מחלף קיבוץ גלויות הוא מחלף בתל אביב-יפו המחבר את כביש 1, כביש 2, כביש 20, כביש 461 ודרך קיבוץ גלויות, ומשמש ככניסה מרכזית לתל אביב-יפו. המחלף הוא מן העמוסים במדינת ישראל, ומדי יום עוברים בו כחצי מיליון כלי רכב.
מבנה המחלף
דרך קיבוץ גלויות חולפת מעל לכביש 1 באמצעות גשר, ואילו נתיבי איילון (כביש 20) חולפים מעליה באמצעות שני גשרים נוספים. המחלף הוא קצהו המערבי של כביש 1, ומקשר בין הקטע התיכון של נתיבי איילון לחלקם הדרומי, שקצהו במחלף חולות. חלקו המערבי של המחלף, הכולל את גשרי נתיבי איילון, מכונה גם גשר חיל השריון (או גשר הולץ), ועוברת בו גם דרך חיל השריון שמהווה את ראשיתו (קצהו הדרומי) של כביש 2 שסופו בחיפה. מסילות הרכבת שבין מסלולי כביש 1 בקטע הסמוך למחלף הן העמוסות בישראל. המחלף משמש גם כמחלף רכבתי בו מסילת תל אביב – פלשת עוברת מעל ומתחברת למסילת איילון. בסמוך למחלף גם מסוף אוטובוסים גדול.
היסטוריה
ראשיתו של המחלף בשנת 1978, עם חיבור גשר קיבוץ גלויות לכביש 1. בשנות ה-80 של המאה ה-20 חוברו למחלף גם נתיבי איילון. המחלף הורחב עם השנים ונוספו לו גשרים המקשרים אותו עם נתיבי איילון לכיוון דרום, גשרי מסילות רכבת, ועבודות לשיפור זרימת נחל איילון העובר בין מסלולי המחלף.
בשנת 2007, בעת הקמת מסילת תל אביב – פלשת, הועתק "גשר חיל השריון" מזרחה למרחק 15 מטר. בתחילת שנות ה-80 תוכננו נתיבי איילון לכיוון דרום, אך המתכננים החליטו לא לכלול בתוכניותיהם את תוואי הרכבת המתוכנן. כתוצאה מכך ניצב הגשר בדיוק בתוואי מסילת תל אביב – פלשת. עלות העתקת הגשר הייתה כ-70 מיליון שקל והפרויקט כלל גם: פינוי חלקי של בית הספר הולץ, הקמת גשר חדש לרכבת וכן הסדרי תנועה ותיקונים שונים. העתקת הגשר עצמו נמשכה שלושה ימים באמצעים מכניים.[1] לטענת חברת נתיבי איילון בתקופה שבה נבנה הגשר, ההיתכנות להקמת מסילת הרכבת הייתה אפסית, וכדי לחסוך בעלויות לא נוצל כל רוחב התוואי המתוכנן (בעיקר עלות פינוי חלק ממתחם לודוויפול ובית הספר הולץ).[2]
-
תחנת הרכבת תל אביב ההגנה, מחלף קיבוץ גלויות ועבודות להקמת גשר הקו הסגול מעל נתיבי איילון, יוני 2023
-
גשר קיבוץ גלויות מעל כביש 1 צד המזרחי (כביש 461)
-
מחלף לה גוארדיה בקדמת התמונה ומחלף קיבוץ גלויות ברקע
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
