כולל אברכים הוא מסגרת לימודית תורנית עבור אברכים אחרי הנישואין, האברכים בכולל מקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
בעבר שימש המונח "כולל" לציין קרנות מהם קיבלו יהודי ארץ ישראל את כספי החלוקה מיהודי חוץ לארץ. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.
עולם הכוללים כולל סוגים רבים, ולא לכולם מטרה אחת. ישנם כוללים שמטרתם העיקרית היא עצם הלימוד, "לשמה". כוללים אחרים מיועדים להצמיח רבנים, מורי הוראה, דיינים ועוד.
מלגה
כאמור, האברכים בכולל מקבלים מלגה חודשית. ברוב הכוללים בישראל המלגה כוללת תוספת מלבד תשלום ממשרד החינוך המועבר לכולל עבור כל אברך. עם זאת קיימות מסגרות שונות בהן לא ניתנת תוספת מלגה מעבר למה שמועבר ממשרד החינוך.
סכום המלגה החודשית הגבוהה ביותר שניתנה על ידי משרד החינוך - נכון לשנת 2023 - הייתה בשנת 2011 ועמדה על 879 שקל לאברך[1].
התפתחות הכולל
מוסדות כולל בצורתם כיום מוכרים מסוף המאה ה-19, כדוגמת כולל קובנה וכולל ברודסקי. לאחר השואה נוסדו כוללים רבים עם התפתחות חברת הלומדים. קודם לכן, מי שרצו להמשיך ללמוד לאחר נישואיהם היו צריכים למצוא תורם עשיר אשר יממן אותם. הדרך הבולטת לעשות זאת הייתה נישואין לבתו של אדם אמיד אשר מעוניין שחתנו ילמד תורה, אולם גם במקרים אלו בדרך כלל מדובר היה במספר שנים מוגבל ולא בעיסוק בתורה במשך כל החיים. השינויים הכלכליים במחצית השנייה של המאה העשרים אפשרו לעשרות אלפי אברכים ללמוד במסגרת כוללים. המוטיבציה להישאר לאורך שנים בכולל נובעת לעיתים גם מרצון להסתגר מול החילון.
הכוללים בישראל
בדומה למוסדות חינוך ותרבות רבים אחרים, מדינת ישראל מסבסדת גם כוללים. שיעור ההקצבה פרופורציונלי למספר התלמידים בכולל, שמחויבים ללמוד בו בכל שעות הלימוד הקבועות. תקציב זה ידע לאורך השנים עליות ומורדות, כאשר ב-2014 קיבלו הכוללים ממשרד הדתות כ-450 שקלים בחודש עבור כל תלמיד נשוי[2]. נכון ל-2016 מקבלים הכוללים ממדינת ישראל כ-750 שקלים בחודש עבור כל תלמיד נשוי. יתרת המימון של הכוללים מגיעה בעיקר מתרומות מאנשים פרטיים. סכום המלגה ברוב הכוללים נע בין 800 ל-2500 ש"ח בחודש. בשל עובדה זו חיות משפחות אברכים רבות מתחת לקו העוני. מקורות פרנסה נוספים לאברכים יהיו לרוב פרנסת האישה ועזרה מההורים.
חלק גדול מן הכוללים הם מסגרות לימוד לחצי יום עם מלגה בהתאם. מסגרות אלו מאפשרים לעובדים חצי יום ללמוד בחצי היום שאינם עובדים, אם כי רוב הלומדים במסגרת כזו לפני הצהריים לומדים במסגרת דומה גם אחרי הצהריים.
רוב הכוללים הם מוסדות קטנים עם כמה עשרות תלמידים ולעיתים גם פחות מכך. בסביבות שנת 2005 קבע משרד האוצר שלא ייתן הקצבה לכוללים שיש בהם פחות מ-25 תלמידים והדבר גרם לאיחוד של כוללים קטנים.
