בספטמבר 2004 נעצר איראני לאחר ששצילם את בניין שגרירות ישראל בבאקו. במערכת הביטחון הישראלית חשדו כי הדבר נעשה לצורך איסוף מודיעיני עבור איראן.[5] בינואר 2009 פורסם כי המודיעין האזרי סיכל בתחילת 2008 ניסיון לפוצץ את שגרירות ישראל בבאקו, הממוקמת בבניין רב-קומות יחד עם השגרירות התאילנדית והשגרירות היפנית.[6] שני חברי חזבאללה הועמדו לדין על המעשה במאי 2009.[7] הפיגוע תוכנן כתגובה להתנקשות בחייו של עימאד מורנייה, שבה האשימו מספר ארגונים את ישראל. לפי מספר דיווחי חדשות הייתה גם איראן מעורבת בניסיון הפיגוע.[8] באוגוסט 2010 דווח כי השלטונות באזרבייג'ן שחררו 12 אזרחי איראן ושני לבנונים, חברי החוליה שנתפסה. הם הועברו לטהראן, תמורת שחרור שני דיפלומטים ומדען גרעין אזארים שהיו כלואים באיראן.[9]
ביוני 2009 ביקר לראשונה נשיא מדינת ישראלשמעון פרס באזרבייג'ן, בראש משלחת גדולה שכללה גם את שר המסחר והתעשייה בנימין בן אליעזר, שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו, שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. זה היה הביקור הרשמי הראשון של נשיא ישראלי במדינה מאז כינון היחסים איתה.[11] במסגרת הביקור נערך כנס גדול של אנשי עסקים משתי המדינות בו נאמו שמעון פרס ונשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב.[12] במהלך הביקור נחתמו מספר עסקאות סחר של חברות ישראליות, כולל הסכם של החברה הישראלית אירונאוטיקס להקמת מפעל בבאקו והסכם של חברת שיכון ובינוי לסלילת כביש מהיר בעלות של כ-300 מיליון דולר, במימון בנק הפועלים ובנק לאומי.[13] בעקבות הביקור השיבה איראן את שגרירה מבאקו.[14]
בשנת 2010, הוציא נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב צו האוסר על הוצאת אשרות ביקור אוטומטיות בשדות התעופה הבינלאומיים של המדינה; מכאן ואילך, על זרים להגיש בקשה לוויזה בקונסוליית אזרבייג'ן הקרובה ביותר למקום מגוריהם. ישראל וטורקיה הן שתי המדינות היחידות שאזרחיהן לא הושפעו מן החוק החדש, ומקבלים ויזה בעת הכניסה למדינה.[15]
במאי 2013 ביקר בישראל אלמאר ממאדיארוב, שר החוץ של אזרבייג'ן. במהלך הביקור התמקדו השיחות בין ישראל לאזרבייג'ן בקידום היחסים הבילטראליים בתחומי המדיניות, הכלכלה, האנרגיה, הסחר והתרבות וכן בנושא תהליך השלום במזרח התיכון, וסביב שתוף הפעולה בין המדינות בארגונים בינלאומיים. המשלחת ביקרה גם בחברות הי-טק ישראליות במטרה לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה בתחום זה.[16]
ב-13 בדצמבר2016 נסע ראש ממשלת ישראלבנימין נתניהו לסדרת ביקורים באזור הקווקז והגיע לאזרבייג'ן. במהלך הביקור נפגש עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב ודן עימו על שיתוף הפעולה הביטחוני של ישראל עם אזרבייג'ן, על עסקאות ביטחוניות ועל מצבה של הקהילה היהודית באזרבייג'ן.[18] במסגרת הביקור נחתמו הסכמי שיתוף פעולה מסחרי, בהם אמנה למניעת כפל מס.[19]
ביולי 2017 פרץ משבר ביחסי המדינות לאחר שאלכסנדר לפשין, תושב חיפה ובעל בלוג, נידון לשלוש שנות מאסר בגין כניסה לא חוקית לחבל נגורנו קרבאך.[20] האזרח הישראלי נעצר בבלארוס בדצמבר 2016, לאחר שביקר בחבל הארץ, ביקר את הממשל האזרי בבלוג שלו וכתוצאה מכך הוצא נגדו צו מעצר בגין בגידה.[21] ואזרבייג'ן העבירה בקשת הסגרה לבלארוס.[22] ב-11 בספטמבר2017 חנן נשיא אזרבייג'ןאילהם אלייב את לפשין.[23] מאוחר יותר, בהחלטה של בית הדין האירופי לזכויות אדם מיום 21 במאי 2021, נמצאו שלטונות אזרבייג'ן אשמים במעצר בלתי חוקי, עינויים אכזריים וניסיון רצח נגד לפשין.[1][2][3]
במאי 2018, נערך מפגש ראשון של ועדה משותפת שהוקמה לצורך חיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות.[24]
ביולי 2021 הגיע שר הכלכלה האזרי מיקאיל ג'בארוב (אנ') לביקור בישראל במסגרתו נפגש עם שר החוץ יאיר לפיד ועם שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ובנוסף חנך ביחד עם שר התיירות יואל רזבוזוב לשכות תיירות ומסחר של אזרבייג'ן בתל אביב, הנציגות האזרית הראשונה בישראל מאז כינון היחסים.[25]
בשלהי מרץ 2023 פתחה אזרבייג'ן שגרירות בתל אביב, לאחר שהודיעה על כך בנובמבר 2022.[27]
באפריל 2023 ביקר שר החוץ אלי כהן באזרבייג'ן, שם נפגש עם שר החוץ ונשיא המדינהאילהם אלייב. לביקור הצטרפו נציגים מ-30 חברות עסקיות ישראליות שנפגשו עם חברות וארגונים ממשלתיים אזריים.[28]
במאי 2023 ביקר נשיא המדינה יצחק הרצוג באזרבייג'ן שם נפגש עם נשיא המדינה אילהם אלייב, מטרת ביקור הנשיא יצחק הרצוג בבירת אזרבייגן היא על מנת לחזק את הקשרים האסטרטגיים בין המדינות.
