מנוע רקטי הוא מנוע שכל החומרים הנחוצים לפעולתו נמצאים בתוכו, בניגוד, למשל, למנוע סילון הצורך חמצן מהאטמוספירה בעת פעולתו. תכונה זו של המנוע הרקטי הופכת אותו למתאים למשימות הכרוכות ביציאה מהאטמוספירה של כדור הארץ.
מנוע רקטי מופעל באמצעות דלק מוצק או באמצעות דלק נוזלי. המנוע מייצר גזים בלחץ גבוה בתוך גוף המנוע באמצעות שרפה או תהליכים כימיים אחרים. פתח היציאה לגזים אלו נמצא בעורף המנוע הרקטי – כלומר הכלי שבו מותקן המנוע (למשל רקטה, רכב חלל או טיל) נדחף קדימה בעת פעולת המנוע. את פעולת המנוע הרקטי אפשר להסביר על בסיס חוק שימור התנע, או על בסיס החוק השלישי של ניוטון: על הגזים מופעל כוח על ידי המנוע שדוחף אותם לאחור, ועל כן הגזים מפעילים כוח שווה בגודלו והפוך בכיוונו על המנוע, שדוחף אותו לפנים.
מנוע רקטי הפועל באמצעות דלק נוזלי הוא מנוע המבוסס על מכל דלק (מימן נוזלי למשל), מכל מחמצן (חמצן נוזלי), משאבות המובילות את הדלק והמחמצן לתא הבעירה, מזרקים ונחיר דרכו הגזים נפלטים במהירות גבוהה.
הדלק והמחמצן מוזרקים לתא הבעירה בו הדלק מוצת ומגיב עם המחמצן ליצירת גזים בלחץ גבוה. הגזים עוברים דרך הנחיר שבו חלק מהלחץ של הגזים מומר למהירות. הגזים נפלטים דרך הנחיר במהירות גבוהה ומחוק שימור התנע מניעים את הרקטה קדימה.
מנוע דלק מוצק הוא מנוע הפועל על דלקמוצק / מחמצן מוצק, ומשמש רקטות, טילים ומשגרי לוויינים וחלליות. מנועים מסוג זה הופיעו לראשונה בזיקוקין די-נור שהומצאו על ידי הסינים במאה ה-12 לצרכים פולחנים ואחר כך השתמשו בהם ברקטות ללחימה במאה ה-13. כל הרקטות עד למאה ה-20 פעלו על סוג כלשהו של מנוע דלק מוצק או אבקת נפץ. מנועי דלק מוצק נחשבים כבטוחים ואמינים עקב ההיסטוריה הארוכה והתכנון הפשוט שלהם.
.jpg)
