שופטים: 1–8, 10, 12 נקודות בגמר בלבד קהל: 1–8, 10, 12 נקודות בחצאי הגמר ובגמר; הצגת הניקוד לפי תוצאות השופטים, מהנמוך לגבוה; מדינות שלא משתתפות בתחרות נכללו בקטגוריה "שאר העולם", שהעניק גם הוא אותה מערכת הצבעה.
השיר הזוכה היה "Tattoo" בביצועה של לורן, נציגת שוודיה לאירוויזיון. עבור שוודיה, זוהי הזכייה השביעית בתחרות (בעקבות זכייה זו, שוודייה השוותה את מספר הזכיות לשיאנית הזכיות אירלנד). עבור לורן, זוהי הזכייה בשנייה בתחרות (זכייתה הקודמת הייתה עם השיר "Euphoria" באירוויזיון 2012). לורן היא הזמרת היחידה שזכתה בתחרות פעמיים (בכך, הצטרפה לזמר היחיד שזכה בתחרות פעמיים - ג'וני לוגן).
איגוד השידור האירופי דיווח כי מדרוג התחרות עמד על 162 מיליון צופים ב-38 מדינות שונות, עלייה של מיליון צופים מאירוויזיון 2022. בסך הכול צפו 15.6 מיליון איש בתחרות דרך היוטיוב או הטיקטוק.[3][4]
מיקום
ליברפול ארנה, אולם תחרות אירוויזיון 2023פייר הד, מקום כפר האירוויזיון
בנוסף לאולם המרכזי ארגנה העיר המארחת כמה אירועי-בת ברוח התחרות. "כפר האירוויזיון" הוא אזור התכנסות למעריצים ולנותני החסות הרשמיים של האירוע בו ניתן היה לצפות בהופעות של נציגי המדינות המשתתפות ושל אמנים מקומיים, וכן בשלושת המופעים החיים ששודרו על הבמה המרכזית. האתר הוקם על שפת נהר מרזי בפייר הד בין התאריכים 5–13 במאי 2023.[7][8]
בחירת המדינה המארחת
באירוויזיון 2022 זכתה אוקראינה עם השיר "Stefania" של להקת קאלוש. בהתאם למסורת המקובלת, בכל שנה זכות אירוח התחרות ניתנת למדינה שזכתה במהדורה הקודמת. תחילה אישר איגוד השידור האירופי לאוקראינה להתחיל בהתארגנות לקיים את אירוויזיון 2023 בשטחה.[9][10] בעברו נערך האירוויזיון באוקראינה פעמיים, ב-2005 וב-2017. עם זאת, לאור הפלישה הרוסית לשטחה ב-2022 הועלו מספר חששות בנוגע ליכולת שלה לארח את התחרות בפעם השלישית.[11] מספר מדינות, לרבות בלגיה,[12]איטליה,[13]הולנד,[14]פולין,[15]ספרד,[16]שוודיה[17] והממלכה המאוחדת,[18] הביעו עניין לאירוח את האירוע במקום אוקראינה. הפעם הקודמת שהאירוויזיון לא נערך בהתאם למסורת השנתית הייתה ב-1980, כשישראל נאלצה לוותר על השתתפותה עקב בעיות כלכליות של ערוץ 1 לקיים את התחרות בפעם השנייה ברציפות, וקיומה במקביל ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
ב-16 במאי 2022 הצהיר יושב ראש רשות השידור האוקראינית כי ברצונן לארח את התחרות באדמתם, ומקווים שהם יוכלו להבטיח את שלומם של כל העוסקים במלאכה ושל אזרחי מדינתם.[19] ב-20 במאי 2022 הצהיר כי החלו הדיונים הרשמיים עם איגוד השידור האירופי בנוגע לקיום התחרות.[20][21]
