לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בבהוטן מתמודדים עם אתגרים משפטיים שאינם נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים. פעילות הומוסקסואלית חוקית במדינה מאז 2021 אם כי זוגות חד-מיניים ומשקי בית בראשות זוגות חד-מיניים אינם זכאים לאותה הכרה משפטית העומדת לרשות זוגות הטרוסקסואלים.
מאמצים להביא לביטול סעיף איסור "מעשי הסדום" בחוק העונשין של המדינה שאסר על פעילות הומוסקסואלית בהסכמה מאז התקופה הקולוניאלית הבריטית בבהוטן, החלה בשנת 2019, במהלך סקירה של חוק העונשין. בחודש דצמבר2020, הפרלמנט של בהוטן העביר אי-הפללה של פעילות הומוסקסואלית בין זוגות חד מיניים עם רוב של 63 בעד ו-6 נמנעים. החוק החדש נחתם על ידי מלך בהוטן, ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק ונכנס לתוקפו ב-17 בפברואר 2021.[1][2]
מעמד בחוק
כפי שתוקן בשנת 2021, סעיף 213 לחוק העונשין קובע בבהוטן כי:
"נאשם ייאשם בעבירה של יחסי מין לא טבעיים, אם ימצא עוסק בהתנהגות מינית נגד הסדר הטבע. עם זאת, הומוסקסואליות בין מבוגרים לא תיחשב כיחסים לא טבעיים".
בעבר, הסעיף ציין כי נאשם ימצא כאשם ביחסי מין לא טבעיים אם "יעסוק בסדום או כל פעילות מינית אחרת אשר היא נגד הסדר של הטבע".
חברי הפרלמנט של בהוטן קראו בפומבי לשינוי החוק הפלילי מאז 2013.[3]
ב-29 במאי 2019, חוק העונשין (תיקון) 2019 הוצג על ידי יו"ר ועדת החקיקה, טשוונג להמו בפרלמנט. תחילה, הסרת הסעיפים 213 ו-214 לא נכללו בתוכן הצעת החוק. עם זאת, שר האוצר, נמגי תשרינג, הציע את השינוי כהערה ואמר כי סעיף 213 צריך לעבור שינוי עבור "שמירה על קשר עם הזמנים". ועדת החקיקה של האספה המכוננת תמכה במהלך. כאשר התיקון הופנה לוועדה המחוקקת, היא החליטה לקחת את ההצעה של תשרינג ברצינות וביקשה ממנו למסור לה אותו בכתב, אשר שר האוצר הסכים לעשות, ובכך אופשרה היכולת עבור הוועדה להציע את נוסחו בתור תיקון. תשרינג הצהיר כי "הסיבה העיקרית שלי לשינוי החוק היא כי סעיף זה נוכח בתוכן החוק הפלילי מאז 2004, אבל הוא כל כך מיותר ומעולם לא נאכף. כמו גם נראה רע מאוד עבור גופי זכויות אדם בינלאומיים. הקטעים הללו הפכו לכתם על המוניטין של המדינה".[4][5]
ב-7 ביוני 2019, האספה הלאומית אישרה את הצעת החוק בקריאה ראשונה.[6][7][8] ב-10 ביוני 2019, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה ואחרונה עם רוב של 38 קולות בעד, הצבעה אחת נגד, ו-5 נמנעים. ההצעה נשלחה אל המועצה הארצית למושב החורף שלה 6 חודשים מאוחר יותר.[9][10] ב-10 בפברואר 2020, המועצה אישרה את ההצעה לצד תיקונים על ידי 19 קולות בעד ו-6 נמנעים. לאחר שתוקנה נשלחה בחזרה לבית התחתון, אשר אימץ אותה ב-27 בפברואר בהצבעה של 1–34 עם 7 נמנעים, אך דחתה 32 מ-56 התיקונים אשר הוצעו על ידי המועצה הארצית. פירוש הדבר כי החקיקה נשלחה לוועדה לביקורת משותפת אשר התכנסה ב-7 באוקטובר 2020.[11] בחודש דצמבר 2020, הפרלמנט אישר את הצעת החוק עם 63 קולות בעד ו-6 נמנעים.[2] ההצעה נחתמה על ידי המלך ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, ונכנסה לתוקף ב-17 בפברואר 2021.[12]
הכרה במערכות יחסים חד מיניות
בהוטן אינו מספקת צורה של הכרה משפטית בזוגיות חד-מינית.
