מדינת ישראל, שהוקמה שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נעה בין שאיפה שברגש להחרמת גרמניה, לבין הרצון לקיים קשר עם גרמניה על מנת לשפר את סיכויי ההישרדות של מדינת ישראל וכן מתוך אמונה בכך שלאחר נפילת הנאצים קמה במערב גרמניהמדינה דמוקרטית. בדרכון שהוציאה ישראל בשנותיה הראשונות היה כתוב כי הוא תקף לכל מדינות העולם פרט לגרמניה, אם כי מי שהיה מעוניין היה יכול לבקש למחוק הגבלה זו.
חותמת בדרכונה הישראלי של לידי כצנברג (דוברין) המציינת שכוחו של הדרכון יפה לכל הארצות מלבד גרמניה. הדרכון הוענק לבעליו ונחתם ב-28 בפברואר 1956. החותמת בוטלה ב-15 במאי 1956
משלחת השילומים הפכה עם הזמן למשרד האינטרסים הישראלי שבראשו עמד גם פליקס שנער. בתחילה התמקדו היחסים במישור המסחרי, בהמשך החל ייצוא סחורות מישראל לגרמניה, מגמה שהתחזקה והגיעה לשיאה בשנות השישים. עם כינון היחסים הכלכליים החלו גם ניצנים של יחסים מדיניים שהלכו והתחזקו עם הזמן. בסוף שנות ה-50 נרקמו גם קשרים ביטחוניים שכללו עסקאות נשק וחילופי ידע, קשרים אלו היו בהתחלה חשאיים ונחשפו לציבור רק מאוחר יותר.
בינואר 1956 פורסם שמשרד החוץ מקדם הקמת נציגות גרמנית בישראל לצורך טיפול בתביעות של ניצולי שואה לפיצויים אישיים ושבהתאם להסכם עם גרמניה לנציגות זאת תהיה מעמד של קונסוליה[2]. בפברואר 1956 החליטה ממשלת ישראל לקשור קשרים קונסולריים עם גרמניה[3] ולהזמין את גרמניה לפתוח קונסוליה בישראל. אולם באותו שלב, על רקע החשש שהערבים יעברו לתמוך בגרמניה המזרחית, העדיפה גרמניה שלא לחזק את הקשרים עם ישראל[4][5]. בתחילת יולי 1956, במענה למחאת אנשי חרות על קשירת קשרים עם גרמניה, ענתה שרת החוץ החדשה, גולדה מאיר, שאין כל החלטה לקשור קשרים עם גרמניה[6].
ב-1957 יזם מזכ"ל הסתדרות המוריםשלום לוין את הקמת הקשרים בין הסתדרות המורים לבין האיגוד המקצועי של מורי גרמניה המערבית, שבראשו עמד בעת ההיא מתנגד למשטר הנאצי בתקופת היטלר, פרופ' היינריך רודנשטיין[7]. בידיעתו ותמיכתו של ראש הממשלה בן-גוריון נסע באוגוסט 1957, בראש משלחת של הסתדרות המורים, לגרמניה המערבית. זו הייתה המשלחת הישראלית הרשמית הראשונה שהגיעה לגרמניה, והיא קשרה קשרים עם הנהגת מורי מערב גרמניה. את רשמיו פרסם ב"דבר" בסדרת מאמרים, שעוררו ביקורת קשה, ובכללה בקרב הנהגת ההסתדרות הכללית וב"טור השביעי" של נתן אלתרמן[8]. שני ארגוני המורים יזמו, בשנים שלאחר מכן, פעולות שונות (ובהן סמינר דו-לאומי ומשלחות הדדיות של מורים) לזיכרון השואה ולהנחלת דרכי המאבק באנטישמיות אצל המורים בגרמניה. ב-1980, בתקופת הקנצלר הלמוט שמידט, קיבל לוין את "אות השירות המצוין" מטעם ממשלת גרמניה המערבית על פועלו "לקירוב הלבבות בין מורים מישראל לבין מורים מגרמניה".
בדצמבר 1958 אסרה המועצה לביקורת סרטים לייבא סרטים מתוצרת גרמניה וכן אסרה להקרין סרטים המציגים את גרמניה באור חיובי[9].
ביוני 1959 נודע כי ישראל סיכמה עם גרמניה על עסקה למכירת נשק העסקה כללה תת-מקלעים מסוג עוזי ופגזימרגמה מתוצרת חברת סולתם[10][11][12]. העסקה אושרה בממשלת ישראל ברוב קולות[13], אך עם פרסומה התעורר פולמוס ציבורי נרחב, ובעקבותיו משבר בין מפלגות הקואליציה[14]. המפלגות אחדות העבודה ומפ"ם היו נגד המכירה, בעוד מפא"י בהנהגת ראש הממשלה דוד בן-גוריון הייתה בעד המכירה. לאחר שלא תמכו בעסקה בהצבעה בכנסת התפטר בן-גוריון ונערכו בחירות לכנסת[15]. בישיבת מרכז מפא"י ב-28 ביוני 1959, הסביר בן-גוריון את הצורך ביחסים טובים עם גרמניה: "אני מזועזע מהשואה כמו כל אחד. אבל מי שמסיק מזה מסקנה שאסור לנהל משא ומתן עם גרמניה – האיש הזה חי בעבר ולא בהווה, דואג לרגשותיו ולא לקיומו של לעם היהודי... גרמניה נעשית לכוח מרכזי באירופה לא מפני שאנחנו נתנו לה הכשר... רק אידיוטים...אינם רואים שזו חבלה במעמדה של ישראל בעולם, בעתידה ואולי גם בקיומה, אם אנו נהפוך כוח עצום שמשקלו הפוליטי והכלכלי גדל והולך לשונא לנו ולבעל ברית של הערבים"[16].