פוליטיקאים אוקראינים רבים הביעו את תקוותם שאירוויזיון 2023 יתקיים, על-אף החשש הביטחוני, באדמת אוקראינה. הנשיאוולודימיר זלנסקי, אף קיווה כי היא תתקיים במריופול, עיר שספגה הרס רב במלחמה.[22] ב-26 במאי 2022 הצהירה מיקולה פובורוז'ניק, סגנית ראש עיריית קייב, כי הם מוכנים לארח את האירוע אם יתבקשו כך.[23] ב-3 ביוני דיווח שר התרבות האוקראיני, אולכסנדר טקצ'נקו, על שהתחיל להתדיין בשינויים כללים במתווה התחרות, על מנת לאפשר את קיומה במדינה.[24][25] כשבוע לאחר מכן הוקמה בממשלה ועדה מיוחדת שתפקח ותסייע בארגון ובהפקת התחרות.[26]
ב-16 ביוני 2022 נועדו ממשלת אוקראינה ו-UA:PBC עם איגוד השידור האירופי, על מנת לסקור אפשרויות אירוח פוטנציאליות באוקראינה.[27][28] בפגישה צוינו לבוב, זקרפטיה וקייב כמועמדות לאירוח התחרות.[29] למחרת הודיע איגוד השידור האירופי כי לאחר הערכות מצב ביטחוניות והתייעצויות רבות עם מומחי צד-שלישי הוחלט כי אירוויזיון 2023 לא יתקיים בשטחי אוקראינה,[30] וכי יתחילו דיונים עם ה-BBC לאירוח התחרות בשטח הממלכה המאוחדת, שדורגה באירוויזיון 2022 במקום השני עם השיר "Space Man" בביצועו של סאם ריידר.[31][32] בתגובה פרסמו יושב ראש רשות השידור האוקראינית ושר התרבות במדינה הצהרה משותפת המבקשת מאיגוד השידור האירופי לקיים שיחות נוספות בקשר להחלטה. אל ההצהרה הצטרפו זוכי עבר של אוקראינה באירוויזיון: רוסלנה ליז'יצ'קו, ג'מאלה ואולה פסיוק.[33][34] עמדה זו קיבלה את תמיכתם של ראש ממשלת הממלכה המאוחדתבוריס ג'ונסון ושל סגן ראש ממשלת פולין פיוטר גלינסקי.[35][36][37] ב-23 ביוני אישר האיגוד את החלטתו שלא לקיים את אירוויזיון 2023 באוקראינה, והדגיש את השיקולים הביטחוניים לכך.[38]
ב-25 ביולי 2022 הודיע איגוד השידור האירופי יחד עם ה-BBC ו-UA:PBC כי אירוויזיון 2023 יתקיים בממלכה המאוחדת, כאשר תהליך איתור העיר המארחת המתאימה ביותר יתחיל בעוד כשבוע.[39][40] זו תהיה הפעם החמישית בה הממלכה נחלצת לעזרתה של המדינה הזוכה במהדורה הקודמת, לאחר שעשתה זאת בעברה עבור הולנד ב-1960, צרפת ב-1963, מונקו ב-1972 ולוקסמבורג ב-1974.[41]
במקביל להכרזה כי אירוויזיון 2023 יערך בממלכה המאוחדת בשיתוף עם רשות השידור האוקראינית, השיק ה-BBC ב-25 ביולי את תהליך הגשת ההצעות לאירוח התחרות מערי הממלכה השונות.[42] ה-BBC קבע כי "כל עיר פוטנציאלית חייבת לעמוד במספר סטנדרטים מינימליים המוכיחים שיש לה את היכולת והניסיון לערוך בשטחה אירוע בסדר גודל בין-לאומי ובמורכבות שונות". הקריטריונים לערים היו דומים מאוד לשנים האחרונות: על המקום להכיל למעלה מ-10,000 מושבים, מרכז עיתונות ל-1,500 איש לכל היותר, גישה נוחה לנמל תעופה קרוב, לינה במלונות ללפחות 2,000 אנשי הפקה, עיתונאים וצופים.[43]
