ספייק (באנגלית: Spike, תרגום לעברית: דורבן) היא סדרה של טילים נגד טנקים תוצרת ישראל. טילי הספייק, שפותחו ומיוצרים על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות, הם טילי נ"ט מדור "שלוש וחצי"[א] בעלי יכולת "שגר ושכח" – הנחיה עצמית אוטומטית מלאה למטרה, ובעלי יכולת "שגר, צפה ועדכן" – יכולת של המפעיל לצפות בתמונה ש"רואה" הטיל במעופו ובמידת הצורך לשנות, לאחר שהטיל שוגר, את המטרה שעליה מתביית הטיל.
במשפחת הספייק ישנם מספר דגמי טילים, שפותחו למתארי שיגור שונים, מטרות שונות וטווחים שונים. הטילים ניתנים להתקנה על פלטפורמות כגון מסוקים, רכב קרבי משוריין, רכב רך ואוניות. חלק מהטילים במשפחה ניתנים לשיגור מחצובה.
המערכות פותחו על ידי חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות הישראלית והן מוצעות לשיווק בין-לאומי. על מנת להקל על שיווקן בארצות אירופה, הוקמה בגרמניה חברת EuroSpike GmbH, השייכת בחלקה לרפאל, אשר מייצרת ומשווקת את מערכות הספייק באירופה תחת השם יורו-ספייק (STN Atlas EuroSpike).
כל טיל הוא טיל בעל ראש נפץ כפול (טאנדם) שנועד לחדור מיגון ריאקטיבי. ראש הנפץ הראשון מפוצץ את המיגון הריאקטיבי ואילו ראש הנפץ השני חודר את השריון הפאסיבי באמצעות מטען חלול. הנחיית הטיל היא אלקטרו-אופטית והיא מתבצעת בעזרת שני גלאים נפרדים: הראשון, מערכת CCD המפיקה תמונת וידאו צבעונית לצורך הנחיה בשעות היום, והשני, מערכת חיישני תת-אדום המפיקה תמונת דימות חום לצורך הנחיה בשעות היום והלילה. לטיל ארבעה סנפירים מלבניים בחלקו האחורי שבאמצעותם הוא מנהג עצמו אל המטרה בזמן המעוף. בחלקו המרכזי של הטיל ישנם עוד ארבעה סנפירים, גדולים יותר מסנפירי הניהוג, המקנים לטיל יציבות כיוונית ועילוי בזמן מעופו. בזמן שהטיל מאוחסן בזביל, הסנפירים כולם מקופלים לתוך גוף הטיל. הסנפירים נפתחים עם הירי, מייד לאחר שהטיל עוזב את הזביל. רביעיית הסנפירים הגדולים שבמרכז הטיל ננעלת במקומה ונותרת חסרת תנועה ורביעיית סנפירי הניהוג שבחלקו האחורי של הטיל היא בעלת יכולת תנועה לצורך ניהוג הטיל.
ב-2017 השיקה רפא"ל את ה"גיל 2" (Spike LR II), גרסה משופרת של הספייק בעלת טווח מוגדל (5.5 ק"מ), יכולת השמדה משופרת ומערכות ביות ושליטה ובקרה חדשניות בעלות יכולות משופרות.[4]צה"ל הזמין כאלף טילי ספייק מדגם זה.[5]
בספטמבר 2018 השיקה רפא"ל את ה-Spike ER II במהלך התערוכה הביטחונית הבינלאומית בפולין MSPO. הטיל החדש מהדור החמישי בעל טווח מוגדל ביחס לגרסה הקודמת שלו, 10 ק"מ מהקרקע או 16 ק"מ מהאוויר.[6]
ביוני 2022 חשפה רפאל את התמוז דור 6. בין יכולות המערכת, על פי החברה: שיגור ירי מטח, עד ארבעה טילים בו זמנית; אפשרות להעברת שליטה על הטיל לצד שלישי; יכולות עיבוד תמונה בהן פגיעה לפי התאמת תמונה; טווח תקיפה שהוגדל ל-32 קילומטר מהקרקע ו-50 קילומטר מהאוויר.[3]
דגמי תצוגה של משפחת טיליי הספייק בביתן רפאל בתערוכה בסלון פריז. ביצוע הדגמים: "מה-טוב פתרונות המחשה"
מערכת השיגור
משגר Spike-LR "גומד"
לטילים מערכת "שיגור רך". מערכת זו עושה שימוש במנוע עזר רקטי קטן, כדי לשגר את הטיל מתוך הזביל, בשלב הראשוני של המעוף. רק לאחר שהטיל מתרחק מעט מנקודת השיגור, מופעל המנוע הרקטי הגדול והעיקרי, המספק דחף לטיל במשך שארית המעוף, עד לפגיעה במטרה. שיטת "שיגור רך" מוסיפה מעט על משקל הטיל ומצריכה התחשבות מיוחדת בתכנון מערכת פרישת הסיב האופטי, אך מנגד היא מוסיפה שני יתרונות למערכת: הראשון, השיטה מצמצמת את פלומת האבק והעשן הנוצרים סביב המשגר ברגע השיגור ובכך מקטינה את הסיכון שהיורה יתגלה על ידי האויב. השני, השיטה מאפשרת לירות את הטיל מתוך מבנה סגור (כגון שיגור דרך חלון, מתוך חדר) מבלי להסתכן בכך שהדף המנוע הרקטי העיקרי יפגע בלוחמים נוספים הנמצאים באותו חלל סגור.
