מאשים את מלנקוב, חרות, 7 ביולי 1957
- ^ חרושצ'וב מאשים, דבר, 7 ביולי 1957
- ^ חילופי גברא בשלטון הסובייטי, חרות, 22 במרץ 1959
- ^ וורושילוב התפטר ברז'נייב במקומו, דבר, 8 במאי 1960
- ^ חרושצ'וב התפטר, קוסיגין וברזנייב קיבלו את תפקידיו, דבר, 16 באוקטובר 1964
- ^ Khrushchev and Brezhnev as Leaders (Routledge Revivals)
.jpg)
.svg){kind=small}