במהלך השלב הראשון קיבלה רשות השידור הבריטית את נכונותן של 20 ערים שונות לאירוח התחרות. שבע מהן נכללה ברשימה שהורכבה על ידה ופורסמה ב-12 באוגוסט: ברמינגהאם, גלאזגו, לידס, ליברפול, מנצ'סטר, ניוקאסל על הטיין ושפילד.[44] שבע הערים האלו נדרשו להכין תוכנית מפורטת של אירוויזיון 2023, כולל התחשבות בהקמת אירועי-בת שונים בשטחן. אותן הן נדרשו להגיש עד 8 בספטמבר.[45][46] ב-27 בספטמבר צומצמה הרשימה לגלאזגו ולליברפול,[47] כשב-7 באוקטובר הוכרז כי האחרונה מביניהן נבחרה לקיים את האירוויזיון בשטחה.[48]
העיר המארחת
העיר שהגיעה למקום השני במכרז
שבע הערים שנכללו ברשימה הקצרה של איגוד השידור האירופי
כפר האירוויזיון, אירוע-בת של התחרות שגרף אלפי תיירים בכל יום.
קיום האירוויזיון הוא הזדמנות נרחבת עבור המדינה המארחת למיתוג מחדש שלה, הן מבחינה פוליטית והן מהתחום התיירותי והתרבותי. הוא אינו דומה לאף אירוע נוסף בסדר גודל זהה (כמו המשחקים האולימפיים), זאת עקב הקהילתיות והאחדות בין מעריציו. כמו כן, ישנה אפשרות להעברת נרטיבים לאומיים על העיר ועל המדינה המארחת במהלך קיום "שבוע האירוויזיון". ב-2023 הפך הדבר למעט קשה יותר, כיוון שהתחרות לא נערכה באוקראינה, זוכת העונה הקודמת, אלא בממלכה המאוחדת. לכן, היה צריך למצוא שילוב בין אלמנטים אוקראיניים לבריטים. עוד גורם שהאפיל על קיום התחרות בבריטניה הוא הדעות האנטי-להט"ביות שנשמעות במסדרונות הפרלמנט הלאומי מאז פרישתו של בוריס ג'ונסון מתפקיד ראש הממשלה. בהתחשב לקשר ההדוק בין הקהילה הגאה לתחרות הצטרכה ממשלת המדינה להקצות תקציבים גם לשיפור הנראות הלהט"בית בעיר ליברפול. בהקשר דומה, הממשלה התחייבה לטרפד כמה הצהרות נגד אוקראינה, שפורסמה על ידי מספר פוליטיקאים במדינה.[83] מועצת העיר של ליברפול העריכה כי הרווח הצפוי מקיום האירוע בשטחה יעמוד על כ-25 מיליון ליש"ט, זאת בהשוואה לטורינו, שאירחה את אירוויזיון 2022 אשתקד. יתרה מזאת, נטען כי התיירות בעיר תגדל ב-5% עד 2026.[83]
שותפות מסחרית
ברוב המקרים נמדדת השפעה כלכלית חיובית על העיר המארחת בעקבות אירועי האירוויזיון. ליברפול נחשבת למרכז תעסוקתי אדיר בממלכה המאוחדת, אך לא ליעד תיירותי נרחב. לאחר הברקזיט מהאיחוד האירופי ומגפת הקורונה והשפעותיה הכלכליות נראתה ירידה חדה בשני התחומים. הרצון של מועצת ליברפול לשקם את הפצעים מאותה תקופה הביא להכנת תוכנית כלכלית מפורטת לקראת התחרות.[84]
כאשר הוכרז על ליברפול כעיר המארחת של התחרות היו כ-3,500 משרות פנויות באזור – פי 10 פחות מהנתון של 2019. חברות מסחריות בתחום הבידור, שעבדו יחד עם איגוד השידור האירופי בפיתוח אירוע האירוויזיון הקרב, ראו בו כמקפצה אפשרית בשוק העבודה המקומי בליברפול. הן החליטו לשתף פעולה עם המועצה המקומית ולפתוח משרות רבות נוספות, שיישארו פתוחות גם בעתיד עבור אירועים נוספים, דוגמת האליפות הפתוחה ברויאל ליברפול, מרוצי המכוניות במסלול איינטרי וכדומה. למעלה מ-2,000 משרות עבודה חדשות נפתחו, ובנוסף הונהגו גם עשרות הכשרות בנושא פיתוח קריירה בתחום.[84]
פיתוח תחום הבידור בליברפול
אוטובוס ממותג בסמלילי אירוויזיון 2023.