ההתנגדות הציבורית בישראל כלפי גרמניה התגברה ב-1962 לאור פעילות המדענים הגרמנים במצרים שסייעו בפיתוח טילים שעל פי הפרסומים בעיתונות התקופה יכלו לפגוע קשות בישראל.
כינון יחסים דיפלומטיים
כרזה מטעם תנועת החרות, הקוראת להפגנה נגד כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה
בשנות ה-60 היה יחסו של ראש ממשלת גרמניה, לודוויג ארהרד, אוהד לישראל וליהודים. בדומה לקודמו, אדנאואר, היה גם ארהרד מעוניין בכינון קשרים דיפלומטיים עם ישראל, אך אף הוא נרתע מפעולה בנושא, בעיקר כיוון שחשש מהתגובות הצפויות בעולם הערבי.
המצב הפוליטי בגרמניה השתנה באופן משמעותי בעקבות מספר אירועים ב-1965:
משבר קואליציוני בגרמניה המערבית – תמיכת הציבור בקואליציה הידרדרה. בין חברי הקואליציה התעורר דיון בנוגע להחלת חוק ההתיישנות על פשעי הנאצים – עניין שהיו לו השלכות לגבי כהונתם של שרים בממשלה. נשקפה סבירות גבוהה לפירוק הקואליציה.
גרמניה הפסיקה את אספקת הנשק לישראל, בניגוד להבטחותיה הפומביות. לוי אשכול, שהיה אז ראש ממשלת ישראל, נאם בכנסת ב-15 בפברואר 1965 כנגד גרמניה בעקבות הפרות אלה. אשכול טען אז כי גרמניה "נושאת באחריות כבדה ללא דוגמה". בעקבות הדברים, נערכו הפגנות נגד חברות גרמניות ברחבי ארצות הברית, והיו שהשוו את הפרת ההסכמים הללו לאופן שבו הפרה גרמניה הנאצית את ההסכמים עליהם חתמה. בנוסף נטען שהפסקה זו של משלוחי הנשק היא כניעה של הגרמנים בפני מצרים.
ארצות הברית הסתבכה במלחמת וייטנאם וחשה עצמה מבודדת מבחינת הכוח הרב לאומי.
גרמניה הבינה כי אם תתרחש החרפה במזרח התיכון או שתפרוץ מלחמה, העולם יטען כי גרמניה גרמה להפרת האיזון באזור, וכי אם ינותקו היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה המערבית ומצרים, ייווצר תקדים בעל השלכות חמורות שיצרו את צעדי המדיניות בנושא היחסים בין גרמניה המזרחית לגרמניה המערבית. גרמניה המערבית העדיפה לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כיוון שחשבה שפעולה כזו תחזיר את היציבות למזרח התיכון, תבטל את הצורך באספקת נשק לישראל ותאפשר להמיר אותה בסיוע כלכלי; כמו כן, גורמים עוינים בקואליציה יעזבו לפחות לזמן מה את עניין חוקי ההתיישנות; לבסוף, גם אם מצרים ומדינות נוספות ינתקו את קשריהם הדיפלומטיים, גרמניה תהיה מסוגלת לספוג זאת.
קורט בירנבך מונה לעסוק בצדדים הטכניים. ראשית, הקמת קונסוליות בשתי המדינות, שיהפכו בבוא העת לשגרירויות מלאות; שנית, סיוע כלכלי ופגישה אישית בין לוי אשכול ללודוויג ארהרד. ארהרד מסר ידיעה לעיתונות ב-7 במרץ 1965, שבה נכתב: "הממשלה הפדרלית חותרת לכינון קשרים דיפלומטיים עם ישראל. צעד זה עשוי לתרום לנורמליזציה ביחסים. הוא אינו מכוון נגד שום מדינה ערבית. הממשלה הפדרלית לא תספק נשק לאזורי מתיחות".
ב-16 במרץ 1965 הצביעה הכנסת על כינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה המערבית: 66 הצביעו בעד ו-29 נגד[19].
השגריר הגרמני הראשון היה רולף פאולס, דיפלומט מקצועי, שהיה קצין בוורמאכט ואיבד את זרועו במלחמת העולם השנייה. סגנו היה אלכסנדר טרק. בטקס הגשת כתב האמנה של פאולס בירושלים, הכריז הנשיא זלמן שזר כי "אף האפל שבלילות סופו להגיע לעליית השחר", ותזמורת משטרת ישראל נגנה את מנגינת ההמנון הגרמני[19]. אולם בחוץ נערכה הפגנה נגד כינון היחסים עם גרמניה, ונוצר עימות אלים בין המפגינים והמשטרה. המפגינים הקיפו את מכונית השגריר ודפקו על הגג והשמשות שלה, ומישהו אף יידה בה אבן, המשורראבא קובנר, שהיה מראשי חבורת "הנקם" במלחמת העולם השנייה, ויתר על אות מלחמת הקוממיות שלו כאות מחאה על ביקור השגריר[20].
