אלכסיי הראשון (ברוסית: Алексей I Михайлович; 19 במרץ 1629 – 29 בינואר 1676), הידוע כאלכסיי מיכאילוביץ', היה הצאר השני משושלת רומנוב.
ילדות ותחילת הכהונה
עד לגיל 5 היה תחת השגחה של אומנות בארמון הצאר. מגיל 5 הועבר להשגחתו של בויארין בוריס מורוזוב. תחת השגחתו הוא למד לקרוא, לכתוב וקיבל הכרה של תרבות המערב. בגיל 16, עם פטירת אביו החל את הכהונה. בהיותו בגיל צעיר וללא ניסיון בניהול המדינה הוא היה תחת השפעתו של המחנך. האופי שלו היה שקט מאוד. הוא היה תחת השפעה דתית חזקה.
בגיל 18 הוא בחר לעצמו את כלתו. אבל תחת השפעת בוריס מורוזוב ויתר על בחירתו ובסופו של דבר התחתן עם מריה מילוסלבסקי, כאשר בוריס מורוזוב בעצמו התחתן עם אחותה. כתוצאה מכך, גם מורוזוב וגם מילוסלבסקי שהיה האב של הבנות קיבלו השפעה חזקה מאוד על הצאר.
בהתאם להמלצת מורוזוב ב-7 בפברואר 1646 החלו לגבות מס חדש על המלח. המס היה גבוה מאוד והיקפו לא היה סביר. בנוסף לכך החלו להתפשט שמועות על השתלטות יועציו של הצאר עליו ואהדתו למנהגים מחו"ל. החלו מהומות במוסקבה ובערים אחרות. אלכסיי הראשון נאלץ לשלוח את בוריס מורוזוב למנזר בצפון המדינה ולבטל את המס. גם כאשר מורוזוב חזר למוסקבה, הוא לא הצליח להגיע לרמת השפעתו הקודמת.
פרשת ניקון
אלכסיי היה איש דתי מאוד. בתקופת העדרו של בוריס מורוזוב הוא הרגיש צורך ביועץ קרוב ומצא אותו בדמותו של ניקון -שהתמנה על ידו לראש הכנסייה בעיר נובגורוד. בהיותו קרוב לצאר ב-25 ביולי 1652 הוא התמנה לתפקיד ראש הכנסייה הרוסית והחל להתעניין גם בענייני המדינה.
ניקון התעניין שנים רבות בספרות ביזנטית. בהיותו פטריארך הכנסייה הרוסית הוא ראה כמטלה חשובה להתאים את נוהג הכנסייה הרוסית לנוהגים ביזנטים והחליט על ביצוע הרפורמה הדתית ברוסיה. בשנת 1653 הוא הוציא הוראה על שינוי צורת התפילות ובשנת 1654 החל בתיקון ספרי נצרות ברוסית.
במהלך שנות ה-50 של המאה ה-17, אלכסיי היה מחוץ ממוסקבה עקב המערכה הצבאית נגד האיחוד הפולני-ליטאי. כשחזר למוסקבה הוא הרגיש שהשפעת הפטריארך ניקון על ענייני המדינה גדולה מדי. לאור התקררות היחסים בין ניקון והצאר גם האצולה המוסקבאית החלה להתייחס לניקון בהתאם. כתוצאה מכך, ב-10 ביולי 1658 ניקון ויתר על התפקיד והסתגר במנזר.
הפעילות של ניקון לשינוי הנוהגים הנוצריים הרוסים גרמה לקרע בכמורה הרוסית. כאשר הוא ויתר על התפקיד הרם, מתנגדי הרפורמות שלו יכלו לפעול ביתר שאת. בשנת 1660 היה ניסיון לשלול ממנו כל תפקיד דתי. בסופו של דבר הוחלט להעביר את הנושא להחלטת ראשי הכנסיות הנוצריות. בשנת 1666 החל המשפט הגדול בהשתתפות ראשי הכנסייה הנוצרית מאלכסנדריה ומאנטיוכיה. בסופו של דבר נשללו ממנו כל תפקידיו והוא הוגלה למנזר פרפונטוב.
למרות העונש האישי שהוא קיבל, חלק משמעותי של הרפורמות שהוא הנהיג אושרו ועומדים בבסיס הנצרות הרוסית עד היום.