טאשי טשיטין, מנהל ארגון הלהט"ב "Rainbow Bhutan" הצהיר כי הצעת חוק להכרה בנישואים ללא התייחסות מגדרית נדונה במהלך מושב הפרלמנט בקיץ 2018 אך נדחתה בשל הבחירות הכלליות בבהוטן 2018. עם הממשלה הליברלית אשר זכתה בבחירות, קהילת הלהט"ב המקומית סבורה כי השיח סביב ההצעה יוחזר.[13]
תרומת דם
על פי המועצה לרפואה ובריאות של בהוטן, כל אדם במצב בריאותי טוב בגיל 18 לפחות וששוקל לפחות 45 ק"ג רשאי לתרום דם כולל גברים הומוסקסואלים ונשים לסביות.[14]
תנאי מחיה
בערות לגבי הומוסקסואליות שכיחה עקב סטריאוטיפים על להט"בים בתרבות הפופולרית בעוד ישנם מאבקים תרבותיים ומסורתיים עבור חברי הקהילה המחפשים קבלה.[15][16] נשים נוטות להיות יותר גלויות לגבי נטייתן החד מינית מגברים.[17] על פי סקר מעקב ביולוגי והתנהגותי (IBBS) משנת 2016, למעלה מ-42% מהנשים הטרנסג'נדריות ו-23% מהגברים ההומואים והביסקסואלים בבהוטן ניסו להתאבד יותר מפעם אחת בעודו מצא כי נשים טרנסג'נדריות וגברים הומוסקסואלים וביסקסואלים היו לרוב קורבנות של "אלימות פיזית ומינית קיצונית".[18] מחקר משנת 2019 כדי לראות כיצד סעיפים 213 ו-214 השפיעו על הקהילה הראה כי 69% מהמשיבים ציינו ששני הסעיפים השפיעו עליהם לרעה.[19]
בשנת 2013, הכנסת פעילותה של הרשת החברתית, פייסבוק הובילה להגברת הנראות של קהילת הלהט"ב הבהוטאנית עם יצירת קבוצות ייעודיות עבור הקהילה המקומית. בפברואר 2015, קארמה דופצ'ן, מהנדסת אזרחית ופעילת להט"ב, יצרה את "LGBT Bhutan", עמוד הפייסבוק הראשון של בהוטן המוקדש להפצת מודעות לגבי קהילת הלהט"ב. בשנת 2014, "Rainbow Bhutan" הוקמה כתנועת להט"ב עם חמישה חברים אשר גדלה לכ-136 בשנת 2019.[19] בשנת 2019, פעיל הלהט"ב טאשי טשיטין אמר כי התנועה המלאה החלה לפעול משנת 2015 ואילך כאשר הקהילה החלה לארגן תוכניות בנושאי מיגור HIV. בשנת 2017, קבוצות להט"ב בהוטאניות החלו לפעול מחוץ לתחומי מאבק ב-HIV/איידס ונראו בפעילותן בשטח פתוח.[20] בשנת 2015, הפעיל והפיזיותרפיסט פאסנג דורג'י יצא מהארון כהומוסקסואל בפעם הראשונה בטלוויזיה הלאומית אשר הובילה לסיקור תקשורתי נרחב.[21]
הבודהיזם, הדת העיקרית של בהוטן, אינה מתנגדת להומוסקסואליות. בשנת 2015, דזונגסר חיינצה רינפוצ'ה, המורה הבודהיסטי הבולט ביותר של בהוטן, אמר כי "להגדרת הנטייה המינית של בן אדם אין שום קשר למי יגיע להארה. בהוטאנים לא צריכים רק לסבול הומוסקסואלים אלא לכבד אותם" רינפוצ'ה הוסיף כי "לנטייה המינית שלך אין שום קשר להבנה או אי הבנה של האמת. אתה יכול להיות הומו, את יכולה להיות לסבית, אתה יכול להיות הטרוסקסואל, אף פעם איננו יודעים מי מהם יזכה להארה ראשון... סובלנות היא לא דבר טוב. אם אתה סובל את זה, זה סימן שאתה חושב שזה משהו לא בסדר שאתה צריך לסבול. אבל אתה צריך ללכת מעבר לזה - אתה צריך לכבד".[22][23]
"Bhutan Observer", אחד מהעיתונים השבועיים המרכזיים במדינה, כתב מספר לא מבוטל של מאמרים בנושאי להט"ב שעוררו עניין רב, והפכו אותם למאמרים המוערים ביותר באתר האינטרנט של העיתון.[24] העיתון הנתמך על ידי הממשלה, "Kuensel", בינתיים, התייחס להומואים כאל "מגדר השלישי" במאמר שדן בתוכניות HIV המיועדות לגברים הומוסקסואלים. בנובמבר 2017 נערכה בפונצ'ולינג מצגת למתן רגישות לקציני משטרה בכירים על הסטיגמטיזציה איתה מתמודדים חברי קהילת הלהט"ב בבהוטן. גורמים במשטרה הצהירו לאחר מכן כי המצגת "עוררה בהם רגישות נוספת וגרמה להם להבין נושאים הקשורים לנושאי להט"ב". מפקד המשטרה, אלוף-משנה חימי דורג'י הצהיר כי "לאחר ההכשרה נקים ספר הדרכה נוהל בנושא להט"ב. לאחר מכן נפיץ אותו בין השוטרים. הוא יעזור לנו להתמודד עם נושאי קהילת הלהט"ב בצורה חופשית והוגנת".[25]
אין מצעדי גאווה שנתיים או תצוגה ציבורית אחרת בבהוטן נכון לשנת 2021. פעיל הלהט"ב, טאשי טשיטין, אמר כי הדבר איננו מתרחש לא בגלל סביבה עוינת או ממשלה מדכאת, אלא בטענה כי "מצעדי גאווה הם סוג של אקטיביזם שבו אנשים יוצאים לרחובות ומדברים על מדיניות ושינויים משפטיים, וזה לא משהו שהבהוטאנים מסכימים איתו. אנו מאמינים בבניית יחסי אנוש ובדיבור אחד לאחד. חיבור בין לב ללב. שם קורה השינוי האמיתי".[29] טשיטין, הידוע גם כמנהל הארגון "Rainbow Bhutan", הצהיר כי אף על פי שישנה הסכמה כללית כלפי טרנסג'נדריות במדינה, במיוחד באזורים כפריים, הם מוגדרים כמי שמתמודדים עם אפליה רבה, במיוחד בבתי הספר באומרו כי "יש הרבה מחסומים ומערכת החינוך שלנו לא מבינה נושאים איתם מתמודדים חברי קהילת הלהט"ב בעוד כי רוב בני הנוער נושרים מבתי הספר.