כל כולל קובע לעצמו את אופיו בהתאם לעומד בראשו (ראש הכולל) ולתלמידים הלומדים בו. רבים מהכוללים מסונפים לישיבה מסוימת וקולטים בעיקר בוגרים של הישיבה. ישנם כוללים המתמקדים בהלכה, בדיינות, בבקיאות, וכמעט לכל סוג ואופן לימוד ישיבתי. חלק מהכוללים מתאפיינים בזרם אשר אליו הם משתייכים, חסידות מסוימת, עדה מסוימת, קבוצות מסוימות (חוזרים בתשובה), השקפה מסוימת (ציונים, חרדיים). חלק מהכוללים מתאפיינים בראש ובראשונה במקומם. למשל, ישנם כוללים המוקמים בהתנחלויות על מנת לחזק את ההתנחלות, כוללים היושבים ליד קברי צדיקים, וכוללים המוקמים בערים על מנת לחזק בהם את היהדות. ישנם גרעינים תורניים המפעילים כולל.
המושג כולל משמש בימינו גם לציון מוסדות לימוד למבוגרים אשר אינם מקדישים את עצמם רק ללימוד תורה. ישנם למשל מוסדות ללימוד מעבר לשעות העבודה הנקראים כולל בעלי בתים או כולל יום שישי.
סוגי כוללים
כולל גמרא - כולל בו נלמדים לימודי גמרא, לרוב מדובר בתלמידים שלמדו בעבר בישיבות והרמה הלימודית גבוהה יותר.
כולל הלכה - הוא כולל המיועד להעמקה בלימודי הלכה, הלימוד לרוב הוא בספרי גמרא כבסיס ללימוד ובית יוסף ושו"ע כעיקר הלימוד, קיימים שני סוגי כוללי להלכה:
כולל הוראה הנקרא גם כולל רבנות - כולל הלכה בו עיקר הלימוד הוא בנושאי אורח חיים ויורה דעה.
כולל דיינות - כולל הלכה בו עיקר הלימוד הוא בנושאי חושן משפט ואבן העזר.
כולל ש"ס - כולל המיועד להקיף את כל הש"ס, ולהתמקד בידיעתה. הכולל המרכזי בישראל משתייך לחסידות צאנז הפועל על פי עקרונות הלימוד של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו"ר הראשון של החסידות. עקרונות אלו קובעים התעמקות ובחינות על כל התלמוד הבבלי - גפ"ת במשך כשלש-ארבע שנים ורק לאחר מכן לימוד מעמיק של ספרות הראשונים והאחרונים.
כולל קבלה - כולל בו עיקר הלימוד מתמקד בתורת הסוד ביהדות.
כולל הדף היומי - כולל בו עיקר הלימוד הוא בדף הגמרא היומי הנלמד על ידי יהודים באותו יום בכל העולם.
כולל ליבו חפץ - כולל בו לומד כל אברך כחפצו ואין חומר לימודים אחיד, בדרך כלל הכולל מיועד לאברכים מבוגרים ותלמידי חכמים שכבר מיצו את ההתפתחות התורנית במסגרות מוגדרות ומוכתבות ומעוניינים להתקדם בנושאים מגוונים בכל חלקי התורה.
ישנם גם כוללים המתייחדים בזמני הלימוד, או בקהל הלומדים שלהם:
כולל ערב - כולל בו הלימודים נעשים בערבים, בדרך כלל חמישה ימים בשבוע.
כולל חצות - כולל בו הלימודים מתחילים בחצות הלילה ונמשכים עד עלות השחר, על פי דברי התלמוד (חגיגה, דף י"ב, עמ' ב') "כל העוסק בתורה בלילה - הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום".
כולל יום השישי - כולל לבעלי בתים, אנשים עובדים שאין להם אפשרות ללמוד במסגרת במהלך כל השבוע, מגיעים ליום לימודים מרוכז בן כמה שעות ביום השישי.
כולל גמלאים - כולל שנועד בעיקר לגמלאים, הממלא תפקיד כפול - גם לימוד תורה וגם אפשרות למלא את הזמן של הגמלאים אשר מוצאים את עצמם לפתע ללא תעסוקה.
ראש הכולל
בדומה לשאר מוסדות תורניים, גם בכולל ישנו רב או אישיות רבנית העומדת בראש הכולל, הקובע את התנהלותו, כגון את סדרי הלימוד, ההספק הלימודי, מתן תשובות לתלמידי הכולל ועוד.
בחלק מהכוללים אחראי ראש הכולל על גיוס הכספים וחלוקת המלגות לאברכי הכולל. ישנם כוללים, בעיקר אלו השייכים למוסדות או רשתות תורניים, שבהם ראש הכולל אחראי רק על הפן הרוחני.
