הקבוצה האנטי-מפלגתית (ברוסית: Антипартийная группа) הוא שם שהיה נהוג בתעמולה הסובייטית לקבוצת ראשי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות שניסו להדיח את ניקיטה חרושצ'וב מהשלטון ביוני 1957.
תיאור הפרשה
ביוני 1957 המתח בין ראשי השלטון הסובייטי הגיע לשיאו. ב-18 ביוני 1957 התקיימה ישיבת הממשלה שעל פי סדר היום הוקדשה להכנות לחגיגות לכבוד 250 שנים ליסוד העיר לנינגרד. עד מהרה הישיבה גלשה מסדר היום וחברי פוליטביורו (בתקופה זו פעל בשם "פרזידיום") שהיו נוכחים בה דרשו כינוס ישיבת פוליטביורו. בהתאם לדרישת הרוב, יושב ראש הישיבה היה ניקולאי בולגנין. גאורגי מלנקוב, ויאצ'סלב מולוטוב ולזר קגנוביץ' החלו למתוח ביקורת די מבוססת על פעילותו של חרושצ'וב. במהלך ההצבעה, הרוב (7 קולות נגד 4) החליט על כינוס הוועד המרכזי של המפלגה שצריך להדיח את חרושצ'וב מראשות המפלגה ולארגן מחדש את מוסדותיה.
במהלך הישיבה דמיטרי שפילוב שלא היה בין ותיקי המפלגה הצטרף לקושרים ותמך בהדחת חרושצ'וב. מכיוון שהוא לא היה חלק מהתארגנות הקבוצה, הוגדר בתעמולה הסובייטית כ"מצטרף".
עוד לפני סיום הישיבה הסוערת, איוואן סרוב בתאום עם חרושצ'וב החל להטיס למוסקבה את חברי הוועד המרכזי שהיו נאמנים לחרושצ'וב. כתוצאה מכך, במהלך ישיבת הוועד המרכזי ירד מסדר היום הנושא האישי בדבר חרושצ'וב. מיכאיל סוסלוב הודיע לחברי הוועד המרכזי שכינוס מיוחד קשור לחילוקי דעות בהקשר למדיניות דה-סטליניזציה. גאורגי ז'וקוב הקריא מסמכים מהם עלה שמולוטוב, קגנוביץ' ומלנקוב פעלו לארגון מעצרים והוצאות להורג בתקופת יוסיף סטלין. כאשר ניקיטה חרושצ'וב נשאל האם גם הוא היה בין חותמי המסמכים, חרושצ'וב התחמק מתשובה ברורה. גאורגי ז'וקוב דרש חקירה ומציאת כול המעורבים בארגון הטיהורים הגדולים. סעיף זה הוגדר כ"סודי" ולא נכלל בפרוטוקול הגלוי. על קיומה של דרישה זו נודע רק בתקופת הפרסטרויקה עם גילוי מלא של כל המסמכים.
בסוף ישיבת הוועד המרכזי, התברר שלחרושצ'וב יש רוב והקושרים נגדו הוצאו מחברות בוועד.
גורל הקושרים
בהמשך כל חברי הקבוצה הגיעו לגמלאות.
קישורים חיצוניים
