בנובמבר 2005 היה אמור נשיא אוקראינה, ויקטור יושצ'נקו, לבקר בישראל אך הביקור בוטל ברגע האחרון עקב חוסר היציבות הפוליטית בארצו.[10] יושצ'נקו ביקר לבסוף בישראל בנובמבר 2007.[11] במהלך הביקור נפגש עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ונשיא המדינה שמעון פרס וחתם על הסכמים לשיתוף פעולה בין המדינות. בנוסף נפגש עם בכירי המגזר העסקי בישראל במטרה לשכנע אותם להגדיל את היקף השקעות הישראליות באוקראינה.[12] באפריל 2008 נפגש יושצ'נקו שוב עם שרי אריסון ודן איתה בהשקעות אפשריות שלה באוקראינה.[13]
בינואר 2020 זלנסקי הגיע לביקור בישראל לרגל פורום השואה העולמי החמישי שנערך בירושלים וערך סיור ביד ושם, אך בסופו של דבר לא השתתף בפורום עצמו כדי לפנות מקומות ישיבה לניצולי שואה שלא הוזמנו לטקס.[19] באוקטובר 2021 ביקר באוקראינה נשיא ישראל יצחק הרצוג, בביקור החוץ הראשון שלו מאז החל את כהונתו, במהלכו בין היתר נפגש עם זלנסקי והשתתף באירוע לציון 80 שנים לטבח באבי יאר וחנוכת אנדרטאות חדשות לזכרו.[20]
על רקע המתיחות בין אוקראינה לרוסיה, ממשלת אוקראינה ביקשה בחשאי שמדינת ישראל תתווך בין הצדדים. עוד באוקטובר 2021, במפגש של ראש ממשלת ישראלנפתלי בנט ושל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בעיר סוצ'י, הוצגה ההצעה בפני פוטין, אשר דחה אותה.[22] בעקבות המתיחות מול רוסיה, ב-11 בפברואר משרד החוץ פרסם אזהרת מסע לאוקראינה וב-21 בפברואר השגרירות הישראלית הועברה מקייב ללבוב.[23] ראש הממשלה בנט נפגש שוב עם נשיא רוסיה ב-5 במרץ 2022, בניסיון לתווך בין הצדדים.
ב-24 בפברוארפלשה רוסיה לאוקראינה. שר החוץ לפיד גינה את הפלישה הרוסית ואמר כי "התקיפה באוקראינה היא הפרה חמורה של הסדר הבינלאומי".[24] ואילו ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע מלהזכיר את רוסיה.[25] ישראל נעדרה מההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם המגנה את רוסיה,[26] אך תמכה בגינוי בעצרת הכללית.[27] גם לאורך הלחימה, אוקראינה ביקשה את עזרת ישראל בתיווך. זלנסקי אף הציע לבנט לקיים את המשא ומתן בירושלים.[28] בעקבות זאת, לאורך הלחימה קיים בנט שיחות טלפוניות רבות עם נשיאי אוקראינה ורוסיה. ב-5 במרץ 2022 טס בנט בחשאי לקרמלין ונפגש עם פוטין.[29] לאחר הפגישה טס לגרמניה ושוחח עם הקנצלרשולץ. הוא עדכן טלפונית את זלנסקי ומקרון בפרטי השיחה עם פוטין. לטענת בנט, במהלך הפגישה הצליח להוציא מפוטין התחייבות לכך שלא יהרוג את זלנסקי. בעקבות זאת, זלנסקי, שעד אז היה בבונקר, עלה ללשכתו ופרסם משם סרטון סלפי בו הוא מתעד את עצמו אומר שאינו מפחד מפוטין. כמו כן באותה פגישה פוטין וויתר על הדרישה לפירוז של אוקראינה. מן הצד השני זלנסקי הסכים באותה שבת על ביטול ההצטרפות לנאט"ו.[30] ב-20 במרץ נאם זלנסקי מול חברי כנסת ישראל, בשיחת וידאו. הנאום הוקרן ב"כיכר הבימה" בתל אביב לעיניהם של כ-1,000 צופים.[31] בנאום האשים זלנסקי את הממשלה הרוסית בדמיון לממשלה הנאצית, ודרש מישראל אספקת נשק והטלת סנקציות על רוסיה.[32]
ב-7 במרץ 2022 הודיעה שרת הפנים איילת שקד כי תקבעה מכסה לכניסת אזרחי אוקראינה שאינם יהודים לישראל, בניגוד להסכם לפטור מאשרות כניסה למבקרים מאוקראינה.[33] אולם בעקבות הביקורת על המכסה, הרחיבה שקד את המתווה כך שאוקראינים עם קרובים בישראל יכלו להיכנס ללא הגבלה.[34] מאז פרוץ הלחימה ועד 18 במרץ קלטה ישראל כ-12,600 פליטים מאוקראינה.[35]
לפי סקר של חברת דיירקט פולס שנערך בתחילת מרץ, רוב הציבור הישראלי (76% מהציבור היהודי ו-41% מהציבור המוסלמי) הביע תמיכה באוקראינה בעקבות הפלישה.[36] לאורך הלחימה ישראל העבירה לאוקראינה 100 טון סיוע הומניטרי.[37] כולל 17 טון ציוד רפואי ותרופות, מערכות ישראליות לטיהור מים ואספקת מים, אלפי אוהלים שמיכות, שקי שינה ומעילים. ב-17 במרץ שלח מגן דוד אדום בסיוע הסוכנות היהודית ארבעה אמבולנסים ממוגני ירי לאוקראינה.[37]
באפריל אישרה ישראל לסייע לאוקראינה באלפי קסדות ומאות אפודים.[38]
