הישיבה היא בין הגדולות בישיבות ההסדר, עם כ-450 תלמידים[1] ועשרות אברכים[דרוש מקור], מישראל ומחוץ לה. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכינו".
רקע
בשנת ה'תשכ"ח (1968), לאחר מלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות בגוש עציון, הזמינו המייסדים ובהם חנן פורת, משה מושקוביץ והרב יואל בן נון את הרב עמיטל להקים ישיבה במקום. רשם העמותות סירב לרשום את השם "הישיבה בגוש עציון" בשל היות הגוש מחוץ לגבולות המדינה, ועל כן היא נרשמה בשם "הר עציון"[2]. בשנה הראשונה, פעלה הישיבה בכפר עציון ולאחר מכן עברה ליישוב אלון שבות שהוקם כדי לשכן את תלמידי הישיבה. הרב עמיטל הזמין את הרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה. הרב ליכטנשטיין הסכים, בתנאי שיכהן לצידו ולא במקומו.
בשנת 2004 הוחלט, על רקע הגעתו של הרב עמיטל לגיל 80, על מינוי שני ראשי ישיבה נוספים, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי, ששימשו עד אז כר"מים בישיבה[4]. הם נכנסו לתפקיד בינואר 2006. בסוף שנת ה'תשס"ח הודיע הרב עמיטל על פרישתו ועל מינויו של הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, כראש ישיבה רביעי[5]. באופן בלתי נפוץ, בחרו ראשי הישיבה להקים ועדה שתבחר את ראשי הישיבה החדשים. הם אישרו את החלטת הוועדה. הרב אהרן ליכטנשטיין נפטר בשנת 2015, ומאז פטירתו מכהנים שלושת ראשי הישיבה שנותרו. מהקמת הישיבה ועד פטירתו כיהן משה מושקוביץ כיו"ר ועד ההנהלה של הישיבה.
הישיבה ממוקמת על פסגת היישוב אלון שבות בגובה של כ-980 מטרים מעל פני הים, מהפסגות הגבוהות ביותר ביהודה ושומרון.
הצוות החינוכי
בישיבה מלמדים, מלבד הרב יעקב מדן הרב ברוך גיגי והרב משה ליכטנשטיין, הרב עזרא ביק, הרב יאיר קאהן, הרב אמנון בזק, הרב ברוך וינטרוב, הרב ישי יסלזון, הרב משה טרגין, הרב ד"ר שמואל שמעוני, הרב שלמה ברין, הרב צבי קיי, הרב מרדכי פרידמן, הרב עמיחי גורדין, הרב אליקים קרומביין, הרב בני להמן, הרב דניאל שרייבר, הרב פיני כהן, הרב אסי בלנק, הרב איתן קלימן, הרב הלל רחמני, הרב אוריה דור, הרב מוטי גוטמן, הרב דניאל ריין, הרב יעקב בורנשטיין, הרב עוזי פרידליך, הרב מנחם ליבטאג, הרב חנוך וקסמן, וסא״ל הרב אודי שוורץ[6].
בעבר לימדו בישיבה הרב יוסף צבי רימון (כיום מעביר שיעור שבועי בישיבה), הרב נחמיה רענן, הרב שלמה לוי, הרב מיכאל אדרעי, הרב יצחק לוי, הרב יהודה שביב והרב בנימין תבורי.
בהשפעתו של הרב ליכטנשטיין, נפוץ בישיבה העיסוק בכתביו והגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה חותנו של הרב ליכטנשטיין. השפעתו ניכרת בישיבה גם בתחום לימוד הגמרא: שיטת הלימוד העיקרית הנהוגה היא שיטת בריסק, מייסודו של רבי חיים מבריסק, סבו של הרב סולובייצ'יק.
הישיבה היא בין הישיבות הציוניות המדגישות באופן הרב ביותר את לימוד הגמרא[7]. סדר הבוקר וחציו הראשון של סדר הצהריים מוקדשים ללימוד גמרא בעיון, וסדר הערב ללימוד גמרא בבקיאות. חציו השני של סדר הצהריים מוקדש ללימודי מחשבה, תנ"ך והלכה[8]. חופשות בין הזמנים בישיבה קצרות יותר מהמקובל בעולם הישיבות.
"מהפכת התנ"ך"
בהשפעת הרב יעקב מדן והרב ד"ר יואל בן נון, תרמה ישיבת הר עציון לשינוי במעמדו של לימוד התנ"ך בציבור הדתי-לאומי, שינוי המכונה "מהפכת התנ"ך". הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה מוציאים פרסומים רבים בתחום התנ"ך ובהם כתב העת (ראו מגדים). בעבר לימד בישיבה הרב מרדכי ברויאר, מייסד "שיטת הבחינות" בלימוד תנ"ך.
מוסדות בישיבה
כולל הלכה – לימודים לקראת סמיכה לרבנות, בראשות הרב מיכאל אדרעי.
הכולל הגבוה בראשות הרב משה ליכטנשטיין – לימודים של מסכתות שאינן נלמדות על הסדר במרבית הישיבות.
אתר תורת הר עציון ע"ש ישראל קושיצקי (vbm – בית המדרש הווירטואלי) הוקם בשנת 1994 על ידי הרב עזרא ביק והרב ראובן ציגלר, כפרויקט להפצת תורה באמצעות רשת האינטרנט. בזכות תרומתם של בני משפחת קושיצקי התרחבה פעילות בית המדרש בצורה משמעותית שנים ספורות לאחר מכן.
ישיבה תיכונית הר עציון לצעירים – ישיבה תיכונית שנפתחה בשנת הלימודים ה'תשפ"ג בראשות הרב עמיחי גורדין. הישיבה נועדה לקדם מצוינות בלימוד גמרא כבר מגילאי התיכון.
שיתופי פעולה
לישיבה שיתוף פעולה עם מספר מוסדות בסמיכות לה:
המכללה האקדמית הרצוג – בשנת 1973 הוקם בקמפוס הישיבה מכון יעקב הרצוג להכשרת מורים. בשנות ה-90 הוסמך המכון להעניק תואר ראשון בהוראה (.B.Ed) והפך למכללת יעקב הרצוג. לאחר איחוד עם מכללת ליפשיץ היא נקראת היום "המכללה האקדמית הרצוג", ומוסמכת להעניק גם תואר שני בהוראה (.M.Ed). המכללה מכשירה מורים מקרב תלמידי הישיבה, ישיבות נוספות וכן מורים ומורות נוספים.
ישיבת אור תורה "דרכינו" ע"ש איליין ונורם ברודסקי – תוכנית הפועלת בשיתוף התוכנית לבני חו"ל בישיבה, על ידי רשת אור תורה סטון. התוכנית מיועדת לבוגרי תיכון מחוץ לישראל בעלי צרכים מיוחדים המעוניינים ללמוד שנה בישראל[10].
פרסומים
הישיבה מוציאה עלון המכונה "עלון שבות", וביטאון שבועי בשם "דף קשר".
הישיבה מוציאה לאור ספרים רבים, בהם הסדרה "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין", ובה שמונה ספרים[11]. ספרים נוספים יוצאים בהוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג[12]. הכולל הגבוה בישיבה מוציא ספרי מאמרים על הנלמד בכולל[13]. בשנת תשע"ד יצא לאור הספר 'מה אהבתי תורתך' ובו מאמרי ליבה מאת ראשי הישיבה ורבניה העוסקים בדרכה של הישיבה: בלימוד התנ"ך, בלימוד הגמרא ובהיבטים נוספים[14].
הישיבה מפרסמת באינטרנט מאמרים ושיעורים, באתר "תורת הר עציון"[15].
