ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה אם הישיבות
ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה לגילאי 14-17.
בשנת 2018 עמד מנין התלמידים בישיבות קטנות ברחבי הארץ על כ-36,000 תלמידים, בכ-350 ישיבות קטנות.[1]
מאפייני ישיבה קטנה
ישיבה קטנה מיועדת לתלמידים שסיימו את למודיהם בתלמוד תורה או בבית ספר, לאחר שמונה שנות לימוד, והיא מקבילה לבית ספר תיכון בחינוך הכללי. בחלקן של הישיבות הקטנות (בעיקר אלו המזוהות עם הציבור החרדי), נמשכים הלימודים כשלוש שנים - מכיתה ט' עד י"א (גילאי 14 עד 17), ובחלקן (בעיקר בציבור הדתי לאומי או חרדי לאומי) נמשכים הלימודים ארבע שנים (במקביל ללימודים בכיתות ט'-י"ב) ולאחריהן פונים התלמידים ללימוד ב"ישיבה גדולה" או "גבוהה".
הלימודים בישיבה קטנה בדרך כלל הם לימודי קודש בלבד, המתמקדים בלימוד התלמוד הבבלי, בשילוב לימוד הלכה, בדרך כלל מתוך הספר משנה ברורה. ישנן ישיבות שמשלבות לימודי תנ"ך ואמונה בנוסף ללימוד העיקרי המתמקד בתלמוד.
ישנן ישיבות קטנות שמשלבות בשנה הרביעית לימודי חול במסגרת מצומצמת על מנת לאפשר לתלמידים לקבל תעודת בגרות מינימלית.
חלק מהישיבות הקטנות כוללות רק מסגרת ללימוד, בתוספת ארוחות, וללא לינה. כאלו הן למשל הישיבות הקטנות בעיר בני ברק, שמשמשות בעיקר את התלמידים הגרים בעיר. אך כיום ישנן ישיבות רבות שמשמשות כפנימיה לתלמידים, שחוזרים הביתה רק פעם בשבועיים או שלושה, בדרך כלל אלו ישיבות שמגיעים אליהם תלמידים מחוץ לעיר.
ביהדות החרדית באירופה ובארצות הברית מקובל שמלבד הישיבה הקטנה הרגילה, המשמשת כמסגרת לגילאי 14–17, ישנה גם ישיבה לצעירים מגיל 17–20, ורק לאחריה התלמידים פונים ללימודים בישיבה גבוהה, בדרך כלל בישראל.
סדרי הישיבה
סדרי הישיבה קטנה, מחולקים לשלושה סדרים, כאשר בסדר הראשון הלימוד הוא עיוני, ובסדר השני הלימוד מתרכז בלימוד בבקיאות. הסדר השלישי משמש בחלק מהישיבות כסדר בקיאות בדומה לסדר צהרים, ובחלקם משמש כ'סדר הכנה', להכנת החומר עליו השיעור הבא נסוב, כאשר באותו הזמן ישנו "משיב" הממונה להשיב על שאלות התלמידים, ולהדריך אותם בלימוד.
במהלך השנים התפתח סגנון חדש של ישיבות קטנות הפונות בעיקר לציבור המודרני יותר, בו נלמדים מלבד לימודי הקודש גם לימודי חול, ואף מקבלים בהם תעודת בגרות. חלוצת הישיבות הללו היא ישיבת היישוב החדש שהוקמה בתל אביב בשנת 1938, מאז קמו ישיבות רבות בסגנון הזה. רוב ההורים השולחים את בניהם לישיבות האלו אינם אברכים, בין השאר בגלל העלות הגבוהה של הלימודים בהם.[2] בשונה מהישיבות הקטנות, בהן תקופת הלימודים בישיבה היא כשלוש שנים, בישיבות התיכוניות משך הלימוד בישיבה הוא ארבע שנים; כיתות ט' י' י"א וי"ב, שהם המשך לכיתות בתלמוד תורה.
בסוף שנות התשעים, התפתח בציונות הדתית סוג מסוים של ישיבה קטנה, המכונה לעיתים ישיבה קטנה לאומית. שונה מהישיבות החרדיות - בישיבות הקטנות הלאומיות נלמדים, בנוסף ללימוד העיקרי של גמרא והלכה, ספרי הגות ומחשבה בדרכו של הרב קוק, בייחוד הכוזרי, ספרי המהר"ל, רמח"ל, ספרות המוסר וספרי הרב קוק, תלמידיו וממשיכיו. בחלק מהישיבות נלמדת גם תורת החסידות.
חלק מישיבות אלו, מאפשרות למעוניינים בכך ללמוד בשנה הרביעית לימודים לבגרות מינימלית במסלולים אקסטרניים בשעות הערב וכדומה.
ישיבות קטנות חרדיות בולטות
ישיבות נחשבות למובילות בעיקר לפי כמות הבחורים שנשלחים בסוף לימודיהם בישיבה הקטנה לישיבות גדולות הנחשבות לטובות במגזר דוגמת חברון, פוניבז', וולפסון, בית מתתיהו ועוד. מדד נוסף הוא כמות הבחורים בישיבה, עם זאת, הרבה מעדיפים ישיבות עם מספר קטן יותר של תלמידים כדי שיהיה לבחור יותר קשר עם הצוות.
הישיבות הקטנות המובילות בארץ ממוקמות בעיקר בירושלים, לחלקן מגיעים בחורים מכלל הארץ. בבני ברק נהוג שאין פנימיות כך שרק בחורים המתגוררים העיר לומדים בהם.
ישיבת קול תורה לצעירים - הישיבה הוקמה בשנת 1939 על ידי הרב יחיאל מיכל שלזינגר והרב ברוך קונשטט שעלו מגרמניה בעקבות ליל הבדולח, ובמהלך השנים התחלקה הישיבה לישיבה קטנה וגדולה, הישיבה נחשבת לישיבה בעלת משטר יחסית לשאר הישיבות ועם זאת הביקוש אליה גדול. אחד המאפיינים שגורמים לביקוש הגדול הוא שהישיבה משלבת בתוכה את כל סוגי הבחורים והמשפחות, מה שמייצר ביקוש מכלל אזורי העיר, כאשר חלק גדול מקרב ההורים השולחים לישיבה, הם בוגרי הישיבה בעצמם. כמות גדולה מהבחורים המסיימים את לימודיהם בישיבה ממשיכים לישיבות חברון ופוניבז'. הישיבה מונה כ-300 בחורים. בשנת 2023 התקבלו 102 בחורים לשיעור א'.[3]
ישיבת פוניבז' לצעירים - הישיבה הוקמה בשנת 1954 על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן מייסד וראש הישיבה הגדולה, שהעמיד בראשה את הרב מיכל יהודה ליפקוביץ' יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. הישיבה נחשבת למובילה בעולם הישיבות קטנות בבני ברק, ובכלל. מרבית הבחורים המסיימים את לימודיהם בישיבה ממשיכים לישיבה הגדולה. בשנים האחרונות איבדה הישיבה מכוחה בעקבות פטירת ראש הישיבה הרב מיכל יהודה ליפקוביץ' לפני למעלה מעשור,[4] ולאחר מכן מי שהמשיך את הנהגת הישיבה הרב שמואל איינשטיין[5] והרב נפתלי נבנצאל.[6][7] הישיבה מונה כ-200 בחורים. בשנת 2020 התקבלו 60 בחורים לשיעור א'.[8]
ישיבת תפארת התלמוד (שנקר) - הישיבה הוקמה בשנת 1981 על ידי הרב ברכיהו שנקר, בנשיאותו של הרב שך. עם הקמת הישיבה, אישר הרב שך בניית פנימייה לישיבה, בשונה מהנוהג המקובל אז, שלא לבנות פנימיות בישיבות קטנות. ב-2014 עלו שמועות שהישיבה משתייכת לפלג הירושלמי, לאחר זמן, הרב אשר אריאלי הזים את השמועות.[9] הישיבה נחשבת למובילה בעולם הישיבות קטנות בירושלים, ובכלל. הישיבה מעודדת תחרות בין הבחורים, ומשכך, רוב התלמידים המגיעים לישיבה, הם בעלי ביטחון עצמי גבוה מהממוצע. הישיבה מונה כ-180 בחורים. בשנת 2023 התקבלו 52 בחורים לשיעור א'.[3]
ישיבת אור ישראל לצעירים - הישיבה הוקמה בשנת 1943 ביוזמתו של הרב ישראל זיסל דבורץ כישיבת המשך לתלמוד תורה "שארית ישראל" ועל ידי הרב יעקב ניימן והרב שלמה קרובקה,[10] שלימדו קודם לכן בישיבת כפר גנים,[11] והרב יוסף רוזובסקי (אחיו של הרב שמואל רוזובסקי). הישיבה קרויה על שם הרב ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר. הישיבה נחשבת למובילה בעולם הישיבות קטנות במרכז הארץ, ובכלל. הישיבה נחשבת לישיבה בעלת משטר יחסית לשאר הישיבות, ומודגש בה לימוד המוסר. הישיבה מונה כ-200 בחורים.
ישיבת אמרי נועם - הישיבה הוקמה בשנת 1997 על ידי הרב צבי קאהן, בשליחותו של הרב שמואל אוירבך. הישיבה מוגדרת כישיבה בעלת סגנון פתוח - מודרני, הישיבה מתאפיינת בהשקעה מיוחדת בתלמידים ובסיס עיקרי מרישום הישיבה הם תלמידים תושבי השכונה, במקביל לכאלו שמגעים מרחבי העיר, כמו כן הישיבה מחזיקה בצוות ייחודי ונחשב. בשנת 2023 התקבלו 94 בחורים לשיעור א'.[3]
