מחלף מסובים מכיוון רמת גןצומת מרומזרת בכניסה למחליף מסובים
מחלף מסובים הוא מחלף המחבר את כביש 4 עם כביש 461 והוא משמש ככניסה לדרום רמת גן, לדרום תל אביב, ולאור יהודה. המחלף בנוי בתצורת מחלף יהלום וכולל גשר בכביש 4 העובר מעל לכביש 461, כך שהתנועה בכביש 4 זורמת ללא הפרעה. פניות ימינה במחלף נעשות ללא רמזור, אך פניות שמאלה וכן נסיעה בכביש 461, מוכוונות על ידי רמזור.
היסטוריה
צומת מסובים שימש במשך שנים את הנוסעים מתל אביב לנמל התעופה בן-גוריון, בכיוון ממערב למזרח ובכיוון מנמל התעופה לתל אביב ממזרח למערב. לאחר פתיחת מחלף גנות והכביש המהיר מתל אביב לנמל התעופה, הצטמצם התנועה בכיוון מזרח-מערב ועומס התנועה העיקרי היה בכיוון צפון-דרום[1].
במשך שנים היה צומת מסובים אחד הצמתים העמוסים והפקוקים ביותר בישראל[2]. בינואר 1966 הופעל בצומת רמזור[3]. ב-30 באוקטובר 1972 התנגשה משאית בתיבת השליטה של הרמזור בצומת והדבר השבית את פעולת הרמזור בצומת במהלך שבועיים. באותה תקופה אירעו בצומת מספר תאונות דרכים, הקטלנית שבהן גרמה לארבעה הרוגים[4]. הדבר הביא להאשמות נגד מע"צ ודרישה לחקירת העיכוב בתיקון הרמזור[5]. בעיתונות פורסם שלקח למע"צ חמישה ימים להוציא מכרז לתיקון התקלה, חמישה ימים לבחירת זוכה במכרז ועוד כחמישה ימים עד תיקון הרמזור[6]. בעקבות הבקורת הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת הפרשה[7].
מחלף מסובים היה מראשוני המחלפים שתוכננו בישראל והוא הוצע בשנת 1966 לתוכנית החומש של השנים 1967–1972[8]. אולם הגשר לא נבנה, ורק בפברואר 1986 הונחו הקורות של מחלף חדש[9], בדצמבר 1986 נפתח המחלף לתנועה מצפון לדרום[10] ובתחילת פברואר 1987 נפתח המחלף בטקס רשמי[11].
בשנת 2002 הושלמה בניית הרחבה למחלף שהכפילה את רוחבו. עבודות ההרחבה כללו העתקת תשתיות שונות שביניהן תוואי המוביל הארצי שעובר תחת המחלף.
המחלף נבנה על חורבות הכפר הערבי אל-ח'ירייה. כפר זה היה אחד ממספר כפרים ערביים[12] ששכנו לאורך כביש 461 ומנו, עד למלחמת העצמאות, כ-3000 תושבים[13]. תושבי הכפרים נהגו לארוב לכלי רכב שנעו על הכביש ופגעו בנוסעיהם. בחודש אפריל 1948, במסגרת מבצע חמץ כבשה חטיבת אלכסנדרוני את הכפרים. תושבי הכפרים ברחו לירדן והרי שומרון ולא הורשו יותר לחזור לאדמותיהם.
יש המזהים את מיקומה של בני ברק הקדומה בתל שנמצא בסמוך למחלף מסובים[14]. שמו של המחלף אף בא מן הקטע הבא בהגדה של פסח: ”מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית”.
השוק הסיטונאי החדש
ב-1998 איתר משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל שטח של 350 דונם סמוך למחלף מסובים להקמת השוק החדש[15], וב-1999 פורסם מכרז לתכנון השוק[16]. חברת "צנובר יועצים" זכתה במכרז לתכנון השוק, יחד עם חברת SEMMARIS הצרפתית, המנהלת את רנז'יס, השוק הסיטונאי של פריז, ומשרד האדריכלים אורבך. התוכנית שהוגשה בשטח כולל של 230 דונם; מהם 80 דונם מיועדים למסחר בירקות ובפירות, 24 דונם מיועדים למסחר בפרחים ובעציצים, 40 דונם מיועדים לשטחי קירור ואחסנה, 55 דונם מיועדים למנהלה, שירותים, מלונית שתשרת את הנהגים וחניה, ו-30 דונם ישמרו לעתודה, להגדלת נפח השוק בעתיד[17]. ב-2001 התקבלה החלטת הממשלה על הקמת השוק הסיטוני החדש, "שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית, לרווחת הצרכנים והחקלאים". ב-2002 הוא אושר בוועדה המחוזית[18]. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי יזם מהלך להקמת איגוד ערים בגוש דן לניהול השוק[19], אך שר החקלאות ישראל כ"ץ הודיע שהוא יוקם על ידי חברה ממשלתית חדשה[20]. הפרויקט לא קודם במשך מספר שנים ולאחר סגירת השוק בתל אביב הוא עבר לצריפין ב"אופן זמני" עד להקמת שוק קבוע.
באוקטובר 2010 שוב התקבלה החלטת ממשלה על הקמת השוק, שיהיה בבעלות המדינה וינוהל בידי חברה ממשלתית שתבחר בקבלן הקמה באמצעות מכרז BOT - בנה-הפעל-העבר[21]. לצורך הקמתו נוסדה בפברואר 2011 החברה הממשלתית, "חברת שוק סיטוני לישראל בע"מ", שפרסמה ביוני 2013 מכרז להקמת השוק[22]. ביולי 2013 מונה אלכס ויסמן למנכ"ל החברה, שהבטיח שהשוק יפעל לקראת סוף 2014 ושקביעת המחירים של הירקות והפירות בשוק תהיה על בסיס נתונים שיוזרמו בזמן אמת לחדר בקרה ממוחשב[23]. ויסמן התפטר מתפקידו לאחר שנה, על רקע טענות לאי-סדרים ובזבוז תקציבי בחברה[24]. לאחר שלא הצליחה לקדם את הפרויקט, הודיע באפריל 2018 משרד החקלאות כי החברה תיסגר עד לסוף שנת 2018[25].
במאי 2019 פרסם מבקר המדינה דוח על הפרויקט, בו הביע ביקורת על מעשי הגורמים הקשורים לתוכנית להקמת השוק[26].
פארק סנטרל מסובים
בשנת 2019 החלו לבנות מזרחית למחלף אזור תעשייה להייטק הכולל כ-126 דונם עם 13 מגדלי משרדים שיתפרסו על שטח של כ-350,000 מ"ר למסחר ותעסוקה, וכ-35 דונם שטחים ציבוריים פתוחים.
על פי התכנון, מלבד מגדלי המשרדים יוקמו במקום מתחם מלונאות, מסעדות, מתחם הייטק ואף מתחם שיכלול משרדים של חברות תעופה שעובדות בנמל התעופה בן-גוריון, אשר נמצא בסמוך למתחם.
לקריאה נוספת
יצחק חייק, האגדה על חירייה, כפר ענא וסקיה, גל גפן – אונו, גיליון 1234, 14 באוגוסט 2014, עמוד 52