בשנים הראשונות עדיין הושפעו יחסי המדינות מהביקורת של יהודים בישראל וברחבי העולם על כינון היחסים. למרות זאת היחסים הלכו והתחממו, גם כאשר מדינות אירופה אחרות ביקרו את מדיניותה של ישראל.
השגריר הראשון, רולף פאולס, שם לעצמו מטרה לשבור את החרם הישראלי. השגרירות הגרמנית פזרה סיוע נדיב למוסדות מדע ותרבות, היא עודדה הוצאות ספרים ישראליות לתרגם לעברית רומנים של סופרים גרמנים, וכדי לשפר את הדימוי של גרמניה בעיתונות הישראלית, הזמינה עיתונאים ישראלים לבקר בגרמניה על חשבונה. אחרי מלחמת ששת הימים, מימנו הגרמנים חלק מהוצאות אחזקתו של כתב הטלוויזיה הישראלית בבון. עשרות אלפי בני-נוער ישראלים נסעו לגרמניה על חשבון הגרמנים[21].
ב-1969 החל וילי ברנדט, שהיה בעל עבר אנטי-נאצי מובהק, לכהן כקאנצלר. בדצמבר 1970, בעת ביקורו בפולין, הניח זר וכרע על ברכיו בפני האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, מחווה שזכתה לתהודה רבה.
בשנת 1970 ביקר שר החוץ אבא אבן בגרמניה – הביקור הרשמי הראשון בגרמניה של שר חוץ ישראלי. ולטר של היה שר החוץ הגרמני הראשון שביקר בישראל באותה שנה. היחסים לא נפגעו משמעותית גם בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972[22]. ביוני 1973 היה ברנדט לקאנצלר הראשון שביקר בישראל (קונראד אדנאואר ביקר בישראל ב-1966 כקאנצלר לשעבר). בעת ביקורו של ברנדט בישראל, כמעט אירעה תאונה אווירית, כשכלי הטיס בו נערך לו סיור בחברת השר יגאל אלון נסחף על ידי פרץ רוח פתאומי וכמעט התנגש בהר המצדה. על אירוע זה אמר ברנדט: "קנצלר גרמני ושר ישראלי, במטוס אמריקאי, כמעט רוסקו על ידי רוח ירדנית, אולם ניצלו על ידי אלוהים יהודי". ב-1975 היה יצחק רבין ראש ממשלת ישראל הראשון לבקר בגרמניה[22].
בתחילת שנות ה-80 התפוצץ רימון יד בחצר השגרירות הגרמנית בתל אביב, כביכול בשם ארגון בשם "בל נשכח"[23].
בתקופת כהונתו של ראש ממשלת ישראלמנחם בגין היו לו יחסים מתוחים עם הקנצלר הלמוט שמידט, אשר הביע אהדה לזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים. זמן מה לפני בחירתו של בגין ב-1977, הוזמן שמידט לביקור רשמי בישראל, ולאחר הבחירות הודיעה ממשלת ישראל כי הזמנת הקנצלר עדיין קיימת. אולם שמידט דחה פעם אחר פעם את בואו. באביב 1981, בשובו מערב הסעודית, אמר שמידט כי עברה הנאצי של גרמניה מטיל עליה אחריות היסטורית כלפי שורה של עמים באירופה וגם כלפי העם הפלסטיני, אולם לא הזכיר את העם היהודי או את מדינת ישראל. ב-3 ביוני הגיב בגין בהתקפה אישית חריפה: "כולם שירתו בצבא הנאצי, לרבות אדון שמידט, אשר נשבע אמונים לפיהרר באופן אישי וקיים את שבועתו עד תום". שמידט לא ביקר בישראל בתקופת שלטונו של בגין[24]. שמידט, אשר אביו היה ממוצא יהודי, לא פרסם עובדה זו בימי כהונתו. למחרת התפטרותו של בגין מראשות הממשלה באוגוסט 1983, היה אמור קנצלר גרמניה, הלמוט קוהל, להגיע לישראל לביקור רשמי[24].
בפברואר 1999 הותקפה הקונסוליה הישראלית בברלין על ידי 55 עד 200 מפעילי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (ה-PKK), שהאשימו את המוסד בהענקת סיוע לממשל הטורקי ללכוד את מייסד המפלגה עבדוללה אג'לאן. כאשר המפגינים הצליחו לפרוץ את שורות המשטרה ולהיכנס לבניין הקונסוליה, פתחו כוחות הביטחון הישראליים באש לעבר התוקפים, הרגו שלושה מהם ופצעו שלושה. מאוחר יותר עצרה המשטרה הגרמנית 30 מפעילי המפלגה[25].
במהלך ביקורו בישראל באביב 2000, הנשיא הפדרלי יוהנס ראו הציע תמיכה אקטיבית והרחבה מתמשכת של קשרי הנוער הגרמני-ישראלי. לשם כך הסכימו שרת הנוער הפדרלית הגרמנית כריסטין ברגמן ושר החינוך הישראלי יוסי שריד להקים משרדי תיאום לחילופי נוער גרמניה-ישראל בגרמניה ובישראל - שנה לאחר מכן הוקם ConAct[26].