כאשר הטילים נורים על ידי חי"ר מעל גבי חצובה, אותה מערכת שיגור משמשת לכל חמשת הטילים. מערכת השיגור מורכבת מיחידת בקר שיגור, כוונתהדמאה תרמית וחצובה. ליחידת השיגור שתי כוונות: כוונת CCD ליום עם הגדלה X10 וכוונת IIR הדמאה תרמית (תת-אדום) ליום ולילה ולכל תנאי מזג אוויר. משקל יחידת השיגור ללא טיל הוא כ-13 ק"ג ועם טיל משקלה הכולל הוא כ-26 ק"ג. חייל יחיד יכול לשאת עד שני טילים במנשא על גבו כשמדובר ב-LR ו-MR,
ויכול לשאת 3–4 טילים על גבו כשמדובר בטיל ה-SR זאטוט.
דיאגרמת חתך של טילי 'LR, MR'
טיל ה-MR וה-LR דומים במאפייניהם הטכניים ונבדלים בעיקר בטווח הירי המקסימלי שעבורו תוכננו.
הפרא הוא רכב קרבי משוריין המבוסס על תובת המגח (M48A5 פטון) האמריקאי, שמצויד בצריח מוגדל המכיל משגר טילי תמוז בעל 12 זבילים. התעשייה הצבאית התקינה בטנק משגר מתרומם ומערכת תצפית עבור טילי התמוז. הן המשגר והן המגדל המכיל את מערכת הכוונות מתקפלים אל תוך הצריח הממוגן, ומאפשרים איתור מטרות והשמדתן תחת אש אויב. עקב סודיות הכלי וכדי להטעות עוברי אורח, מותקן על צריח הטנק תותח דמה, על מנת שייראה כטנק רגיל. טעינת המשגר מבוצעת כאשר הוא מקופל בתוך הצריח, דרך דלת גדולה בצידו האחורי של הצריח.
עובדת קיום המערכת נשמרה בסוד כ-30 שנה, תמונות בודדת שדלפו במהלך השנים במיוחד במהלך מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן זכו לתשומת לב מרובה באתרים ובפורומים זרים העוסקים בתחום הביטחון, בהם כונה הכלי בטעות "מג"ח 8" או "מג"ח ספייק". אולם בישראל הן הועלמו תוך זמן קצר בהוראת הצנזורה הצבאית מפאת סודיות המערכת. לאור החשיפה הרבה של הכלי והוצאתו הקרבה משירות, פנו מנהלי פורום צבא וביטחון בפרש לצנזורה הצבאית, שהסכימה בסופו של דבר לבטל את סיווגו, ושם נחשף ה"פרא" לראשונה במלואו. כשנתיים לאחר מכן יצא ה"פרא" משירות.
מערכת שיגור במסוקי קרב
משגר טילי תמוז (בצד שמאל של התמונה) על גבי מסוק קרב "שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו).
