ישיבת גרודנא היא ישיבה גבוהה השוכנת בקריית פוניבז' שברובע ג' באשדוד. משתייכת לזרם החרדי-ליטאי.
בשנת תש"ס (2000) התפצלה הישיבה כאשר חלק מהרבנים והתלמידים פרשו ופתחו ישיבה השוכנת כיום בבאר יעקב. הישיבה באשדוד התפצלה שוב בשנת תשע"ו (2016), כאשר חלק מהתלמידים פרשו לישיבת "מאירת שמועה" הממוקמת אף היא באשדוד.
היסטוריה
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ו (1966) על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ, ונקראה על שמה של ישיבת שער התורה – גרודנא בליטא. בתחילה שכנה הישיבה בבני ברק, ובי"ח בשבט ה'תשכ"ז עברה הישיבה לאשדוד ועמדה תחת חסות מוסדות פוניבז'. בראשות הישיבה כיהנו הרב דב צבי קרלנשטיין, הרב צבי דרבקין והרב יצחק הקר (חתנו של הרב רוזובסקי). גם ראשי ישיבת פוניבז', הרב שמואל רוזובסקי והרב אלעזר מנחם מן שך, נחשבו מראשי הישיבה והגיעו בקביעות למסור שיעורים בישיבה.
פיצול הישיבה
בשנת תש"ס (סוף 1999), בעקבות חיכוכים בין ראשי הישיבה וקבוצות תלמידיהם, התפצלה הישיבה באשדוד לשתיים. הרבנים דרבקין והקר ושאר הצוות, למעט הרב קרלנשטיין, עזבו עם קבוצת תלמידים והקימו ישיבה חדשה בקריית ישמח משה, שעברה לאחר מכן לבאר יעקב, בשם ישיבת גרודנא באר יעקב. מוסדות פוניבז' של אליעזר כהנמן עברו לפרוס את חסותם על ישיבה זו. באשדוד נשאר הרב דב צבי קרלנשטיין והישיבה המשיכה להתקיים בראשותו באופן עצמאי, ולאחר פטירתו בראשות חתנו הרב משה שמידע. מנהלה היה יעקב לבין, מנכ"ל העיתון "הפלס". לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב – לצעירים", בראשות הרב אברהם מלאכי, הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.
בעשור הראשון של המאה ה-21 התנהלו בעקבות הפיצול מאבקים משפטיים בין הישיבה באשדוד לבין הישיבה-האם, ישיבת פוניבז', לפי דרישת נשיא ישיבת פוניבז' הרב אליעזר כהנמן לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי ישיבת פוניבז'. פנייתו לערכאות עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב, שפרסם איגרת בנושא בעיתון יתד נאמן, הרב כהנמן השיב כי הוא מגובה על ידי הרב נסים קרליץ. בית המשפט קיבל את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי תשעה באב תש"ע (10 ביולי 2010)[1]. בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה[2], והעתיקה את משכנה למבנה סמוך. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו ולא השלימו, ואליו מיועדת הישיבה לעבור עם השלמת הבנייה. הוקצה לישיבה גם שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים. כמו כן הוסכם שישיבת גרודנא תחדל מלהשתמש בשם זה[3], ולכן היא משתמשת כיום בשמה המקורי של ישיבת גרודנא בליטא "שער התורה". בתש"פ קיימה הישיבה אירוע התרמה להשלמת המבנה שהרב כהנמן החל בבנייתו קודם לכן[4]. באייר תשפ"א נכנסה הישיבה למבנה.
במשך כעשרים שנה מנהל הישיבה היה יעקב לבין, בשנת תשע"ט הוא פרש מתפקידו.
בעשור השני של המאה ה-21
בחורף תשע"ב (2012) הוקם סניף לישיבה ברובע א' באשדוד, בראשות חתנו של הרב קרלנשטיין, הרב אהוד אייזנטל. הסניף נקרא "זיכרון קדושים". עם מינויו של הרב אייזנטל בתשע"ד לר"מ בישיבת גרודנא משמש כראש הישיבה הרב נחום רוזנבלט.
סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית-ליטאית באשדוד.
