ברשת הכוללים לומדים למעלה מאלפיים וחמש מאות אברכים.[1]
מלבד המלגה החודשית הניתנת לאברכי הכוללים, הרשת מסייעת לאברכים הלומדים בה בחלוקת ביגוד והלבשה לאברכים ובני משפחותיהם, ובהשתתפות כספית עבור מצרכי מזון לפני חגים.[2] במסגרת זאת מחלקת הרשת אלפי חבילות מצות שהיא אופה במאפיית מצות בית שמש, במחיר מסובסד לאברכי הרשת.
בערב פסח תשע"א (2011) הושמעה ביקורת על כך שחולקו על ידי הכולל סלי מזון לקמחא דפסחא בשיתוף פעולה עם כולל חב"ד.[3] הרב סורוצקין השיב שקיבל את הסכמתו של הרב שטיינמן ודחה את הטענה כי מקור המימון הוא מהקרן לידידות.[4]
ישיבות
ישיבה גדולה עטרת שלמה (ראשון לציון)
הישיבה בראשון לציון בראשות הרב חיים פיינשטיין והרב חיים מרדכי אוזבנד נוסדה בשנת ה'תשע"ד (2014) בקמפוס בו שכן בעבר כפר הנוער "שדה חמד" ובה לומדים כ-1000 בחורים.
הדמיה של ארון הקודש
בתשרי ה'תשע"ז (2016) נחנך בניין בית המדרש, החגיגה נערכה בהשתתפות הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי בשילוב הכנסת 7 ספרי תורה לישיבה.[5] מבנה בית המדרש נועד בעת בנייתו להרחבה. ואכן מאז 2016 הוא שופץ והורחב כמה פעמים. בחודש אב התשפ״ד, צפויה להסתיים בניית ארון קודש העשוי כולו מכסף, והוא צפוי להיות כלי הכסף הגדול בעולם[6][7].
הר"מים הם: הרב מרדכי ויזל, הרב יהושע ויינברגר, , הרב דוד שרייבר, הרב יהודה יצחק ברמן, הרב שמעון יחזקאל סורוצקין[8],הרב דוד כהנוביץ, הרב מנחם זאב חסידה[9], הרב אברהם ישעיהו גינזבורג, הרב יהושע רובינשטיין. ראש הקיבוץ הוא הרב אליעזר לוי'. המשגיח בישיבה הוא הרב יוסף דייוויס. באלול תשפ"ב מונה הרב יצחק אילן[10] ל'ר"מ בקיאות'.
רוב הר"מים ואנשי הצוות בישיבה הם תלמידי ישיבת מהרי"ל ולכך דרך הלימוד בישיבה מושפעת מ"שיטת מהרי"ל"[11].
בישיבה ניתן דגש ייחודי ללימוד בימי שישי ושבת, יש בהם הספק מיוחד. הישיבה נוהגת להעניק לתלמידים לפני פסח כובעים וחליפות, וארבעת המינים לפני סוכות.
פורים שפיל תשפ"ג
המנהגים בישיבה הם על פי מנהגי ישיבת טלז שנקבעו על ידי ראשיה.
במוצאי יום כיפור נהוג לחגוג בישיבה סיום מסכת מאחר ובטלז היה מקובל ללמוד שעה לאחר צאת הצום.[12]
נוסח התפילה בישיבה שונה מעט מנוסח אשכנז, בהתאם לכך הדפיסה הישיבה בשנת תשע"ט, סידור ובו הנוסח והמנהגים.
הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ח תחת השם "ישיבה לצעירים בית שמש שע"י ישיבת עטרת שלמה". בתחילה מנתה 16 תלמידים ושכנה בקרוואן זמני. בשנת תש"ס עברה למבנה ברמת בית שמש ב' ושמה שונה ל"ישיבת אור אליעזר" על שם הרב אליעזר לאטץ שבנו תרם ספר תורה לישיבה. בשנת תשס"ג הוכנס ספר תורה שני שנכתב לע"נ הרבנית שטיינמן לרגל יום היארצייט הראשון בהשתתפות הרב אהרן יהודה ליב שטינמן.
ראשי הישיבה הם הרב אברהם ישעיה פלס והרב חנוך הבלין. משגיח הישיבה הוא הרב זלמן מאיר נוביק. הישיבה מונה כ-120 בחורים[14]
ישיבת עטרת שלמה אריה (ירושלים)
בשנת תשס"ז נערך כנס היסוד לישיבה ובשנת תשס"ח נפתחה הישיבה ברחוב אלעזר המכבי שבשכונת מקור ברוך כשהיא מונה 29 תלמידים. בשנת תש"פ עברה הישיבה למבנה זמני בגבעת שאול עד להשלמת המבנה ברמת שלמה.