ה"תמוז", הגרסה של ה-Spike-NLOS שרפא"ל התאימה במיוחד לצה"ל, ניתן לשיגור גם ממסוק קרב שעבר התאמה מיוחדת לכך, כולל התקנת משגר ייעודי שנקרא "מחצלת" ואנטנה ייעודית המאפשרת לטייס המפעיל לשלוט בטיל.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ביצע צה"ל התאמות במסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) שאפשרו לו לשגר את טילי ה"תמוז" – ההתאמות כללו בין השאר את החלפת התותח/מקלע שבצריח הקדמי באנטנה מיוחדת לשליטה בטיל. מסוקי צפע עם טילי "תמוז" לקחו חלק בסיכולים הממוקדים במהלך האינתיפאדה השנייה. בעקבות יציאת מסוקי ה"צפע" משירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 2015 ביצע צה"ל התאמות למסוקי ה"פתן" (AH-64Ai אפאצ'י) וה"שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו) המאפשרים גם להם לשגר את טיל ה"תמוז".[8] ב-2020 פורסם שמסוקי האפאצ'י הותאמו גם לשיגור טילי "גיל" ו"גיל 2", שהם בעלי טווח קצר יותר מה"תמוז". הדור החדש של משפחת טילי ה"ספייק" מאפשר לאפאצ'י פגיעה מדויקת במטרות בטווח ירי של 6–30 ק"מ.[9]
הפעלה
שיגור טיל "ספייק" בכנס החדשנות הצבאי הבינלאומי של צה"ל, 2022
מערכת הטיל והמשגר מוכנה לירי בתוך 30 שניות מרגע פריסתה. כלומר, מרגע שהמערכת נפרסה יש צורך להמתין כ-30 שניות עד שגלאי התת-אדום של המערכת יתקררו מספיק, כדי שיוכלו לספק תמונת הדמאת חום של המטרות.[ב] החייל המפעיל אותה רוכש את המטרה באמצעות הנחת צלב הכוונת על המטרה. החייל נועל את העוקב על המטרה ולוחץ על כפתור האש כדי לשגר את הטיל. הטיל מטיס את עצמו למטרה ללא צורך בהתערבות נוספת מצד המפעיל. פעולה זאת נקראת "שגר ושכח". זמן הטעינה מחדש הוא 15 שניות. מרגע הירי, ולכל אורכו של שלב מעוף הטיל, נגלל מחלקו האחורי של הטיל סיב אופטי המחבר את הטיל ויחידת השיגור. סיב אופטי זה נושא תקשורת דו-כיוונית בין יחידת השיגור והטיל. תקשורת זו מעבירה ליחידת השיגור (ולמפעיל) את התמונה מהחיישנים שבראש הטיל, ומעבירה לטיל את הוראות הניהוג מיחידת השיגור. כך מתאפשר למפעיל לקבל תמונה מהטיל ולעדכן את מטרת הטיל ומסלולו. מערכת תקשורת דו-כיוונית זו מאפשרת, למשל, להחליף מטרות באמצע הירי אם המפעיל מגלה שהמטרה עליה כיוון בתחילה, הושמדה כבר (גישת "שגר, צפה ועדכן"). מערכת זו מאפשרת גם לשגר טילים לעבר מטרות בהיעדר קו-ראייה בין היורה למטרה בטרם הירי. במצב זה, היורה משגר את הטיל לכיוונה הכללי של המטרה, מבלי שהוא רואה אותה, ורק במהלך מעופו של הטיל (הודות לנקודת התצפית הגבוהה יותר או הקרובה יותר שמספקים חיישני הטיל) היורה מאתר את המטרה ומכווין את הטיל אליה.
אחרי השיגור, הטיל נע במסלול קשתי עד לפגיעתו במטרה. למסלול תעופה שכזה יתרונות לצד חסרונות:
מחד, מאפשר מסלול זה לפגוע בחלק העליון של הרק"מ, שם יש בדרך כלל פחות מיגון מאשר בחזית הרק"מ, וכך גדל הסיכוי שפיצוץ הראש הקרבי של הטיל יצליח לחדור לתוך הכלי ולהשמידו.
בנוסף לכך, העובדה שהטיל במעופו עולה ולא טס בקו ישר, מספקת ליורה תמונה טובה יותר של שדה המטרות ומרחיקה את הטיל ממכשולים קרקעיים שעלולים להפריע למעופו, כגון עצים או גדרות.
מאידך, מסלול תעופה "קשתי" שכזה מגדיל את זמן המעוף של הטיל עד למטרה. הגדלת זמן המעוף מצמצמת את הטווח המקסימלי של הטיל ובנוסף לכך מגדילה את פרק הזמן שבו יכולה המטרה לזהות את הטיל הטס לכיוונה ולהפעיל כנגדו אמצעי-נגד.