תמיכה פוליטית
בשנת 2019 טאשי טשיטין, הצהיר כי בעבר בשנים 2009 ו-2010, פקידים ממשלתיים בהוטנים היו מצהירים בוועידות בינלאומיות כי "אין במדינה הומוסקסואלים כלל".[21]
דאשו נטן זנגמו, ראש הוועדה למלחמה בשחיתות של בהוטן שתוארה כ-"האישה החשובה ביותר במדינה" ו-"אשת הברזל של בהוטן", הייתה הפקידה הבכירה הראשונה בממשלת בהוטן שציינה הערה על הומוסקסואלים במדינה בנאומה באוגוסט 2014 בפני תלמידי תיכון באומרה כי "יחסים רומנטיים, אגב, יכולים להיות בין שני בנים או שתי בנות".[22]
בשנת 2016, שני חברי האספה הלאומית של בהוטן, מאדן קומאר צ'טרי ואוגיין וואנגדי, השתתפו בפורום הלהט"ב העולמי של זלצבורג, שנערך על ידי הסמינר העולמי של זלצבורג ("Salzburg Global Seminar") בצ'יאנג ראי, תאילנד, לצד שני פעילי זכויות להט"ב בהוטאנים.[23]
מפלגת בהוטן קואן-ניאם (BKP) הביעה תמיכה בפומבי בנושאי להט"ב בעוד כי בשנת 2018 (השנה הראשונה בה הוגדרה כמפלגה פוליטית במדינה), כללה זכויות להט"ב במצעה לבחירות לאספה הלאומית של בהוטן 2018.[13]
ביוני 2019, במהלך הדיון הפרלמנטרי על העברת אי-הפללתה של הומוסקסואליות, מספר חברי פרלמנט קראו לחוקק חקיקה המעניקה לחברי להט"ב זכויות משפטיות. חבר הפרלמנט טשוונג להמו ממפלגת "DNT) "Druk Nyamrup Tshogpa) ויו"ר הוועדה המחוקקת אמר כי "הרבה אנשים מושפעים בחברה שלנו בגלל הסעיפים 213 ו-214. עלינו להבין שצריך לשנות את החוקים לפי הזמנים המשתנים. לכולם צריך להיות חופש הבחירה. אנו רואים רק העדפות זכר נקבה הטרוסקסואליות כטבעיות, וכל דבר מעבר לכך כבלתי טבעי. אנשים חייבים לדעת שכולם שווים בפני החוק ללא קשר למי הם. סעיף 213 מפלה לרעה חלק של אזרחים וזו הסיבה שהוועדה שלנו העלתה הצעה להסירו".[30] חבר הפרלמנט קינלי וואנגצ'וק (DNT) הצהיר בנוסף כי "אסור לנו להסתכל על החוק המבוסס רק ברמת המדינה, אלא באופן גלובלי. זה גם לא בסדר אם הוא נשמר כפי שהוא. ברמה הגלובלית, אנשים מחוץ למדינה עשויים לחשוב שאין חוק שמיועד בכלל עבור חברי קהילת הלהט"ב ושהם נחשבים כחלק בלתי נראה של החברה. חשוב גם שנקבע להם זכויות משפטיות ברורות תחילה". חבר הפרלמנט ג'ורמי וואנגצ'וק (DNT) הדהד את הצהרתו של וואנגצ'וק.[31]
בשנת 2019, העיתון הנתמך על ידי הממשלה "Kuensel" קבע כי ישנם 316 אזרחים המוגדרים כחברי קהילת הלהט"ב במדינה, מתוכם: 3 היו לסביות, 21 טרנסג'נדריות, 31 גברים טרנסג'נדרים, 3 נשים ביסקסואליות, 16 גברים ביסקסואלים ו-62 הומואים. 10 היו מתחת לגיל 19 שנים, 93 היו בגילאי 20–30, ו-33 מעל 30.[19] כמות האזרחים על פי הסקר גדלה במהלך השנים בעוד כי בשנת 2017 הייתה 97 ו-118 ב-2018 לאחר מגמה גוברת של אזרחים אשר החלו להצהיר על נטייתם המינית או זהותם המגדרית בגלוי.[33]