חלק מהאנליסטים מעריכים כי ישראל ואזרבייג'ן הן מן המדינות היחידות הרואות באיראן איום קיומי. אזרבייג'ן חוששת מהשפעה איראנית אסלאמית, אך איראן חוששת גם היא מאזרבייג'ן, מפני שכ-13 מיליון איראנים הם אזרים מבחינה אתנית.[3] אזרבייג'ן מבקשת ליצור יחסים קרובים יותר עם המערב, כולל ישראל. עם זאת, מספר גורמים מעכבים קרבה גדולה יותר. אחת מהן היא השפעתה הגדולה של רוסיה על אזרבייג'ן. סיבה נוספת היא הקושי לעמוד בלחץ מצד העולם המוסלמי. לחץ זה הוא הסיבה לכך שאזרבייג'ן נמנעה זמן רב מפתיחת שגרירות בישראל ושהיא מצביעה נגד דעותיה של ישראל בפורומים בינלאומיים.[30][3]
בשנת 2004 חתמה חברת מספנות ישראל על הסכם לבניית 12 ספינות למשמר החופים של אזרבייג'ן, 6 ספינות מדגם שלדג ו-6 ספינות מדגם סער 62. במסגרת ההסכם מספנות ישראל ייצרו את הספינות באזרבייג'ן. דווח גם כי אזרבייג'ן הזמינה שני מיני קורבטה מדגם סער 72. לצד מספנות ישראל, סיפקו החברות אלתא מערכות ורפאל - מערכות לחימה מתקדמות ציוד לספינות.[31]
בפברואר 2012 חתמו ישראל ואזרבייג'ן על עסקת נשק, בה נמכרו לאזרבייג'ן מזל"טים, מערכות נ"מ ומערכות נגד טילים בשווי 1.6 מיליארד דולרים.[32] אחר כך נחשף כי במסגרת העסקה שולמו 155 מיליון דולר לשתי חברות ייעוץ שנקשרו בהלבנת הון ובמתן שוחד לבכירי השלטון האזרי על ידי התעשייה האווירית לישראל, שטענה כי "פעלה כדין" במתן תשלומים אלו.[33] באותו חודש נזפה איראן באזרבייג'ן בשל חשד שסייעה לפעילות אנטי-איראנית של המוסד,[34] ואזרבייג'ן עצרה חוליית טרור שהייתה קשורה לאיראן ולחזבאללה.[35] כמה שבועות לאחר מכן, עצרו האזרים עשרים ושניים בני אדם שהיו קשורים, לפי החשד, לתוכנית איראנית נגד יעדים באזרבייג'ן, ביניהם השגרירות הישראלית והאמריקאית.[36] במרץ באותה שנה, פורסם שישראל קיבלה רשות להשתמש במספר בסיסים צבאיים באזרבייג'ן לביצוע תקיפות אוויריות שישמשו לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית.[37]
בדצמבר 2016 אמר נשיא אזרבייג'ן כי ארצו חתומה על חוזים ארוכי טווח לרכישת נשק וציוד ביטחוני מישראל בהיקף של חמישה מיליארד דולרים.[38] בנוסף פורסם כי אזרבייג'ן תרכוש מישראל מערכות כיפת ברזל.[39]
באוגוסט 2017 חשף העיתונאי יוסי מלמן כי משלחת של יצרנית הכטב"מים הישראלית "אירונאוטיקס", ערכה הדגמה חיה של יכולות התקיפה של אחד מהכלים שלה, כטב"ם הנושא חומר נפץ ("מתאבד"), במהלך ביקור עסקי באזרבייג'ן. עובדי החברה סירבו לתקוף עמדה של הצבא הארמני בנגורנו קרבאך, כפי שדרשו נציגי הצבא האזרי, אך מנהלים שהיו במקום הסכימו לחמש ולהטיס את שני הכטב"מים בכוחות עצמם, תקפו את העמדה והחטיאו את מטרותיהם.[40] משרד הביטחון פתח בחקירה, בחשד לעבירה על חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.[41] בהמשך ארמניה החזירה את שגרירה בישראל "להתייעצויות", בשל ייצוא הנשק לאזרבייג'ן.[42]