למערכת הספייק קיימת גם מערכת סימולטור שנועדה לאמן מפעילים בירי, ללא צורך בשיגור של טיל אמיתי. מערכת זו חוסכת את העלות הכספית הגבוהה של ירי טיל אמיתי, מונעת את הצורך בשטחי אש נרחבים, מונעת את הסיכון הכרוך בירי טיל "חי", ומאפשרת לאמן את המפעילים מול תמונות הדמיית שדה קרב מציאותי, ולא מול מטרות אימון סטטיות.
בטיל התמוז היה שימוש נרחב גם במלחמת לבנון השנייה שבה ירה צה"ל כ-600 טילים אל עבר מטרות שונות במרחבים אורבניים ופתוחים.[10] הטילים הופעלו רבות בגזרת עזה שם ביצעו לוחמי מיתר סיכולים ממוקדים כנגד חוליות משגרי הקסאמים. העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח כי משנת 2006 חיסלו חיילי היחידה עשרות מחבלים ברצועת עזה.[11] בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, שימש הטיל לתגובות מדויקות כאשר הסורים הפגיזו את רמת הגולן. בתגובה למספר מקרי ירי, שיגר צה"ל טיל "תמוז" אל העמדה שממנה בוצע הירי והשמיד אותה. צה"ל החליט להשתמש ב"תמוז" בגלל דיוקו הרב, המאפשר להימנע מהחטאה או מנזק לא רצוי, ועל מנת להעביר מסר לסורים לא לתקוף את ישראל. במהלך מבצע צוק איתן שוגרו לעבר מטרות בעזה למעלה מ-200 טילי תמוז.[12]
ב-11 ביולי2018 יורט מעל הכנרתכטב"מסורי. בתגובה פגע צה"ל בשלוש מטרות בדרום הרמה הסורית. הסורים הציגו תמונות של חלק מהפגיעות וחלקים מהטילים שנורו על ידי ישראל. לפי התמונות ניתן לראות שאלו חלקים מטיל ספייק ישראלי.[דרושה הבהרה]
לפי פרסומי חברת רפאל, עד אוגוסט 2024 נמכרו טילי ספייק ל-42 מדינות, כולל 20 מדינות נאט"ו. 50,000 טילים סופקו ו-10,000 טילים שוגרו בעת ניסויים ובקרבות.[14]
מרכיב עיקרי במערך הנ"ט של צה"ל, מספרים מסוימים של משגרי LR ואספקה שוטפת של טילים. טיל ה-NLOS מכונה תמוז ומופעל על ידי חיל התותחנים[2] וחיל האוויר הישראלי.[8] ב-2017 הזמין צה"ל אלף טילי "גיל 2".[5]
רכשה 600 טילי ספייק-NLOS, כאשר חלק מהטילים נרכשו מהמלאי של צה"ל. כמו כן רכשה 14 משגרי "חפיז".[15] הטילים זכו לשם Exactor ("מדייקים") Mk 1 ו-Mk 2, ונטלו חלק במלחמת עיראק ומלחמת אפגניסטן (2001–2014).[16]
אפחד פה לא יעצור לנו ת'זמן
אז יאאלה תן גז לא אכפת לנו לאן
כל היום בחום אבל פתאום הכל פנאן
כי עוד שנייה סופ"ש יבוא ייקח אותי מכאן
שעתיים שינה אני קם. קם.
כמו טיל גיל בתרגיל חם
אל תפיל עליי תיק, אל תדליק סתם.
בוא כנס רגע בין כוונות - באם!
^מערכת בעלת ביות מדור "שלוש" היא מערכת "שגר ושכח". תוספת יכולת ה"שגר, צפה ועדכן" איננה נחשבת לדור חדש ("דור ארבע"), אלא לתוספת יכולת בלבד ולכן מערכות כאלו נקראות דור "שלוש וחצי".
^פרק הזמן של 30 שניות הוא הנתון המוצהר על ידי היצרן. בפועל, פרק זמן זה תלוי בטמפרטורת הסביבה שבה מופעלת המערכת.
^איראן אינה מפעילה רשמית, אך על פי דיווחים עושה שימוש בהעתק של הטיל.[13]