ביוני 2022 יצאה שגרירות אוקראינה בישראל בקמפיין תקשורתי[39] נגד ישראל בטענה שמדינת ישראל אינה מספקת עזרה רפואית לפצועים מהמלחמה ולא מקבלת פליטים.[40] באותו החודש, אמר שגריר אוקראינה בישראל, יבהן קורניצ'וק, כי נשקלת האפשרות להשעות זמנית את הפטור מוויזה לישראלים שמגיעים לאוקראינה.[41]
בנובמבר 2022 זומן שגריר אוקראיניה בישראל, יבגן קורניצ'וק, לשיחת נזיפה בעקבות הצבעתה של אוקראינה בעד פניה נגד ישראל להאג.[42]
יחסי תיירות ומסחר
עם הכרזת עצמאות אוקראינה באוגוסט 1991, ביקר השר לענייני סחר חוץ של המדינה בישראל במטרה לדון בהידוק קשרי המסחר בין המדינות.[43] במהלך הביקור נחתם הסכם מסחרי ראשון בין המדינות.[44] בתחילת 1992 חתם איש העסקים הישראלי יעקב נמרודי על הסכם להשקעה בתעשיית התעופה במדינה.[45]
היקף התיירות ההדדית בין שתי המדינות גדול, כאשר מהצד הישראלי הסיבה לכך, מעבר לקשרי המשפחה של ישראלים רבים ממוצא אוקראיני הנוסעים לביקור משפחתי, היא ההיסטוריה העשירה של הקהילה היהודית באוקראינה לאורך השנים. בין היתר, אחד ממוקדי התיירות המושכים יהודים מרחבי העולם לאוקראינה הוא קברו של רבי נחמן מברסלב, הנמצא בעיר אומן ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאחרים. הבירה קייב מהווה אף היא מוקד תיירותי עבור ישראלים רבים, וכך גם העיר אודסה שלחוף הים השחור.
במקביל, תיירים אוקראינים רבים מגיעים לביקור בישראל מדי שנה, חלקם לצורכי תיירות (בהם צליינים נוצרים אורתודוקסים רבים המבקרים בירושלים ובשאר האתרים הקדושים לנצרות ברחבי ישראל) וחלקם כמהגרים או עובדים זרים. על פי התחזיות, מספרם של אלו אף עתיד לעלות משמעותית הודות להסכם הפטור מוויזה שנחתם בשנת 2011.[47] תוכניות תיירות מיוחדות ליהודים וישראלים פותחו בשיתוף עם עיריית לבוב ומנהלת המחוז, והן כוללות ביקורים באתרי זיכרון וארכיטקטורה יהודיים ומועברות על ידי מדריכי טיולים בשפה העברית.[48] בחודש מאי 2015 אף נפתח קו טיסה ישיר לבוב-תל אביב-לבוב המופעל על ידי חברת התעופה "יוקריין אינטרנשיונל איירליינס", בטיסות סדירות שש פעמים בשבוע.[49]
בדצמבר 2006, החלו שתי המדינות במשא ומתן לכריתת הסכם אזור סחר חופשי, במסגרתו דנו שני הצדדים בהסרתם של חסמים שונים החלים על הסחר בין המדינות, על מנת להמשיך ולפתח את קשרי המסחר ההולכים ומתגברים בין השתיים.[50] בתום משא-ומתן ממושך חתמו ישראל ואוקראינה על הסכם סחר חופשי בינואר 2019.[51]
קונסול הכבוד של ישראל באוקראינה, אולג וישניאקוב, יזם הקמת ועדה בין-משרדית אוקראינית-ישראלית בנושאי מסחר ושיתוף פעולה כלכלי והקמת פורום עסקי-כלכלי אשר הושק בנובמבר 2015 בקייב. בפורום לוקחים חלק יזמים מובילים מתחום התעשייה והמסחר מאוקראינה וישראל.[52]
ענפי הייצוא העיקריים מישראל לאוקראינה הם פלסטיק ומוצריו, מכונות וציוד חקלאי וכן שמנים ותכשירים קוסמטיים. בעבר גם תעשיות היהלומים וההיי-טק נמנו ברשימה זו ותפסו נתח נכבד ממנה. בין ענפי הייצוא מאוקראינה לישראל: ברזל ופלדה, כימיקלים אנאורגניים, דגנים ודשנים.[53]
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית במטרה לקדם סחר ויצוא. הנספחות פועלת במספר מישורים: תחזוקה ותמיכה של יצואנים בודדים בפעילות שיווק באוקראינה, משיכת השקעות והרחבת שיתוף פעולה אסטרטגי עם אוקראינה וסיוע בפתרון בעיות לחברות הפועלות בתחומי המדינה. הנספחת הכלכלית בקייב היא יליזבטה סולוביוב.[54]
ישראל מהווה יעד מרכזי לסחר בנשים אוקראינייות למטרת זנות החל מסוף שנות ה-90.[55][56] במהלך שנת 1999 תועדו בשגרירות אוקראינה בישראל רק שלושה מקרים של נשים אוקראיניות שהובאו לישראל לשם עיסוק בזנות, ואילו בשנת 2000 תועדו 26 מקרים כאלו.[דרוש מקור]
בעקבות ביטול אשרת התייר מאוקראינה הסחר בנשים גדל.[57]
שגרירים וקונסולים של כבוד
ב-16 במאי 2013 מונה עופר קרז'נר, יזם ואיש עסקים ישראלי הפועל באוקראינה בתחום הנדל"ן, כקונסול הכבוד של אוקראינה בירושלים.[58]
בנובמבר 2014 מונה אולג וישניאקוב, יזם ואיש ציבורי אוקראיני, לקונסול הכבוד של ישראל במערב אוקראינה.[59]
.jpg)
.jpg)