יחסים עם האיחוד הפולני-ליטאי ושוודיה
בתקופת אלכסיי הראשון, רוב שטחי אוקראינה היו בשליטת האיחוד הפולני-ליטאי, רק החלק המזרחי בו התגוררו הקוזאקים של דון היה חלק מרוסיה הצארית. בסוף שנות ה-40 של המאה ה-17 החל מרד בהנהגת בוגדן חמלניצקי. הוא תיאם את המהלכים עם חאנות קרים נגד השלטון הפולני. במשך תקופה ארוכה אלכסיי הראשון לא התערב במצב. יתרה מכך, צבא הצאר לחץ על חאנות קרים והם לא יכלו לתת לבוגדן חמלניצקי עזרה צבאית משמעותית. לאור ההפסדים בשדה הקרב, בשנת 1651 נחתם חוזה הפסקת לחימה בין האוקראינים לבין הפולנים. תנאי החוזה היו קשים מאוד לאוקראינים ולכן בשנת 1653 הם החליטו לפנות לאלכסיי הראשון בבקשה לספח אותם לרוסיה הצארית. בזמסקי סובור שנערך במוסקבה ב-1 באוקטובר 1654 הוחלט להיענות לבקשה ולצאת למלחמה נגד האיחוד הפולני-ליטאי - מלחמת רוסיה-פולין (1654-1667) שנמשכה 13 שנים. עד לקיץ 1655 הרוסים כבשו את סמולנסק, וילנה, קובנה וגרודנו. בהיוודע שקרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה מנהל מערכה צבאית מוצלחת ונכנס לוורשה וקרקוב רוסים החלו לחשוש מחיזוק יתר של שוודיה. כתוצאה מכך סוכם על חתימת הסכם אי-לוחמה עם הפולנים ותחילת פלישה לליבוניה שהייתה תחת שליטה שוודית. הרוסים כבשו מספר ערים, כולל דרפט. בשנת 1661 נחתם חוזה שלום שבו סוכם שרוסיה הצארית תשחרר את כל השטחים שכבשה.
המצב באוקראינה היה לא יציב וזה גרם לחידוש הלחימה עם האיחוד הפולני-ליטאי. בשנת 1660 לרוסים היו מספר הפסדים בשדה הקרב. הלחימה נמשכה עוד מספר שנים ורק בשנת 1667 נחתם חוזה שלום בעיירה אנדרוסוב.
מהומות פנים
מיד עם סיום הלחימה עם האיחוד הפולני-ליטאי החלו מהומות בתוך המדינה.
עם סיום הכהונה של ניקון הרפורמות שלו לא הופסקו. מספר מנזרים לא היו מוכנים לקבל את התיקונים בספרי הכנסייה. בראש המתנגדים עמד מנזר סולובצקי. המצור על המנזר נמשך במשך 8 שנים - משנת 1668 ועד לשנת 1676. כל מתנגדי הרפורמה נהרגו עם כיבוש המנזר.
בדרום המדינה החל מרד סטפן ראזין. בתחילת המרד המורדים כבשו מספר ערים לאורך הוולגה. בקרב ליד העיר סימבירסק המורדים הובסו וסטפן ראזין עצמו נמלט לדון. הוא הוסגר לשליחי הצאר וב-6 ביוני 1671 הוצא להורג במוסקבה.
מלחמה נגד הטורקים
רוסיה הצארית לקחה חלק במלחמה הטורקית הגדולה שנמשכה כ-20 שנים.
סיכום הכהונה
- במהלך כהונתו בוצעה רפורמה דתית של ניקון.
- בוצע סיפוח שטחים משמעותיים באוקראינה בהתאם להסכם אנדרוסובו.
- מלחמות עם שוודיה לא נתנו מענה למוצא לים הבלטי.
- נמשכו מאמצי התיישבות בסיביר. הוקמו ערים אירקוטסק ונרצ'ינסק שהיה מרכז תעשיית פלדה חשוב.
- בוצעו שינויים משמעותיים במדיניות מונטרית, מיסוי ומשפט.
משפחה
אלכסיי היה נשוי פעמיים והיו לו 16 ילדים. שלושה מבניו היו צארים, אף אחת בנותיו לא התחתנה.
- מריה מילוסבסיק (13 ילדים)
- נטליה נרישקינה
קישורים חיצוניים
.jpg)