ליברפול הוכתרה כעיר המוזיקלית של אונסק"ו מאז 2015. המחלקה לבידור ולמוזיקה של מועצת העיר שאפה לנצל את תוארה בצורה הטובה ביותר באמצעות מיתוג אוטובוסים וכלי תחבורה ציבוריים נוספים, השקת רשת מקוונת חברתית אודות המוזיקה בעיר ופעילויות קהילתיות במהלך ואחרי אירוויזיון 2023. במהלך שבועיים הייתה הגישה לתחבורה ציבורית לאחר חצות זמינה. הצורך העז בשירות זה חשף את המחסור הקשה בהיסעי לילה באזור לאורך שאר ימות השנה. לכן, החליטו חברות מרסייטראבל ומיוזיק בורד לנסות ולפתח קווי אוטובוס בשעות המאוחרות. עם הגעתם של נותני החסות לאירוויזיון 2023 לתחומי העיר ליברפול נבחנה האפשרות לקיים עמם שיתוף פעולה בפיתוח תוכניות חינוך ארוכות-טווח בתחום המוזיקה. לאחר התחרות הובע רצון עז לקדם אמנים מקומיים באמצעות שימוש פרסומי ב-400 נכסי צאן ברזל של העיר, דוגמת מלאני סי וג'ון לנון. בנוסף, הפוסטרים של התחרות הוחלפו בכאלו המתארים את ליברפול כמרכז המוזיקלי של הממלכה המאוחדת.[85]
המדינות המשתתפות
על מנת להשתתף באירוויזיון חייב כל תאגיד שידור לאומי להיות חבר פעיל באיגוד השידור האירופי (EBU). כלומר, להיות מסוגל לשדר את התחרות באמצעות חיבור לשרתי הלווין של האירוויזיון. כמידי שנה הוציא ה-EBU הזמנה לכל חבריו להשתתפות. אוסטרליה, שנשחבה למשקיפה באיגוד, לא הייתה צריכה לקבל הזמנה כיוון שיש בידה אישור השתתפות מ-2015 עד ל-2023.[86]
ב-20 באוקטובר2022 הודיע האיגוד על 37 המדינות שישתתפו באירוויזיון 2023 – המספר הנמוך ביותר מאז 2014 – כשבולגריה, מקדוניה הצפונית ומונטנגרו פרשו עקב בעיות כלכליות.[87] זו גם הייתה השנה הראשונה בה צ'כיה כונתה בשמה המקוצר, ולא בשמה הרשמי "הרפובליקה הצ'כית".[88][89]
משתתפי אירוויזיון 2023[87][90] על מנת להציג את הרשימה המלאה, יש ללחוץ על כפתור "הצגה" משמאל.
כמה תאגידי שידור החברים באיגוד השידור האירופי פרסמו הצהרות המאשרות את אי-השתתפותן באירוויזיון 2023. מועצת המנהלים של רשות השידור הבולגרית BNT התכנסה לפגישה, שנערכה ב-7 בספטמבר, בה החליטה שלא להשתתף באירוע הקרוב בשל עלויות ההשתתפות הגבוהות.[98] הדבר אושר באופן רשמי ב-19 באוקטובר, כשיצאה המועצה בהצהרה לכלי התקשורת.[99][100] ב-13 וב-14 באוקטובר החליטו מונטנגרו ומקדוניה הצפונית להצטרף לבולגריה אל רשימת המדינות שיעדרו מאירוויזיון 2023 גם הן עקב מצבן הכספי הרעוע.[101][102][103] עם זאת, הן הצהירו כי ישדרו את התחרות בכל זאת.[104][105] גם אנדורה, בוסניה והרצגובינה, לוקסמבורג וסלובקיה החליטו להמשיך את תקופת היעדרותן מהאירוויזיון.[106][107][108][109]
חזרתה הפוטנציאלית של מונקו לאירוויזיון ב-2023, מדינה שנעדרה ממנו מאז 2006, נדונה לראשונה בנובמבר2021. מאוחר יותר דווח כי חלק מתקציב המדינה נשמר עבור שיבה לתחרות. אולם סכום זה צומצם עקב השקת ערוץ טלוויזיה חדש בבעלות ציבורית, TVMonaco, שהחל את שידוריו בספטמבר 2023.[110][111][112] בעקבות כך הודיע ב-5 בספטמבר2022 תאגיד השידור המונגאסקי על גניזת הרעיון לחזרה עתידית לאירוויזיון.[113]
מאז הופעת הבכורה שלה באירוויזיון הילדים 2018 מנסה איגוד השידור האירופי לצרף את קזחסטן למצבת המדינות המשתתפות בתחרות הבוגרים. אולם כשהתפרסמה רשימת המדינות המשתתפות באירוויזיון 2023, קזחסטן לא נכללה בה.[114] השעיותיהן של רוסיה ושל בלארוס נמשכה גם הפעם.
הפקה
חלקו החיצוני של האצטדיון
אירוויזיון 2023 הופק על ידי תאגיד השידור הבריטי British Broadcasting Corporation (BBC). רשות השידור האוקראינית UA:PBC עבדה יחד עם ה-BBC, על מנת להטמיע אלמנטים אוקראיניים בתחרות, כולל הופעות אורחות של נציגי אוקראינה לדורותיהם, מנגינות רקע מיוחדות לקטעי הנחיה, בחירת מנחים ממוצא אוקראיני ועיצוב הסמלים והלוגואים השונים.[115][116]
צוות ההפקה הורכב ממרטין גרין, רייצ'ל אשדאון, אנדו קרטמל, לי סמיתורסט, טוואן ואן דה ניונהוייז'ן וג'יימס או'בראיין. ניקי פרסונס, ריצ'רד ולנטיין ואולי בארטלט עבדו כבמאים; דן שיפטון מונה למנהל הקריאטיבי הראשי, קוג'ו סמואל למנהל המוזיקלי, חוליו הימדה למעצב הבמה, רוברט אדוארס לראש הסאונד ואילו טים רוטלדג' למעצב התאורה. צוות הייעוץ האוקראיני מובל על ידי אוקסנה סיבינסקה, טטיאנה סמנובה והרמן ננוב.[117]
התקציב הראשוני שהוקצה לאירוויזיון 2023 הוא 14 מיליון ליש"ט (כ-16.2 מיליון אירו), מתוכם תרמו מועצת העיר של ליברפול והרשות המשולבת של המטרופולין הקרוב כל אחת שני מיליון ליש"ט. יתרת העשרה מיליון ליש"ט הוקצתה על ידי ה-BBC, איגוד השידור האירופי וממשלת הממלכה המאוחדת.[118] אולם לאחר התחרות ההערכות שונו ל-24.7 מיליון ליש"ט.[119][120][121]
עיצוב ויזואלי
העבודה הוויזואלית הייחודית של אירוויזיון 2023.