בתשע"ד (2013) מינה הרב קרלנשטיין את חתנו הרב משה שמידע לכהן כראש ישיבה לצדו, ואת חתנו הרב אהוד אייזנטל כר"מ. ר"מים נוספים בישיבה הם הרב יעקב ונדרוולדה והרב מיכאל פלס. המשגיח הוא הרב חיים יהודה ברינגר. בעקבות פטירת הרב קרלנשטיין בחורף תשע"ו (2015) ועל פי צוואתו מונה הרב שמידע לראש הישיבה בעידודו של הרב שמואל אוירבך. בעקבות זאת התפלגה הישיבה וחלק מהתלמידים ובני הקהילה עברו ללמוד בסניף הישיבה ששמו שונה ל"מאירת שמועה", בראשות תלמידו של הרב קרלנשטיין הרב נחום רוזנבלט[5]. בין שתי הישיבות שורר מתח רב, חלק מחברי הקהילה פרשו מהישיבה ותומכים ברב רוזנבלט.
לאחרונה המריבות פסקו, ומפלס המתיחות בין הצדדים ירד[דרוש מקור][דרושה הבהרה].
בתחילת חורף תשפ"ד עזב הרב יעקב ונדרולדה את הישיבה. בחנוכה תשפ"ד במהלך מסיבת חנוכה מינה הרב אשר דויטש את הרב יעקב שמידע בנו של ראש הישיבה לכהן כאחד מצוות הישיבה[6].
בבחירות שהתקיימו ב-2024 נכנס נציג הישיבה והקהילה הרב אברהם יונה שטרנפלד למועצת העיר מטעם רשימת אגודת ישראל כשהוא מזדהה ויושב על משבצת של תנועת בני תורה[7].
סדרי הישיבה ודרך הלימוד
הישיבה מדגישה את הלימוד בעיון ומבוססת על דרך הלימוד של רבי שמעון שקופ ותלמידו הרב שמואל רוזובסקי.
הישיבה באשדוד נחשבת בציבור הליטאי כשמרנית ותלמידיה משתייכים בדרך כלל לגרעין הקשה של חוג תלמידי הרב שך. כיום משתייכת הישיבה לפלג הירושלמי ונחשבת כגרעין הקשה שלו. תקנות הישיבה אוסרות על התלמידים להחזיק בטלפון סלולרי, ואף לא במכשיר כשר, לנסוע בטרמפים וללכת אל חוף הים (חוץ מזמנים מסוימים)[דרוש מקור].
מבוגרי הישיבה
- רבנים וראשי ישיבות
- הרב חנוך קרלנשטיין, ר"מ ישיבת היכל התורה ומחבר הספר "חק המלך" (נפטר: תשנ"ט)
- הרב ברוך מרדכי אטינגר, ראש ישיבת כנסת יחזקאל – אלעד
- הרב חיים יוסף אקרמן, ראש ישיבת מרכז התורה – ביתר עילית
- הרב אברהם ארלנגר, ראש ישיבת נחלת שלמה בקריית הרצוג בבני ברק
- הרב יוסף ברוק, ראש ישיבת נתיבות עולם
- הרב ירחמיאל קראם, ירושלים
- הרב מרדכי ישכר בער לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג, אשדוד
- הרב רפאל אבוחצירא, אשדוד
- הרב שמואל דוד גרוס, רב קהילת חסידי גור באשדוד
- הרב אליקום דבורקס, רב ומו"ץ בשארית ישראל ומחבר ספרי מנהגים
- הרב נחום רוזנבלט, ראש ישיבת מאירת שמועה, אשדוד
|
- אישי ציבור
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ענבל בר-און, ביהמ"ש ביטל הקצאת מקרקעין לישיבת גרודנא באשדוד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 באפריל 2010
- ^ יוצאים לגלות: ישיבת גרודנא באשדוד פינתה את הבניינים, בחדרי חרדים
- ^ הסכם היסטורי בישיבת גרודנא באתר בחדרי חרדים
- ^ זאב בלוי, אלפים במעמד הנחת אבן הפינה לבניני ישיבת גרודנא באשדוד • תיעוד, באתר JDN - חדשות, 2020-02-16
- ^ ישראל כהן, פיצוץ בפלג הירושלמי: ישיבת גרודנא מתפלגת, הרבנים זועמים, באתר כיכר השבת, 3 במאי 2016
- ^ חנני ברייטקופף, לראשונה אחרי שנים רבות: מינוי חדש בישיבת גרודנא אשדוד, באתר כיכר השבת, 17 בדצמבר 2023
- ^ אבי גדלוביץ', 'הפלג' מתרחב לערים נוספות: אלו הרשימות שהוגשו, באתר בחדרי חרדים, 22 בספטמבר 2023
 עולם הישיבות |
|---|
|
|
|
|
