הקוזאקים היו בני עמים רבים, רוסים, פולנים, טורקים, טאטארים, מגיארים, ולאכים וגם יהודים היו ביניהם[5].
לפי הרב עדין שטיינזלץ, במהלך המאה ה-19 חלה תופעה של התגיירות בקרב חלק מהקוזאקים של הדון (אנ') ששירתו בצבא הרוסי.[6] ההיסטוריונית ד"ר אירנה ולדימירסקי מאוניברסיטת תל אביב מונה את מספרם של המתגיירים הללו מאזור הדון בכ-40,000, ומציינת כי מקצתם עשו כך או אימצו מנהגים יהודיים בהשראת מפקדיהם.
אנטישמיות
יהודי מזרח אירופה זיהו את הקוזאקים ותרבותם באופן אינסטינקטיבי כאנטישמים, ובתודעה היהודית נצרבה מעורבותם האכזרית בגזרות ת"ח ת"ט. במלחמת העולם הראשונה גרמו הקוזאקים לפינוי מרצון של יהודים את מקומות ישובם, בידיעה מה צפוי להם: "שוד ורצח, אונס והחרמת רכוש".[7] במלחמת העולם השנייה הקוזאקים תמכו בנאצים ואף ביצעו פוגרומים ביהודים. עם זאת, היו משפחות קוזקיות מעטות שאימצו בימי השואה ילדים פולנים, נוצרים ויהודים. שם המשפחה "קוזאק" קיים בקרב חלק מיהודי פולין וצאצאיהם, ואף בישראל.
דמות הקוזאק תפסה מקום מרכזי בעולם הדימויים היהודי-ציוני, והיא מוזכרת לא פעם בספרות היידיש ובספרות העברית, כמו הביטוי: "קוזאק הנגזל" (המדבר על גורם תוקפני שמבצע עוול ומציג עצמו כקורבן).
