עיטור לנין (ברוסית: орден Ленина) היה העיטור הגבוה ביותר בברית המועצות. העיטור נוסד בשנת 1930.
העיטור קרוי על שמו של המנהיג הראשון של ברית המועצות - ולדימיר איליץ' לנין. העיטור הוענק לאזרחים על שירות יוצא דופן למדינה ולחיילים על הפגנת אומץ לב יוצא מגדר הרגיל. בסך הכול עד לפירוקה של ברית המועצות הוענקו 431,418 עיטורי לנין.[1]
עד לשנת 1934, בה הונהג תואר גיבור ברית המועצות, היה זה העיטור הגבוה במדינה. מקבלי תואר גיבור ברית המועצות, קיבלו עם "כוכב הזהב" גם את עיטור לנין. כמו כן קיבלו עיטור זה גם מקבלי התואר "גיבור העמל הסוציאליסטי" (המקביל האזרחי ל"גיבור ברית המועצות").
בדומה לעיטורים סובייטים רבים, הוא הוענק לא רק לאנשים אלא גם לערים, ארגונים, מפעלים, מוסדות ציבור, יחידות צבאיות ועיתונים.
היסטוריה
מחשבות על יסוד עיטור חדש החלו עוד בשנת 1926. בשנה זו הוצע לתת לבעלי ארבעה עיטורי הדגל האדום עיטור נוסף והוא יהיה העיטור הגבוה במדינה. בתחילת 1930 הדיונים התחדשו ובאביב הוצע תיאור העיטור. ב-6 באפריל 1930 הוחלט על סדר הענקת העיטור.
- גרסה הראשונה (1930-1932) - העיטור היה מכסף. לאחר הענקת 700 יחידות התברר שעיטורים אחרים הם מפוארים יותר ולכן הוחלט לשנות את התג כמו כן, גרסה זו לא כללה הכוכב האדום ודגל האדום על התג.
- גרסה השנייה (1932-1934) - העיטור היה מזהב, כמו כן התווסף הדגל והכוכב האדום. דיוקנו של לנין היה עשוי מפלטינה.
- גרסה השלישית (1934-1943) - דיוקנו של לנין היה מוטבע בכסף.
- גרסה רביעית (1943-1991) - לחלק העליון של העיטור נוספה טבעת לשם חיבורו לסרט הבד של העיטור. בהדרגה הוחלפו כל עיטורי לנין מהגרסאות הקודמות.
-
העתק לגרסה הראשונה
-
הגרסה השנייה
-
הגרסה השלישית
-
הגרסה הרביעית
הענקות
עיטור לנין הוענק לראשונה ב-23 במאי 1930 לעיתון "קומסומולסקאיה פראבדה", עיתון של הקומסומול. האות השני הוענק למפעל לייצור נורות. רק הענקה השלישית בוצע לבן אדם - הבל ינוקידזה, מדינאי סובייטי (כעבור כמה שנים, ב-1937, הוא הוצא להורג במהלך הטיהורים הגדולים). כבר בשנת 1936 העיטור הוענק בפעם השנייה - לטייס ואלרי צ'קאלוב. בשנת 1939 בעל שלוש הענקות היה טייס ולדימיר קוקינאקי. בשנת 1935 העיטור הוענק לילדה בת 11 - אוספת כותנה מטג'יקיסטן. הענקת העיטור לאזרחים זרים בוצע לראשונה בשנת 1931.
השיאנים בקבלת העיטור הם:
- 11 הענקות - ניקולאי פטוליצ'ב ודמיטרי אוסטינוב.
- 10 הענקות - שאראף רשידוב, יפים סלבסקי ואלכסנדר יאקובלב.
- 9 הענקות - איוואן פאפאנין, וסילי ריאביקוב, וסילי צ'ויקוב, אנטולי אלכסנדרוב, ניקולאי סמיונוב, ג'באר ראסולוב, ניקולאי טיחונוב
- 8 הענקות - ליאוניד ברז'נייב, סמיון בודיוני, אלכסנדר ואסילבסקי, קלימנט וורושילוב, דינמוחמד קונאייב, טרופים ליסנקו, אנדריי טופולב, ולדימיר שצ'רביצקי, סרגיי איליושין, פאבל באטוב, פיוטר דמנטייב, ניקיפור קאלצ'נקו, וסילי סוקולובסקי, אנטאנס סנצ'קוס.
- 7 הענקות - 37 אנשים
בשנים 1944–1957 היה נהוג להעניק את העיטור לקצינים לאחר 25 שנות שירות.
לברנטי בריה היה בעל 5 הענקות, אך הוצא להורג באשמת בגידה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים