לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) בקולומביה נהנים מאותן זכויות כגון תושבים הטרוסקסואלים, בעודן מוגדרות כמתקדמות ביותר ביבשת אמריקה הדרומית. פעילות הומוסקסואלית של גברים או נשים הפכה לחוקית בשטחי המדינה מאז 1981.
בין פברואר 2007 לאפריל 2008 ניתנו שלוש פסיקות של בית המשפט החוקתי של קולומביה לזוגות חד מיניים אשר העניקו להם פנסיה, ביטוח לאומי וזכויות קניין כגון זוגות הטרוסקסואלים רשומים. בשנת 2011, הקונגרס העביר חוק האוסר על אפליה על רקע נטייה מינית, וב-28 באפריל 2016, בית המשפט החוקתי קבע כי על נישואים חד מיניים להיות מוכרים, מה שהפך את קולומביה למדינה הרביעית בדרום אמריקה העושה זאת לאחר ארגנטינה (2010), אורוגוואי וברזיל (2013).
מעמד בחוק
פעילות הומוסקסואלית של גברים או נשים הפכה לחוקית ברחבי קולומביה מאז 1981, בעוד רפורמות חוקתיות בשנות ה-90 השוו את גיל ההסכמה בקולומביה ל-14 עבור זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד.[1] בשנת 1998 קבע בית המשפט לחוקה כי ניתן לפטר מורים בבתי ספר ממלכתיים בגלל חשיפת נטייתם המינית, וגם בתי ספר פרטיים דתיים לא יכולים לאסור על תלמידים הומוסקסואלים להירשם.[2]
בשנת 1999, קבע אותו בית משפט פה אחד כי הכוחות המזוינים של קולומביה אינם יכולים לאסור על הומוסקסואלים וביסקסואלים מוצהרים לשרת, איסור אשר היווה הפרה של ערבויות חוקתיות ב קטגוריות של "אינטימיות אישית ומשפחתית" ו-"התפתחות חופשית של אישיות האדם".[2]
הכרה במערכות יחסים חד מיניות
ב-7 בפברואר 2007, בית המשפט החוקתי הקולומביאני הרחיב את זכויות הקניין והירושה לזוגות חד-מיניים,[3][4] כתוצאה מפעולה חוקתית שהוצגה על ידי קבוצת החוק לעניין הציבור של אוניברסידאד דה לוס אנדס. עם זאת, ההחלטה לא כללה זכויות פנסיה או ביטוח בריאות. בפסק דין שני ב-5 באוקטובר 2007 הרחיב בית המשפט את קצבאות הביטוח הלאומי (ביטוח בריאות) לזוגות חד מיניים, ובפסק דין שלישי ב-17 אפריל 2008 הורחבו זכויות הפנסיה בנוסף.
ב-19 ביוני 2007, הצעת החוק, שהייתה מתייחסת לשותפים חד מיניים לא רשומים כמו שותפים לא רשומים בחוק, הובסה בקונגרס.[5] גרסאות שונות במקצת של הצעת החוק התקבלו בכל מפלגה, בעוד הנשיא אלווארו אוריבה ציין שיתמוך בה. הצעת חוק פשרה עברה אז בבית הראשון אך נכשלה בבית השני על ידי גוש סנאטורים שמרנים. הצעת החוק, שאושרה על ידי הנשיא אלווארו אוריבה, הייתה הופכת את קולומביה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית שמעניקה לזוגות חד מיניים במערכות יחסים ארוכות טווח את אותן זכויות לביטוח בריאות, ירושה וביטוח לאומי כמו זוגות הטרוסקסואלים. אולם, עם פסיקות בית המשפט לחוקה, זוגות חד מיניים נהנים היום מאותן זכויות שהצעת החוק הכושלת הייתה מעניקה.
ביולי 2011, בית המשפט לחוקה קבע בהחלטה נקודתית כי לזוגות חד מיניים ישנה הזכות להינשא בקולומביה. הקונגרס הקולומביאני נאלץ ליצור חקיקה מקבילה עבור הכרה בנישואים לזוגות חד מיניים עד 20 ביוני 2013, אחרת זוגות יזכו אוטומטית בזכות ללכת לכל שופט או נוטריון ציבורי כדי להסדיר את איחודיהם, על פי הפסיקה.[6] מכיוון שהקונגרס לא הצליח להעביר חוק נישואים חד מיניים עד תאריך זה, בתי המשפט החלו לאשר נישואים בעצמם.[6] סוגיית הנישואים החד-מיניים שוב עלתה בפני בית המשפט לחוקה בשנת 2015 לאחר שהמפקח הכללי של המדינה ביקש מבית המשפט לפסול את כל הנישואים החד-מיניים שאושרו בקולומביה.[7] שימוע בנושא התקיים ביולי 2015.[8]
במרץ 2016, הנישואים החד מיניים הראשונים שנערכו בחו"ל נרשמו בקולומביה והמרשם הלאומי הוציא תזכיר לכל הנוטריונים והרשמים להכיר בנישואים חד מיניים שנערכו מחוץ למדינה. זוגות חד מיניים אשר נישאו בחו"ל החלו להיות זכאים לאותה אשרה, הטבות רפואיות, ירושה ופנסיה.[9]
ב-28 באפריל 2016, בית המשפט לחוקה הצביע ברוב של 6 בעד מול 3 מתנגדים בעד הכרה בנישואים חד מיניים, וקבע כי איסור על הכרתם אינו חוקתי ומפלה.[10][11] החתונה החד-מינית הראשונה במדינה התרחשה בקאלי ב-24 במאי 2016.[12]
הורות ואימוץ
במאי 2012, פסק בית המשפט לחוקה לטובת אימוץ שני ילדים לאמריקני, צ'נדלר בור, שעמד לאבד את המשמורת בגלל "ICBF" (המוסד הקולומביאני האחראי על ביצוע הליכי אימוץ) לאחר שחשד כי בור מסתיר את נטייתו המינית האמיתית. מאז, המוסד לא יכול לשאול את הנטייה המינית של אדם כאשר הוא רוצה לאמץ בנפרד. מאז 2014, תושבי להט"ב יכולים לאמץ את הילד הביולוגי של בן זוגם הידוע כ-"אימוץ חורג".
ב-4 בנובמבר 2015, בית המשפט לחוקה פסק ברוב של 6 בעד ו-2 מתנגדים לטובת הענקת זכויות אימוץ מלאות עבור זוגות חד מיניים בעודו פסק לסוכנויות האימוץ לא להפלות זוגות חד מיניים במתן שירותי אימוץ.[13] מתנגדי הפסיקה הצהירו כי ינסו לבטלו, עד 31 במרץ 2016, קמפיין אשר חתר לכפות משאל עם על זכויות אימוץ לזוגות חד מיניים אסף כ-1.8 מיליון חתימות, מתוכם 45 חברי קונגרס שמרנים. מטרת הקמפיין הייתה לבטל את פסיקת בית המשפט. עם זאת, ראשית, החתימות היו צריכות להתקבל על ידי הרשם של קולומביה, בעוד ההצעה תעבור לקונגרס, שם יהיה צורך לדון בה ולהעביר אותה ברוב בשני הבתים. לבסוף, ההצעה תצטרך להיות מאושרת גם על ידי בית המשפט לחוקה, אותו בית המשפט שעל סמכותו הוא ביקש לערער.[14] במאי 2017, ועדת הקונגרס החליטה, בהצבעת רוב של 20 מול 12, לגנוז את ההצעה. המהלך זכה לתשואות על ידי הנשיא חואן מנואל סנטוס, שהודיע בעבר על התנגדותו להצעה.[15]
רישום משפטי של ילדים
ב-12 בנובמבר 2015 קבע בית המשפט לחוקה כי יש לאפשר לזוגות חד מיניים לרשום את ילדיהם שזה עתה נולדו על שם שני ההורים, כאשר בתעודות הלידה יוכלו להופיע שתי אמהות או שני אבות. בהחלטת 5–2, בית המשפט נתן למרשם האזרחי הלאומי 30 יום לשנות את הטפסים שלו כך שניתן יהיה לרשום ילדים עבור זוגות חד מיניים. התיק הוגש על ידי שני גברים הומוסקסואלים שלא הצליחו לרשום את תאומיהם שזה עתה נולדו בארצות הברית בתהליך פונדקאות. לפי הדיווחים, הם קיבלו אזרחות ומסמכים אמריקאים אך לא ניתן היה לרשום אותם בקולומביה.[16]
אף על פי ההתקדמות המפליגה בעשורים האחרונים עבור זכויות חברי קהילת הלהט"ב הקולומביאנית, דיווחים על אפליה עודנם מוגדרים כדבר שבשגרה בעוד דווח על כ-109 תושבי להט"ב אשר נרצחו במדינה ב-2017 ו-108 ב-2016, אם כי נרשמה ירידה כוללת בשיעורי הרצח.[17]
בשנת 2011, הקונגרס העביר הצעת חוק שמענישה אפליה על רקע נטייה מינית. החוק קבע מאסר של שנה עד שלוש שנים וקנסות כלכליים לאנשים המפלים קבוצות שונות לרבות את קהילת הלהט"ב הקולומביאנית.[18] החוק קובע גם כי העונשים מוגברים כאשר האפליה מתבצעת במרחב ציבורי, באמצעות תקשורת המונים, על ידי עובד ציבור וכאשר מעשים המבוססים על אפליה שוללים מאדם את זכויות התעסוקה שלו או באי מתן שירות ציבורי. העונש מופחת אם מי שביצע את מעשה האפליה יתנצל בפומבי.
אפליה בבתי ספר
באוגוסט 2014, תלמיד בשם סרג'יו אוררגו התאבד כתוצאה מאפליה הומופובית מצד מוריו בבית ספרו. אמו הגישה תביעה שלאחר מספר ערעורים הגיעה לבסוף לבית הדין החוקתי. בית המשפט פסק לטובת משפחתו של אוררגו, וקבע כי הזכויות לכבוד, חינוך, שוויון, אי אפליה, התפתחות חופשית של אישיות, פרטיות והליך הוגן, הצדק, הפיצוי והשם הטוב של אוררגו הופרו. בית המשפט הורה לבית הספר לעשות מעשה מחילה פומבי והורה למשרד החינוך שיבדוק תוך שנה את "המדריך לדו-קיום" (כללים המסדירים את היחסים בין התלמידים עצמם לשאר חברי הקהילה החינוכית) של כל בתי הספר במדינה כדי שלא יכילו מאמרים המפלים ילדים בגלל נטייתם המינית או זהותם המגדרית.[19]
צו הממשלה
משרד הפנים הקולומביאני פרסם באביב 2016 צו נשיאותי המספק מדיניות רחבה של חובות פרוצדורליות למוסדות ממשלתיים וגופים טריטוריאליים בנוגע לזכויות להט"ב. המסמך קרא להקים ועדה צומתית להבטחת זכיותיהם של חברי קהילת הלהט"ב הקולומביאנית. הצו הדגיש מה הן זכויות תושבי להט"ב קולומביאנים בחינוך ציבורי, שירותי בריאות, בתי כלא וקורבנות של סכסוך מזוין. תוכן הצו הבהיר כי "ישויות לאומיות אינן רשאיות לסרב להכיר בכך שזוג חד מיני יכול להוות משפחה, אשר כתוצאה מכך, הם רשאים להיכלל על ידי ההגנות החוקתיות ומשוויון ההזדמנויות הניתנות למשפחות אחרות".[20] במאי 2018, הנשיא חואן מנואל סנטוס הוציא צו ביצוע המורה למשרד הפנים להבטיח את זכויות תושבי הלהט"ב הקולומביאנים במגזר החברתי, בריאות, חינוך, עבודה, דיור, פנאי, ספורט ותרבות, וכן לבסס תמיכה בתוכניות סיוע.[21]
הזכות להביע חיבה בפומבי
בית המשפט החוקתי פרסם מספר פסקי דין המגינים על זכותם של הומוסקסואלים וביסקסואלים להתבטא בפומבי, כולל הזכות להביע חיבה או אהבה לבן זוגם. ב-1994 פסל בית המשפט את סירובה של המועצה הלאומית לטלוויזיה להציג פרסומת שהציגה זוג חד מיני. בעקבות פסק דין זה, פסקי דין בנושאים דומים במשך השנים נקבעו במשך השנים כגון, "T-268" משנת 2000, בו התיר בית המשפט את קיומן של הפגנות למען זכויות להט"ב, אשר נמנע בעבר על ידי ראש עיריית ניבה, "T-301" משנת 2004, אשר חייב את משטרת סנטה מרתה להפסיק להטריד הומוסקסואלים שביקרו בטיילת של העיר, ו-"T-314" משנת 2011, שקבע כי סירובו של המלון "Tequendama" לאפשר גישה למספר הומוסקסואלים לקיום שני אירועים במתקניו בשל נטייתם המינית היא מפלה, והתיק "T-909" מאותה שנה אשר הורה לפקידי האפוטרופסות של הקניון "Cosmocentro" בקאלי וחברת האבטחה שלו לערוך קורס עבור הכשרה להפסקת דיכוי הומוסקסואלים בעודם מביעים את חיבתם בפומבי.[22]
בשנת 2011 קבע בית המשפט החוקתי כי אסירה טרנסג'נדרית רשאית לבחור את תספורתה ואיפורה בעצמה. בשנת 2012 פסק בית המשפט כי אדם טרנסג'נדר יכול לבקש לשנות את מינו ברישומיו האזרחיים מבלי לעבור לבית משפט לענייני משפחה. לפני כן, מאז 1970, המרשם האזרחי הלאומי (Registro del Estado Civil) דרש הצהרה נוטריונית, שפורסמה או פסיקת שופט כדי לשנות כל מידע במרשמו של אדם.
בתגובה לשתי פסיקותיו של בית המשפט ב-2015, ממשלת קולומביה הוציאה צו ב-4 ביוני 2015 כדי לפשט את התהליך בו מבוגרים מעל גיל 18 יכולים לשנות את מינם באופן חוקי. הצו, החתום על ידי משרד המשפטים ומשרד הפנים, הצהיר כי "שינוי מגדרי מוצדק מבחירה אישית של אדם", הצהרה אשר ביטלה את הדרישה לבדיקות פסיכיאטריות או גופניות לשם שינוי מגדר.[23][24]
בין הארגונים המשמעותיים המעניקים תמיכה עבור אזרחים קולומביאנים טרנסג'נדרים נכללים:
"La Fundación GAAT" (קבוצת פעולה ותמיכה לאנשים עם ניסיון חיים טרנסג'נדרי - קרן "GAAT").[25]
"La Red Comunitaria Trans" (רשת הקהילה הטרנסג'נדרית).[26]
שירות צבאי
בקולומביה חובת גיוס לגברים, ללא קשר לנטייתם מינית, אשר במסגרתו הם מקבלים כרטיס רישום ("libreta militar") אותו הם עשויים להתבקש להציג במצבים מסוימים, בהם בעת חיפוש תעסוקה (במפעלים ציבוריים בלבד).[27][28]
נטייה מינית
בשנת 1999, בית המשפט החוקתי קבע כי הומואים וביסקסואלים רשאים לשרת בצבא הקולומביאני בעוד כי נטייה מינית אינה יכולה להוות גורם למנוע מאדם לשרת. פסק הדין "C-507" משנת 1999 הכריז כי הכלל הצבאי האוסר על "פעילות הומוסקסואלית" בשטחו אינו חוקתי.[22]
זהות מגדרית
בשנת 2015 פסק בית המשפט העליון כי נשים טרנסג'נדריות אינן מחויבות להתגייס בדומה לנשים הטרוסקסואלים, אך כי רשאיות לשרת אם יבחרו.[29]
תרומת דם
בשנת 2012, בית המשפט החוקתי קבע כי נטייה המינית אינה יכולה להוות קריטריון למניעת תרומת דם. לצורך כך הורה בית המשפט למשרד הבריאות וההגנה החברתית לשנות את תקנות התרומות, שקבעו כי גברים המקיימים יחסי מין עם גברים אינם יכולים לתרום דם. בית המשפט הורה למשרד הבריאות כי יש להתייחס לתקנות לאימות וזיהוי רמות סיכון גבוהות או נמוכות בהתאם להתנהגות המינית של כול אדם, אם כי נטייה מינית אינה מהווה כשלעצמה סיכון דה פקטו.[30]
תנאי מחיה
על פי פרסומיו של העיתון וושינגטון פוסט, לבירה בוגוטה ומדיין ישנן שכונות להט"ב משגשגות, ברים שפטרוניהם הם הומוסקסואלים גלויים ומרכזים המספקים ייעוץ וייעוץ משפטי לחברי הקהילה. פוליטיקאים מקומיים, בהם ראש עיר הבירה לשעבר לואיס אדוארדו גרזון וחברי קונגרס בולטים נוספים כגון הסנאטור ארמנדו בנדטי, תמכו בהענקת זכויות חוקיות לזוגות חד מיניים לצד הנשיא לשעבר חואן מנואל סנטוס הראה תמיכה בזכויות להט"ב, בעודו החזיק בשני שרים הומוסקסואלים גלויים אשר כיהנו בממשלתו. תקשורת המיינסטרים מוגדרת כמי שמציגה סיקור מקיף של קהילת הלהט"ב הקולומביאנית. בשנים האחרונות, דמויות להט"ב הופיעו במספר גדל של תוכניות טלוויזיה ואופרות סבון, בהם סצנת האהבה ההומוסקסואלית באופרת הסבון המשודרת בפריים-טיים "Dr Mata" והופעה לסבית בסדרה הקולומביאנית לב פתוח.
באוקטובר 2019, קלאודיה לופז הרננדס הפכה לאדם ההומוסקסואל הגלוי הראשון שכיהן כראש עיריית בוגוטה בהיותה לסבית, בבחירות שתויגו על ידי המרשם האזרחי הלאומי כ-"השלוות ביותר בהיסטוריה האחרונה".[31][32] לופז התחתנה עם הסנאטורית וראש עיריית צ'פינרו לשעבר בין השנים 2005–2008, אנג'ליקה לוזאנו קוריאה בדצמבר 2019.[33] במשך השנים, שני אזרחי להט"ב מוצהרים נבחרו לקונגרס הקולומביאני בהם אנדרס קנסימנס המייצג את מחוז פוטומאיו ואוריאנה זמבראנו המייצגת את לה גואחירה. מספר מועמדים גלויים מטעם הקהילה נבחרו גם כן עבור כהונה כחברי מועצה מקומיים בקאלי, מדיין, סן רפאל, פריירה ועוד.[34]
מספר פסטיבלים ואירועי להט"ב פומביים קולומביאנים בולטים ידועים במדינה מטעם קהילת הלהט"ב המקומית אשר כוללים בין היתר ציוני מצעדי גאווה בבוגוטה, מדיין, קאלי, ברנקייה, בוקרמנגה, קוקוטה וסיינזלג'ו.[35] אירועים נוספים הם "פסטיבל השמועות" בקרטחנה, פסטיבל המוזיקה הנערך באופן שנתי בחודשי יוני, וחגיגת ליל כל הקדושים של בוגוטה.[36]הקרנבל של ברנקייה, אחד מהקרנבלים הגדולים בעולם, כולל בציונו מצעד גאווה דמוי הקרנבל ברזילאי.[37] חנויות להט"ב שונות הוקמו במהלך השנים, לצד הפצתם של פרסומי להט"ב קולומביאנים מקוונים חדשים בהם, "OutinColombia.com" והמגזין "egoCity".
.svg)
.jpg)