קנצלר גרמניהגרהרד שרדר ביקר בישראל באוקטובר 2000. ב-2005 צוין יום השנה ה-40 של ליחסים הדיפלומטיים, ונשיא גרמניה הורסט קהלר ונשיא ישראל משה קצב החליפו הצהרות ביקור. ב-2007 נפגשו ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בישראל. כיום, בעיקר לאחר עליית ראש הממשלה אנגלה מרקל לשלטון, נמצאת גרמניה ביחסים מצוינים עם מדינת ישראל, ואף מעניקה לה סיוע צבאי - לדוגמה הצוללות מסדרת דולפין שמימנה ממשלת גרמניה לישראל בתגובה למלחמת המפרץ. אחד המניעים ליחסים בין ישראל וגרמניה הוא חובה מוסרית, שנמצאת בקונצנזוס הפוליטי והציבורי בגרמניה, לדאוג להישרדות ישראל, וגם בקרב מרקל באופן אישי שגדלה בגרמניה המזרחית, שהייתה בעלת מדיניות חוץ אנטי-ישראלית מובהקת.
בנובמבר 2015, נפתחה הקונסוליה הכללית של ישראל בעיר מינכן[27].
באפריל2016 הופיע דיווח בעיתון הגרמני דר שפיגל, שממשלת גרמניה שוקלת להפסיק את תמיכתה המסורתית והמחויבות שלה לביטחון ישראל בשל מדיניות ההתנחלויות. כמו כן צוין בכתבה כי אנגלה מרקל זועמת על נתניהו. אך דיווחים אלו הוכחשו גם על ידי ישראל וגם על ידי גרמניה[28].
ביולי2016 ממשלת גרמניה מתחה ביקורת על חוק העמותות, שדורש מעמותות להעביר מידע לכנסת אם מימונם מגיע ממדינה זרה.
בחלק מעיתוני גרמניה קיים יחס מיוחד לישראל. עובדי קבוצת אקסל שפרינגר, ההוצאה לאור הגדולה ביותר בגרמניה לעיתונים, נדרשים לחתום על הצהרת תמיכה בפיוס בין יהודים לגרמנים ותמיכה בזכויותיה של מדינת ישראל[29][30].
משלחות חילופי נוער פועלות מדי שנה, כ-7,000 צעירים גרמנים מבקרים מדי שנה בישראל וכ-3,000 צעירים ישראליים מבקרים מדי שנה בגרמניה.
ב-10 באוקטובר 2021 ערכה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מה שהוגדר כ"ביקור פרידה מישראל", פקדה את יד ושם ונפגשה עם ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא המדינה יצחק הרצוג[36].
מחליפה של מרקל, קנצלר גרמניה אולף שולץ הגיע ב-2 במרץ 2022, כשלושה חודשים אחרי התמנותו לתפקיד, לביקור רשמי בן יממה בישראל, שכלל את "יד ושם", מסיבת עיתונאים משותפת עם ראש-הממשלה נפתלי בנט ואת הכנסת. הוא הצהיר ש"הרצח ההמוני של היהודים החל בגרמניה. הוא תוכנן ובוצע על ידי גרמנים. מכאן נובעת האחריות התמידית של כל ממשלה גרמנית לביטחון מדינת ישראל ולהגנת העם היהודי[37].
חרבות ברזל
ב-17 באוקטובר2023, הגיע קנלצר גרמניה אולף שוליץ לביקור בישראל לשם הבעת תמיכה וסולידריות ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.[38]
במרץ 2024, בפעם השנייה מתחילת מלחמת חרבות ברזל, הגיע קנצלר גרמניה אולף שוליץ לביקור בישראל.[39]
בספטמבר 2024, במגזין הבילד הגרמני פורסם תחקיר כי גרמניה מעכבת את רוב בקשות הנשק של ישראל.[40] קנלצר גרמניה, אולף שוליץ הכחיש את הטענות האלו.[41]
בנובמבר 2024, גרמניה אימצה את הגדרת האנטישימיות כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה. בין השאר, קובעת ההגדרה כי התנגדות לקיום מדינת ישראל היא אנטישמיות. החלטה זו הצהרתית בלבד ואינה מחייבת.[42]
יחסים ביטחוניים
ביקור רמטכ"ל צבא גרמניה, הגנרל אברהרד צורן, בישראל כאורחו של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי. 9 בדצמבר 2019
בין ישראל לגרמניה יחסים ביטחוניים נרחבים. אמצעי הלחימה הבולט ביותר שגרמניה סיפקה לישראל הן צוללות.
ב-15 בדצמבר 1957 קבלה ממשלת ישראל החלטה לשלוח את הרמטכ"ל לגרמניה לצורך בקשה לסיוע ביטחוני. הייתה זו ככל הנראה ההחלטה הרשמית הראשונה של ישראל על קיום קשרים צבאיים עם גרמניה המערבית. הכוונה הייתה לרכוש ממנה שתי צוללות. מכיוון שהנושא עדיין נחשב סודי, ראש הממשלה בן-גוריון לא הזכיר בכנסת את המלה "צוללות", אלא "ציוד שאין רואים אותו לא מהיבשה, ולא מהים, ולא מהאוויר"[43].
