ערך זה עוסק במחלף בנתיבי איילון. אם התכוונתם למחלף בכביש 4, ראו מחלף חולון מזרח.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המחלף בתצורתו המקורית נפתח לתנועה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, במסגרת פיתוח נתיבי איילון לכיוון דרום. המחלף כלל גשר יחיד בעל שני נתיבי נסיעה לכל כיוון. עד בניית המחלף כונה המקום בשם צומת חולון (כינוי השגור בפי רבים עד היום), ופעל בו צומת בתצורת צלב שהיווה עורק תחבורה חשוב במשך שנים רבות, עת עברה בו הדרך הראשית בין תל אביב-יפו לירושלים ודרום הארץ, לפני חנוכת כביש 1.
בשנת 2007 החלו העבודות להרחבת המחלף במסגרת פרויקט בניית מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום. העבודות כללו הקמה של שני גשרים נוספים, עבור המסלול הדרומי של נתיבי איילון ועבור תוואי מסילת הרכבת, וכמו כן בניית תחנת הרכבת צומת חולון. המחלף המורחב נפתח לתנועה בשנת 2009. תחנת הרכבת החלה לפעול בספטמבר2011, עם חנוכת הקו החדש.
בעתיד צפוי לעבור במחלף הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב. הקו יחצה את המחלף דרך מנהרה ייעודית שהוקמה במסגרת עבודות ההרחבה.
היסטוריה
במקום בו נמצא המחלף עמדו בתקופת המנדט הבריטי שני בתי חרושת בבעלות יהודית, משני צידי הכביש הישן לירושלים. הצפוני היה בית חרושת "היוצק" ליציקות מתכת, והדרומי בית חרושת לספירט. במלחמת העצמאות הוקמו בשטח בתי החרושת עמדות של ההגנה כדי לאפשר מעבר של שיירות בדרך לירושלים. בתי החרושת נהרסו במהלך המלחמה על ידי כוחות ערביים בגיבוי הבריטים, בתקרית שבה נרצחו עשרה לוחמים מארגון ההגנה. בשנת 2010 הציבה עיריית תל אביב-יפו שלט המנציח את שני בתי החרושת, ואת האירועים שהביאו להריסתם.