באוקטובר 2018, רמטכ"ל צבא אזרבייג'ן ערך ביקור רשמי ראשון בישראל ונפגש עם הרמטכ"ל גדי איזנקוט ועם קצינים בכירים בצה"ל.[43]
באפריל 2023 נמסר כי התעשייה האווירית תספק לאזרבייג'ן שני לוויינים לתצפית ולתקשורת.[44]
בספטמבר 2023, טרם התחלת מלחמת נגורנו קרבאך השלישית, דווח על זינוק במספר הטיסות מבסיס עובדה לאזרבייג'ן, שככל הנראה סיפקו תחמושת ונשק לאזברייג'ן מתעשיית הביטחון הישראלית.[45][46]
במרץ 2024 פורסם כי אזרבייג'ן תרכוש מישראל את מערכת הגילוי וההתרעה האווירית "טל שמיים"[47]
יחסי מסחר
בתחילת שנות ה-90 החלו חברות ישראליות לחדור אל שוקי אזרבייג'ן.[48] בין השאר חברה ישראלית בשם "אלגדקום" הקימה בשנות ה-90 את רשת הטלפון הסלולרית הראשונה במדינה.[49]
במהלך השנים, מאז כוננו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, מקורה של בין 25% ל-40% מאספקת הנפט השנתית של ישראל הוא באזרבייג'ן.[50] ביולי 2006 השתתף שר התשתיות הלאומיות בנימין בן אליעזר בטקס חנוכת צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. בטקס השתתפו כל ראשי המדינות השותפות בפרויקט, נשיא טורקיה, ראש ממשלת טורקיה, נשיא אזרבייג'ן, נשיא גרוזיה ונציגים רשמיים של ממשלת רוסיה. צינור הנפט מוביל נפט מאזרבייג'ן לנמל על חוף הים התיכון.[51] בכינוס בינלאומי שנערך בישראל בנובמבר 2006 הוצגה האפשרות של שילוב הצינור עם פרויקט מסדרון התשתיות לחיבורו לישראל וקו צינור אילת-אשקלון לטובת יצוא נפט דרך אילת.[52]
בשנים 2000–2005, עלתה ישראל מהמקום העשירי בשותפות הסחר של אזרבייג'ן למקום החמישי. על פי נתוני האו"ם, הייצוא השנתי מאזרבייג'ן לישראל עלה בין השנים 1997 ל-2004 מכ-2 מיליון דולרים ל-323 מיליון, מקור העלייה בעליית מחירו של הנפט.[48]
ביוני 2009 חתמו ישראל ואזרבייג'ן על הסכם להקמת חווה חקלאית במדינה, במטרה לשווק טכנולוגיה ישראלית בתחום החקלאות.[53]
מאז שנת 2010, חברת הנפט הלאומית של אזרבייג'ן "סוקאר" (Socar) (אנ') פעילה בישראל. באותה שנה חתמה על חוזה לביצוע קידוחי נפט בישראל עבור השותפות "לפידות-חלץ", שבשליטת אנשי העסקים טדי שגיא ויעקב לוקסנבורג.[54] ב-2012 חתמה על הסכם לביצוע קידוחי נפט בים התיכון עבור שותפות חיפושי הנפט "שמן".[55] באוגוסט 2020 הודיעה "סוקאר" כי היא מעוניינת לרכוש את פז בית זיקוק אשדוד.[56]
נכון ל-2015, מאזן הסחר בין ישראל לאזרבייג'ן עומד על 266 מיליון דולר – 260 מיליון דולר בייצוא לאזרבייג'ן, ו-6.2 מיליון דולר בייבוא.[57]
היצוא הישראלי מהווה מרכיב משמעותי בסחר הרשמי בין המדינות והיבוא של ישראל מאזרבייג'ן בפועל גבוה משמעותית מהיבוא הרשמי הנרשם ברשומות הסחר. לפי הנתונים המפורסמים בפועל מהווה יצוא הסחורות כ-98% מסך הסחר בין המדינות, בעוד היבוא הרשמי מהווה כ-2% בלבד.[58]