ביוני 1959 התפרסם כי גם ישראל מוכרת נשק לגרמניה: פגזי מרגמה מתוצרת "סולתם"[44]. בישיבת מרכז מפא"י ב-28 ביוני 1959, הסביר בן-גוריון את מכירת נשק לגרמניה כצורך הכרחי להעמקת נכונותם של הגרמנים למכור לישראל ציוד צבאי שיידרש לה בעתיד: "יש מעט מדינות המייצרות נשק. אמריקה מסרבת למכור, רוסיה והגרורות שלה אינן באות בחשבון...שאלה זו יכולה להיות פעם שאלת חיים ומוות בשביל מדינת ישראל"[16]. בדיונים בכנסת על הסכם המכירה, תקפו חברי סיעות האופוזיציה את העסקה. שמואל מיקוניס (מק"י) אמר כי זו "עסקת נשק טמאה עם "ממשיכי דרכו של היטלר". מנחם בגין (תנועת החרות) אמר כי אין לשים "את הנשק היהודי הקדוש הזה" בידיו של קצין גרמני. יגאל אלון (אחדות העבודה) אמר ש"חימוש חיילים גרמנים בנשק מתוצרת ישראלית הוא מתועב מבחינת הכבוד הלאומי", הוא תהה אם הנוער הישראלי לא ילמד מכך שישראל סלחה לנאצים וטען כי הגרמנים "רכשו נשק זה לא מפני שהוא טוב, אלא משום שהוא יהודי. להם נחוצה רהביליטציה (אנ')"[45]. חשיפת הפרשה הובילה להתפטרות הממשלה[46].
מאוחר יותר מכרה ישראל לגרמניה גם תת-מקלעים מדגם "עוזי" ומדים מתוצרת "אתא"[47].
בתחילת שנות ה-60 סיפקה גרמניה לישראל, ללא תשלום, מעודפי נאט"ו: מטוסים, טנקים, תותחים וטילי נ"ט. בנוסף לאלה, גם סייעה לה להשיג מסוקים מתוצרת צרפת וצוללות מתוצרת בריטניה. טייסים ישראלים אומנו על ידי חיל האוויר הגרמני וקצינים ישראלים התאמנו בבית הספר לקצינים של הצבא הגרמני. בתקציב המדינה הגרמני של 1962 נכלל הסעיף "עזרה להצטיידות צבאית – 240 מיליון מארק", מחיר הסיוע לישראל[48].
ישראל וגרמניה דנו בבניית צוללות מסדרת דולפין מאז תחילת שנות ה-80, והן נבנו בגרמניה במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ (1991), התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק. כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות. ישראל נשאה בעלות חצי מהצוללת השלישית. שלוש הצוללות מדגם ה"דולפין" נבנו במספנות HDW[49] בגרמניה.
לאחר שנת 2000 הזמינה ישראל שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP החדישה יותר. הסדרה כוללת צוללת מבצעית אחת, אח"י תנין, הצוללת אח"י רהב, שהושקה והגיעה לישראל בינואר 2016[50], וצוללת הנמצאת בבנייה, אח"י דקר, שמועד קליטתה נקבע ל-2019[51].
סביב הזמנת צוללות עתידיות וכלי שיט אחרים מתנהלת בישראל חקירה אודות חשד לשוחד (תיק 3000).
ביוני 2023 היחסים הביטחוניים המתהדקים בין ישראל לגרמניה הביאו לפרסום כי גרמניה תרכוש מישראל את מערכת החץ בעלות של 4 מיליארד אירו וכבר בשנת 2025 תוצב מערכת החץ הראשונה באדמת גרמניה.
בין ישראל והאיחוד האירופאי קיים הסכם סחר חופשי ובין גרמניה וישראל קיים הסכם למניעת כפילות מס[55]. גרמניה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר עם ישראל מבין מדינות אירופה, ומבין מדינות העולם היא במקום השלישי[55] אחרי ארצות הברית וסין. ישראל ממוקמת במקום השני בשת"פ הסחר הגרמני במזרח התיכון, אחרי ערב הסעודית.
ייבוא
היבוא הישראלי מגרמניה ב-2012 הסתכם בכ-4.6 מיליארד דולר. בסיכום נתוני הסחר של שנת 2013 ייבאה ישראל מגרמניה טובין וסחורות בערך של 4.6 מיליארד דולר (בדומה לתקופה מקבילה אשתקד), בעיקרם מכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי (28%), מוצרים כימיים (18%) ומוצרי תחבורה (17%)[55].
בשנת 2013 הסתכם היצוא הישראלי לגרמניה ב-1.76 מיליארד דולר, (קיטון של 7.8% לעומת תקופה מקבילה אשתקד), בעיקרם מכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי (31%), מכשירים וכלים אופטיים (17%) ומוצרים כימיים (18%)[55][56].
בשנת 2014 סך היצוא לגרמניה גדל ב-7% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד ועמד על כ־465 מיליון דולר. סך היבוא מגרמניה גדל ב-34% בהשואה לתקופה מקבילה אשתקד ועמד על כ־1.5 מיליארד דולר[55].
