נצחיות התורה (או התורה היא נצחית) הוא ביטוי של פרשני התורה לפיו התורה היא על-זמנית ורלוונטית לכל דור ודור ועד סוף כל הדורות.
הרמב"ם מונה את האמונה והידיעה כי תורת משה היא נצחית לאחד מי"ג עיקרי היהדות.
מקורות בתורה
בתורה קיימות כמה טענות כי אין מדובר כאן בתורה בת-זמן מסוים, וכן הדבר נטען בציוויים המופיעים בתורה; ”וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה.מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם.” (במדבר טו כב). בספר דברים כתוב כי ”ה' אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב, לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים.” (דברים ה ג), לפי פרשנים דתיים, כשם שאין דעתו של בונה טחנת מים שיסתובב רק על המים שעוברים כעת בנהר אלא לכל המים שעוברים כעת וגם למשך העתיד כן הדבר בתורת משה.[1]
הדבר גם מסתמך על הכתוב כי התורה ניתנה לבני ישראל נתינה מוחלטת ולא שייך בזה נתינת תורה אחרת עד סוף כל העתים ”כי ..לא בשמים היא” (דברים) דורשת המדרש רבה בטענה שלא נטעה לומר כי משה אחר וחדש יעמוד בעתיד ויביא איזה תורה אחרת מן השמים כי כבר הודע לנו כי לא נשתייר איזה תורה חדשה בשמים שלא ניתנה על ידי משה רבנו.[2]
סימוך נוסף לטענה הוא בספר תהילים על הכתוב ”קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם.” (תהלים קיט קנב). פרשנים דתיים טוענים שאין לטעות לומר שתורת משה הייתה שייכת רק בימי דורות האבות והקדומים הראשונים ואחר כך נתבטלו אלא כי עדות התורה ייסודים לעולם וכמו שהיו בימי קדם כן שייכים לעולם.[3]
הרב יהושע וולק כ"ץ, טוען שעל השנות הכתוב "וגם בך יאמינו לעולם (שמות יט ט)" יש להבין את עניינו של תורת השם כנצחית, וזאת כי כבר העיד הכתוב שבני ישראל האמינו בהשם (שמות יד לא) ואין הכפל אלא לדייק כי האמונה בתורת משה תהיה עולמית ונצחית. וכן מוסיף לומר שגם יש כאן גם כעין לימוד מסוג דבר הלמד מעניינו, כי כל עניין בפרק יד של שמות מדבר בכללות עניין נתינת התורה.[4]
מצווה לדור מסוים בלבד
על אף האמונה הכללית כי התורה היא נצחית נטען בפרשנות כי יש אמנם מצוות כתובות בתורה שניתנו לדור המדבר או לדור כניסת ישראל לארץ ישראל בלבד. ונמנה מצוות חלוקת הארץ לבני שבט מסוים בלבד -כלומר שלא יועבר נחלה שבט מסוים אל שבט אחר- כאחת מהן.
בעל ספר החינוך בחר להקים את דעתו בנושא נצחיות התורה בהרחבו על מצוות מחיית שבעה עממין;
אולי חושב יחשוב שזו מצווה שאינה נוהגת לדורות אחר ששבעת עממין כבר אבדו וזה אמנם יחשבהו מי שלא יבין ענין נוהג לדורות ואינו נוהג לדורות..כל מצווה שהיא נעדרת ממנו מחמת שאינה נמצאת לנו שנוכל לעשותה אבל לא שהכתוב יתלה אותה בזמן מן הזמנים..אף כי כבר עשינו בהם המחוייב על ידי דוד..אעפ"כ לא תקרא מצווה..שאינה נוהגת
לדעתו של הרב דוד הופמן, יוסף בן מתתיהו הציג באמונה שהתורה לא נשתנתה כלל והודיע זאת ברורות בספרו נגד אפיון[5], שם גם כתב (לאחר חורבן בית שני): "כי גם בהלקח ממנו יקרנו וערינו וכל יתר מחמדינו, הנה תישאר לנו תורתנו לנצח נצחים"[6].
יש יהודים דתיים שטוענים כי כשם שהקדוש ברוך הוא הוא אל נצחי כן תורתו שנתן על ידי משה היא נצחית כמוהו.[7]
במשנת החסידות
ספרי החסידות נוהגים להתייחס לכל פסוק בתורה כהוראה השייכת לכל יהודי בכל זמן, כיוון שהתורה היא נצחית, ולכן הם מבקשים לעיתים קרובות למצוא את הרמז בפסוק הקשור לעבודת השם של כל יהודי באופן נצחי.
כל אדמור"י חב"ד לדורותיהם השתמשו בביטוי "התורה היא נצחית".[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר העקידה והאברבנאל
- ^ דברים רבה פח, ו. ובפרשנות המהרז"ו: "היא נצחית עומדת לעד ולדור דור והיא משלמת את כל הדורות..לא ימצא עוד דוגמתה בשמים"
- ^ מלבי"ם תהלים קיט קנב
- ^ הקדמת י. כ"ץ לפירוש "פרישה ודרישה" לשולחן ערוך
- ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרקים כ-כא. הרב דוד הופמן לספר דברים דף שכו
- ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק לח.
- ^ מורה נבוכים ב לט. וכן התורה ניתנה לבני ישראל מסירה חלוטית עד כי על סמך הכתוב "אחרי רבים להטות" אין לשמוע לשום קול מלאך או נביא לבטל את דבריה -מהר"צ חיות לבבא מציעה דף נט, ב
- ^ כמה דוגמאות: ספר התניא פרק י"ז, קונטרס אחרון לתניא ס"ה, מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית צג, שמות א דף פח, כאן נביאים וכתובים דף קצז.
