המסוף נקרא גם "מסוף סבידור" או "מסוף ארלוזורוב" והוא מסוף האוטובוסים השני בגודלו בתל אביב אחרי התחנה המרכזית החדשה של תל אביב. יחד עם תחנת הרכבת שלידו זהו מסוף תחבורה ציבורית המתפקד כמרכז תחבורתי נוח ויעיל הממוקם בנקודה אסטרטגית מבחינה תחבורתית: בצמוד לנתיבי איילון ודרך נמיר וסמוך לציר ז'בוטינסקי, שהוא אחד מצירי התחבורה החשובים בגוש דן, ורחוב ארלוזורוב בתל אביב המהווה ציר תחבורה חשוב נוסף המקשר את המסוף עם צפון-מרכז העיר.
מהמסוף והרחובות הסמוכים אליו - דרך בגין, דרך נמיר ורחוב על פרשת דרכים - יוצאים אוטובוסים לכל שכונות תל אביב והסביבה, ולערים רבות בישראל. כמו כן, בסמוך אליו יש שתי תחנות של דנקל: תחנת ארלוזורוב של הקו האדום ותחנת מסוף ארלוזורוב של הקו הסגול שתיפתח בעתיד.
היסטוריה
תכנון המסוף אושר בפברואר 1961 כתחנה מרכזית נוספת לתל אביב, בנוסף לתחנה המרכזית הישנה של תל אביב. על פי התכנון שהוצג באותה עת היה אומר להיבנות על שטח של 110 דונם מרכז תחבורה ארצי עם מרכז מסחרי, סניפי בנקים, ושטחים למשרדים של חברות נסיעה ותעופה[1]. אולם לאחר שהוחלט על הקמת התחנה המרכזית החדשה של תל אביב הפרויקט הוקפא.
בשנת 1982 הובא לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה "תוכנית מתאר 2000", על שטח של 228 דונם באזור המסוף וסביבתו, שנועד לשמש שלוחה צפונית של מרכז העסקים של תל אביב. בנוסף התוכנית הייתה אמורה לשמש כתוכנית חליפית לבעלי הקרקעות במרכז כיכר המדינה, שתוכנית הבנייה שלה בוטלה באותה עת. תוכנית מתאר 2000 כללה גם מסוף תחבורה והיא תוכננה על ידי אדריכל אלי גבירצמן[2]. אולם במקביל ניסה משרד התחבורה להשלים את בניית "התחנה המרכזית החדשה של תל אביב" והובטח שליזם שייקח על עצמו את הפרויקט כי "מסוף 2000" לא יבנה במשך 10 עד 15 שנים[3]. למרות שהמוסף לא הוקם קווי אטובוסים בינעירוניים החלו לעצור בסמוך על דרך נמיר (דוגמת קו 900 תל אביב-חיפה של אגד)[4].
בקיץ 1990 אישר משרד התחבורה לקואופרטיב "אגד" להפעיל מהמסוף שני קווי אוטובוס ישירים, אחד לירושלים (קו 480) ושני לבאר שבע (קו 380). המסוף בשלב זה היה למעשה רק תחנת אוטובוס בסמוך לכניסה לתחנת הרכבת[5]. בפברואר 1991 נוסף גם קו ישיר לחיפה (קו 980)[6]. במשך השנים נוספו עוד קווים והוקמו עוד תחנות אוטובוסים, אך למעט סככות אלו לא הוקמו במקום שום מתקנים לטובת ציבור הנוסעים, דוגמת שירותים ומזנונים[7]. בנוסף פעל במקום מסוף טרום-טיסה של רשות שדות התעופה[8]. השירות הופעל אחר כך על ידי חברת "אל על" ובוטל בסוף שנת 2006[9].
בשנות ה-2000 שיפצה חברת נתיבי איילון את המסוף מספר פעמים וחברות תחבורה ציבורית נוספות, שזכו במכרזי משרד התחבורה להפעלת קווי התחבורה הציבורית החלו לפעול במקום. שטח המסוף הורחב והוצבו במקום מספר מבנים יבילים. בסמוך למסוף נסלל חניון "חנה וסע".
בשנת 2005 פרסמה עיריית תל אביב מכרז לתכנון חדש של האזור כמרכז עסקים[10]. במכרז זכה משרד אדריכלים מנספלד-קהת, ביולי 2006[11]. התוכנית אושרה בנובמבר 2016 בשטח של 400 דונם, כולל קירוי חלק משטח נתיבי אילון, בניית מאות דירות, אלפי מטרים של משרדים ומסחר, ומרכז תחבורה[12].
בספטמבר2016 החלו עבודות לשדרוג המסוף שהסתיימו בנובמבר2017. במסגרת השדרוג הורחב המסוף על חשבון חניון "חנה וסע". הרציפים שודרגו משמעותית, שטח המרחב הציבורי של הולכי הרגל גדל וגם בוצעו שינויים באזורים התפעוליים[14].
בשנת 2020 החלו העבודות להקמת תחנת רכבת קלה מסוף ארלוזורוב בפני השטח, אשר תהיה תחנת קצה בקו הסגול של הדנקל ותמוקם בצמוד לתחנת הרכבת סבידור מרכז[15].
גלריה
מסוף 2000 לפני השיפוץ. ברקע מגדלי אקירוב (משמאל) ומגדלי פארק צמרת שבבנייה
רציף A
רציפים A ו-B
תמונה פנורמית של רציפים A ו-B
קווי אוטובוס ורכבת קלה מהמסוף
מקרא
♿ - קו נגיש
🔄 - קו מעגלי
⬅️ - קו חד כיווני
💺 - קו בהזמנה מראש בלבד
🌙 - קו לילה
קווי רכבת קלה
בצמוד למסוף נמצאת תחנת ארלוזורוב של הקו האדום של הדנקל. בעתיד המסוף ישמש גם כתחנת המוצא של הקו הסגול אשר עתיד להיפתח ב-2027.
המסוף משמש כתחנת מוצא למספר קווים עירוניים בתל אביב ובנוסף ישנם קווי אוטובוס רבים בעוברים בקרבת המסוף ברח' על פרשת דרכים ודרך בגין, מרבית הקווים העירוניים מופעלים על ידי דן, כאשר את הקווים לבקעת אונו מפעילה קווים ואת הקווים לאזור ראשון לציון מפעילה אגד.
קווים אשר חסרי רציף עוצרים ברחוב על פרשת דרכים הסמוך למסוף
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