רשימת היצואניות הגדולות ומוצרי היצוא שלהן בעבר ובהווה:
על בד - מגבונים לחים, שמכירתם לגרמניה בסך של 242 מיליון שקל, היוותה כשני שלישים מכלל המחזור של החברה ברבעון השני של שנת 2016[58]. בשנת 2002 דווח כי הרווחה רכשה תמורת 9.7 מיליון יורו את הון המניות של חברת F.H.W הגרמנית, העוסקת גם היא בייצור מגבונים במפעלה בגרמניה[59].
אליאנס חברה לצמיגים - צמיגים לחקלאות, באמצעות חברת הפצה גרמנית[60]. בשנת 2016 נמכרה לחברת יוקוהמה היפנית אך פעילות הייצור עדיין מתבצעת במפעל החברה בחדרה ואחראי לרבע מהכנסות החברה[61].
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל שתי נספחויות כלכליות בגרמניה. הנספחת הכלכלית בברלין היא חמדת שגיא[62] והנספחת הכלכלית במינכן היא יפעת ענבר[63]. מטרת הנספחויות לקדם את היחסים הכלכליים והטכנולוגיים בין המדינות, תוך תמיכה בחברות ישראליות באמצעות חוזיים עסקיים, מידע על השוק הגרמני ושירותי ייעוץ. בנוסף, הנספחויות מעניקות מידע דינמי אודות הכלכלה הישראלית עבור השוק הגרמני.
תרבות, מדע ותוכניות סוציאליות
לשתי המדינות קרבה עמוקה בתחום המדעים, שמתבטאת בין היתר בשיתוף פעולה בתחום בין אוניברסיטאות גרמניות וישראליות ובפיתוח קשרים חברתיים איתנים. במהלך ביקורו בגרמניה של נשיא מדינת ישראל, משה קצב, קידם נשיא הבונדסטאג, וולפגנג תירזה, את ייסוד משרד חילופי הנוער הישראלי-גרמני, ככלי ללימוד הצעירים הגרמנים והישראלים אודות הרגישות וההיסטוריה של יחסי מדינותיהם.
מספר תוכניות חילופים פועלות בין צעירים גרמנים וישראלים. כ-2,000 ישראלים וכ-4,500 גרמנים משתתפים בכל שנה בתוכנית החילופים שמופעלת על ידי ממשלת גרמניה, בעיקר באמצעות ארגון ConAct ובשיתוף הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים. הארגון הגרמני אות הכפרה והשלום, ארגון התנדבותי שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לכפר על פשעי המשטר הנאצי, משחק תפקיד חשוב ביצירת שיתוף פעולה בין גרמנים וישראלים. מאז 1961, הארגון שלח כ-2,500 מתנדבים לעבוד בבתי חולים ישראלים ובתוכניות סוציאליות שונות. גם כנסיות ואיגודים מקצועיים פועלים באופן אקטיבי על מנת לטפח את היחסים בין שתי המדינות.
בקרב ישראלים דוברי גרמנית התקיימה במשך שנים רבות דילמה, שאותה ביטא אהרן אפלפלד:
שפת אמי, כאמור, הייתה גרמנית, שפתם של רוצחי אמי. כיצד שבים ומדברים בשפה הטבולה בדם יהודים. הדילמה הזאת, עם כל חומרתה, לא פגמה בתחושה שהגרמנית שלי אינה שפתם של הגרמנים אלא שפתה של אמי, וברור כשמש שאם אפגוש אותה אדבר עמה בשפה שדיברתי עמה מאז ינקותי.
גרמניה מהווה יעד להגירה של ישראלים, לרוב צעירים, במידה רבה בשל איכות החיים הגבוהה במדינה. צעירים רבים מהגרים לברלין בשל חשיבותה באירופה והתגברות ההזדמנויות העסקיות בה[64][65][66].
באוקטובר 2013 שודרה בחדשות 10 סדרת כתבות של מתן חודורוב בשם "היורדים החדשים", המתעדת את תופעת ההגירה בקרב צעירים מישראל לאירופה בשל יוקר המחיה, וזמן קצר לאחר מכן יזמו מספר ישראלים המתגוררים בברלין את מחאת המילקי.
הישראלים מהווים חלק משמעותי בגרמניה, בין היתר בתרומתם לכלכלה המקומית בתחומי הייטק, תחומי הנדסה, מחקר, ופיתוח.
משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 115–128.
Nicholas Balabkins, West German reparations to Israel, Rutgers University Press, New Brunswick, N.J, 1971. (הספר בקטלוג ULI)
Lily Gardner Feldman, The Special Relationship between West Germany and Israel, Massachusetts, Boston: Allen & Unwin, 1984. (הספר בקטלוג ULI)
Otto R. Romberg, Georg Schwinghammer (eds.), Twenty Years of Diplomatic Relations between the Federal Republic of Germany and Israel, Frankfurt am Main: Tribüne Books, 1985. (הספר בקטלוג ULI)
Otto R. Romberg, Georg Schwinghammer (eds.), Thirty Years of Diplomatic Relations between the Federal Republic of Germany and Israel, Frankfurt am Main: Tribüne Books, 1996. (הספר בקטלוג ULI)
Otto R. Romberg (ed.), Forty Years of Diplomatic Relations between the Federal Republic of Germany and Israel, Frankfurt am Main: Tribüne Books, 2005. (הספר בקטלוג ULI)
מאמרים
Andreas Reinicke, German-Israeli Relations, in: Volker Perthes (Ed.), Germany and the Middle East, Heinrich Boell Foundation, Berlin 2002, pp. 76–89.