ראש הישיבה הוא הרב שמעון ברסלויער והמשגיח הוא הרב מאיר קרביץ. הישיבה מונה כ-330 תלמידים.[15]
ישיבת עטרת יוסף (בני ברק)
הישיבה הוקמה בשנת תשע"א. לכבוד הפתיחה נערך מעמד בבית הרב אהרן יהודה ליב שטינמן בברכת הרב נסים קרליץ ונערכה אסיפה שהתקיימה בבית ראש הישיבה הרב אוזבנד ולמחרת הגיע הרב חיים קנייבסקי לביקור בישיבה. בשנת תשע"ב נערך מעמד הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת הרב מיכל יהודה לפקוביץ בהשתתפות הרב חיים קנייבסקי וסעודת מצווה בהשתתפות הרב שטינמן. בשנת תשע"ה עברה הישיבה לרחוב חגי ונערכה תהלוכה שבסופה הוכנסו ספרי התורה להיכל בהשתתפות הרב שטינמן, ולאחר מכן נערכה סעודת מצווה בהשתתפות מאות מתלמידי הישיבה מרחבי הארץ.
ראשי הישיבה הם הרב יצחק דוד קפלן והרב עזריאל שרייבר. משגיח הישיבה הוא הרב מרדכי פיש. הישיבה מונה כ-200 תלמידים.[16]
ישיבת עטרת יוסף שלום (מודיעין עילית)
הישיבה הוקמה בשנת תשע"א ונקראה על שם הרב יוסף שלום אלישיב שנפטר זמן קצר לפני פתיחתה. בתחילה שכנה בקרוואנים ברחוב נתיבות המשפט ובשנת תשע"ג עברה הישיבה לבניין של כולל עטרת שלמה בעיר. באלול תשפ"ב עברה למבנה חדש בפינת הרחובות הריטב"א - רש"י.
ראשי הישיבה הם הרב דוד קסלר, הרב אהרן דוד וסרמן, הרב זאב יעקובזון והרב אברהם ישעיה דומב. הישיבה מונה כ-200 תלמידים.[17]
ישיבת תורת ישראל (אופקים)
בשנת תשע"א נערך כנס היסוד לישיבה באולם בית מהרי"ץ ובאותה שנה נפתחה הישיבה במשכן זמני בנתיבות כשהיא מונה 28 תלמידים. עם התרחבותה עברה הישיבה לאופקים.
ראשי הישיבה הם הרב דב סגל והרב מרדכי מאיר קרמר. משגיח הישיבה הוא הרב יעקב איצקוביץ. הישיבה מונה כ-100 תלמידים.[18]
ישיבת עטרת שלמה (ביתר עילית)
הישיבה הוקמה בשנת תשע"ג. בתחילה שכנה בקרוואן שכור בגבעה B כשעזרת נשים של בית מדרש סמוך משמש כחדר האוכל. בשנת תשע"ג עברה הישיבה לניהול של מוסדות עטרת שלמה, ועם התרבות התלמידים עברה הישיבה לקמפוס של קרוואנים בשכונה A שהוקצה על ידי העירייה. בשנת תשע"ט עברה הישיבה למבנה ברחוב החוזה מלובלין.
ראש הישיבה הוא הרב אליאב יונגרייז ומשגיח הישיבה הוא הרב משה שצ'יגל. הישיבה מונה כ-70 תלמידים.[19]
ישיבת עטרת שלמה (אלעד)
הישיבה הוקמה בשנת תשע"ח כשבשנתה הראשונה מנתה הישיבה 24 בחורים.[20]
ראש הישיבה הוא הרב אברהם מרמרוש ומשגיח הישיבה הוא הרב נפתלי רוט. הישיבה מונה כ-130 תלמידים.[21]
ראשי הישיבה הם הרב אברהם יצחק קוק והרב מרדכי פיש. הישיבה מונה כ-100 תלמידים.[22]
תלמודי תורה
בשנת תשס"ד (2004) נפתח תלמוד תורה של הרשת בבית שמש. בהמשך נפתחו תלמודי תורה גם במודיעין עילית ובבני ברק.
גיוס כספים
הרב סורוצקין שוהה זמן רב בנסיעות ברחבי העולם על מנת לגייס כספים לרשת.[1] בפברואר 2019 יצאה הרשת בקמפיין מימון המונים-מצ'ינג נרחב במטרה לגייס 35 מיליון שקלים תוך 35 שעות. סיסמת הקמפיין הייתה "להציל את עולם התורה", ודבריו של הרב חיים קניבסקי נשיא הרשת "כי בנפשי הדבר". בסופו של דבר הושגו כ-46 מיליון שקלים.[23]
.jpg)