Ephraim Lapid, "Highlights in the development of the Defence Relations between Israel and Germany", in: M. Uhlmann (Hrsg.), Die Deutsch-israelischen Sicherheitsbeziehungen, Vergangenheit, Gegenwart, Zeukunft, Berliner Wissenschafts-Verlag GmbH, Berlin 2008, pp. 68-75.
Suriname Bondscoach Ivan Karsters Wereldkampioenschap Optredens 2 (eerste keer: 2019) Beste resultaat 5e (2023) Pan Amerikaanse kampioenschap korfbal Optredens 3 (eerste keer: 2018) Beste resultaat 1e (2x) Portaal Sport Het Surinaamse korfbalteam is een team van korfballers dat Suriname vertegenwoordigt in internationale wedstrijden. De verantwoordelijkheid van het Surinaamse korfbalteam ligt bij de Surinaamse Korfbal Federatie. De federatie werd in 2017 opgericht, onder leiding ...
1991 video by Celine DionUnisonVideo by Celine DionReleased2 July 1991 (1991-07-02)Recorded1990–91GenrePopLength45:00LabelSony Music VideoCeline Dion chronology Unison(1991) The Colour of My Love Concert(1995) Unison is the first home video by Canadian singer Celine Dion, released on VHS on 2 July 1991.[1] It includes the music videos from her English debut album, Unison (1990). Background This collection features never before used version of Calling You, prev...
أتشتورا شعار الإحداثيات 40°29′00″N 16°09′00″E / 40.483333333333°N 16.15°E / 40.483333333333; 16.15 [1] تقسيم إداري البلد إيطاليا[2] التقسيم الأعلى مقاطعة متيرة خصائص جغرافية المساحة 90.37 كيلومتر مربع (9 أكتوبر 2011)[3] ارتفاع 770 متر عدد السكان عد
Gazastreifen Basisdaten Staat Staat Palästina Fläche 360 km² Einwohner 1.918.221 (Schätzung Juli 2020[1]) Dichte 5328 Einwohner pro km² ISO 3166-2 PS 31.43333334.383333Koordinaten: 31° 26′ N, 34° 23′ O Der Gazastreifen, seltener auch Gasastreifen (arabisch قطاع غزّة, DMG Qiṭāʿ Ġazza, hebräisch רְצוּעַת עַזָּה Rətzūʿat ʿAsah), kurz Gaza oder Gasa, ist ein dicht besiedeltes Küstengebiet am östlichen Mittelmeer zwi...
Polish actor and television presenter For the Polish footballer, see Kazimierz Kaczor (footballer). Kazimierz KaczorKazimierz Kaczor, 2016Born (1941-02-09) 9 February 1941 (age 82)Kraków, PolandYears active1968 - Kazimierz Julian Kaczor (born February 9, 1941) is a Polish actor and television presenter. He has made over 40 appearances in film and television.[1] He starred in the 1986-1987 television series Zmiennicy but is well known for hosting from 1996-2003 the first ver...
هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (مارس 2023) جزء من سلسلة مقالات حولالإسلام العقيدة الإيمان توحيد الله الإيمان بالملائكة الإيمان بالكتب السماوية الإيمان بالرسل والأنبياء الإيمان باليوم الآخر الإيمان ...
2014 murder of college student Hannah GrahamBornHannah Elizabeth GrahamFebruary 25, 1996[1]Reading, Berkshire, England[2]Disappeared September 13, 2014Downtown MallCharlottesville, Virginia, United StatesDiedc. September 13, 2014(2014-09-13) (aged 18)Albemarle County, Virginia, United StatesCause of deathHomicide[3]Body discovered37°55′26″N 78°36′55.5″W / 37.92389°N 78.615417°W / 37.92389; -78.6154173193 Old Lynchburg Road&...
Uskup agung atau uskup metropolit dalam Kekristenan adalah seorang uskup yang memperoleh pengangkatan. Dalam Gereja Katolik dan Gereja-Gereja lain, uskup agung mengepalai sebuah keuskupan utama yang disebut keuskupan agung, atau disebut provinsi gerejawi dalam komuni Anglikan. Uskup agung setara dengan uskup dari segi kerohaniannya akan tetapi uskup agung lebih tinggi prestise atau derajatnya. Uskup agung bukanlah suatu tahbisan tersendiri, melainkan adalah jabatan koordinator. Dengan demikia...
Liga Utama AkademiNegara England WalesDibentuk1997Dibubarkan2012Divisi4Jumlah tim40Tingkat pada piramida1Degradasi keFootball League Youth AlliancePiala domestikPiala FA PemudaJuara bertahan ligaFulham Liga Utama Akademi (bahasa Inggris: Premier Academy League), kadang-kadang disingkat FAPAL) adalah tingkat teratas sepak bola pemuda di Inggris sebelum ia digantikan oleh liga baru yang diusulkan oleh Elite Performance Plan Player pada tahun 2012, yang diterima oleh 72 klub anggot...
American baseball player (1846–1916) For the English soccer player and coach, see Doug Allison (footballer). Baseball player Doug AllisonCatcherBorn: (1846-07-12)July 12, 1846Philadelphia, Pennsylvania, U.S.Died: December 19, 1916(1916-12-19) (aged 70)Washington, D.C., U.S.Batted: RightThrew: RightMLB debutMay 5, 1871, for the Washington OlympicsLast MLB appearanceJuly 13, 1883, for the Baltimore OriolesMLB statisticsBatting average.271Home runs2Runs batte...
AksumSitus Warisan Dunia UNESCOKriteriaBudaya: i, ivNomor identifikasi15Pengukuhan1980 (4) Aksum atau Axum adalah kota kuno yang terletak di Ethiopia utara yang pernah menjadi ibu kota dan pusat dari Kerajaan Aksum. Kota Aksum terletak di Region Tigray pada ketinggian sekitar 7.000 kaki (2.100 meter) di sebelah barat Adwa. Kota Aksum kini menjadi tempat wisata dan kota suci bagi umat Ortodoks Ethiopia,[1] dan memiliki populasi 66.800 jiwa per tahun 2015.[2] Pada tahun 198...
1918 book by Franz Mehring Karl Marx: The Story of His Life Cover of the first editionAuthorFranz MehringOriginal titleKarl Marx. Geschichte seines LebensTranslatorEdward FitzgeraldCountryGermanyLanguageGermanSubjectKarl MarxPublished 1918 (in German) 1935 (Covici, Friede, Inc, in English) Media typePrint (Hardcover and Paperback)Pages608 (English edition)ISBN978-0415607261Website[1] Karl Marx: The Story of His Life (German: Karl Marx. Geschichte seines Lebens) is a 1918[1] ...
American agricultural experiment station The Storrs Agricultural Experiment Station (SAES) is an American agricultural experiment station operated by the University of Connecticut and founded in 1887. Part of UConn's College of Agriculture, Health, and Natural Resources, the SAES directs agriculture-related research while the university's Cooperative Extension Service engages in community education and outreach. Kumar Venkitanarayanan is the Station's associate director. Its offices are locat...
جزء من سلسلة الإسلام عنالأنبياء المذكرون في القرآن آدم إدريس نوح هود صالح إبراهيم لوط إسماعيل إسحاق يعقوب يوسف أيوب شعيب موسى هارون يوشع بن نون داود سليمان ذو الكفل إلياس اليسع يونس زكريا يحيى عيسى محمد بوابة الإسلامعنت توثيق القالب[عرض] [عدّل] [تاريخ] [...
2010 Portuguese filmEmbargoDirected byAntónio FerreiraWritten byJosé Saramago (Novel)Tiago Sousa (Screenplay)Produced byTathiani Sacilotto António FerreiraStarringFilipe CostaCláudia CarvalhoPedro DiogoFernando TabordaJosé RaposoMusic byLuís Pedro MadeiraRelease date September 30, 2010 (2010-09-30) Running time83 minutesCountryPortugalLanguagePortuguese Embargo is a 2010 film that is an adaptation of a tale included in the 1978 Quasi Object by the Portuguese writer José ...
University in New Taipei, Taiwan Ming Chi University of Technology明志科技大學Motto勤勞樸實 (Pe̍h-ōe-jī: Khîn-lô Phok-si̍t)Motto in EnglishDiligence, Perseverance, Frugality and TrustworthinessTypePrivateEstablished1963PresidentLiu, Thu-HuaAcademic staff190[1]Undergraduates3,692[1]Postgraduates487[1]LocationTaishan, New Taipei, TaiwanCampusSuburban, 61 hectares[2]ColorsRed and Gray Websitewww.mcut.edu.tw Ming Chi University...
Japanese politician Ichiro Tsukada (塚田 一郎, Tsukada Ichirō, born December 27, 1963) is a Japanese politician of the Liberal Democratic Party, a member of the House of Councillors in the Diet (national legislature). A graduate of Chuo University and Boston University, he was elected to the House of Councillors for the first time in 2007 after unsuccessful runs in 2002 and 2004. References 政治家情報 〜塚田 一郎〜. JANJAN ザ･選挙 (in Japanese). Retrieved 2007-11-15. Exte...
Poster Frozen Berikut adalah daftar daftar karakter dalam Film Frozen 2013. Anna Artikel utama: Anna (Disney)Anna adalah tokoh fiksi dari film ke-53 Disney Frozen. Pengisi suara utama Anna adalah Kristen Bell. Elsa Artikel utama: Elsa (Disney)Ratu Elsa dari Arendelle adalah karakter fiksi yang tampil di film animasi ke-53 Walt Disney Animation Studios' Frozen. Ia disuarakan terutama oleh aktris dan penyanyi Broadway Idina Menzel. Di awal film, ia disuarakan oleh Eva Bella saat anak-anak dan o...
Artikel bermasalah Ini adalah artikel yang memenuhi kriteria penghapusan cepat artikel tentang orang, hewan individu, organisasi (grup musik, klub, perusahaan, dll.), konten web, atau peristiwa yang terselenggara yang tidak mengindikasikan kepentingan subjeknya. Lihat KPC A7.%5B%5BWP%3ACSD%23A7%7CA7%5D%5D%3A+Artikel+yang+tidak+dapat+memberikan+klaim+kepentingan+subjekA7 Jika artikel ini tidak memenuhi syarat KPC, atau Anda ingin memperbaikinya, silakan hapus pemberitahuan ini, tetapi...
.jpg)