ב-7 באוקטובר 2022, יחד עם ההודעה על העיר המארחת, חשף איגוד השידור האירופי את הלוגו המסורתי של אירוויזיון 2023.[122] לב האירוויזיון, שבדרך כלל מוצב דגלה של המדינה המארחת במרכזו, מכיל את דגל אוקראינה על מנת לשקף את זכייתה באירוויזיון 2022. הטקסט של "Song Contest" מלווה מתחתיו בכתובים "United Kingdom" ו-"Liverpool 2023".
ב-31 בינואר2023 נחשפו הלוגו והסלוגן הרשמי של התחרות, "United by Music" ("מאוחדים באמצעות מוזיקה").[123] הלוגו עוצב על ידי חברת "Superunion" הבריטית וחברת "Starlight Media" האוקראינית. הוא נבנה סביב מחרוזת לבבות דו-ממדיים, הדומים לאלקטרוקרדיוגרם, מעין תגובה לקצב וקול. צבעיו שאובים משילוב של צבעי דגל אוקראינה ודגל הממלכה המאוחדת,[124] ואילו הגופן לקוח מסגנון עיצוב דומה, שהיה פופולרי בשלטי הרחוב בליברפול מהמאה ה-20.[125][126][127]
רבים שיבחו על בחירתו של "United By Music" כסלוגן הרשמי של אירוויזיון 2023. חלקים הסתכלו זאת כתיאור מעשי של מטרת ייסוד תחרות הזמר של האירוויזיון או ביטוי משמח לאיחוד על-אף המחלוקות והמלחמות. ומאידך, נטען כי זה עצוב שצריך לציין זאת במפורש לאחר 67 שנים מאז 1956.[128]
לטענת אתר "דימוויז'ן", הבמה לא הייתה מפוארת מדי בעיצובה, והיא דומה מעט לזו שנבנתה ב-2017. עיקר הביקורת עסק סביב גודלה, שהקשה על חלק מהמדינות לייצר מופעים מרהיבים. ”קירות הלד סיפקו שפע של יופי, אולם גודל הבמה היווה כחיסרון בולט אצל הופעותיהן של כמה מדינות, שלא הצליחו לנצל אותו במיטבו” – נכתב.[128]
גלויות
ה"גלויות" הן קטעי וידאו קצרים בני 40 שניות, שמוקרנים במהלך שידור הטלוויזיה ותכליתם לאפשר מעבר חלק ככל הניתן בין שיר לשיר בעיצובה השונה של הבמה. הן צולמו בין חודשי פברואר–אפריל 2023, והתבססו על הסלוגן "United by Music". טום קוק היה במאי הגלויות, ואילו קרלו מסארלה וג'יין מק'גולדריק הפיקו אותן. הקונספט השנה היה שילוב בין אוקראינה לממלכה המאוחדת ולמדינת הבית של הנציגים. כל גלויה התחילה במקום אוקראיני, ולאחר מכן הוקרן מקבילו הבריטי ורק בסוף עברו למדינה המתחרה. לא כולם חיבבו את הקונספט שנתפר ל-2023, וטענו כי מדובר בשילוב עמוס מדי בפריימים שונים.[128]
גלויות אירוויזיון 2023 על מנת להציג את הרשימה המלאה, יש ללחוץ על כפתור "הצגה" משמאל.
באירוויזיון 2023 נרשמה עלייה של 13 אחוזים במספר השירים שנשלחו בשפתה המקורית של המדינה המתחרה או בשילוב עם השפה האנגלית. בדומה לשאר מהדורות התחרות, לא ניתן למתוח קו דמיון בין 37 השירים שנשלחו.
בחלק משירי אירוויזיון 2023 הוכנסו מוטיבים מוזיקליים ממדינות המוצא של הנציגים. לדוגמה הסגנון המוזיקלי ששלט בשיר הספרדי, "Eaea", היה הפלמנקו. בתוך השיר האוסטרי, "Who the Hell is Edgar?", מבוטאים קולות מחאה נגד שירותי הסטרימינג השונים, שמזכים את האמנים בסכום מזערי על כל השמעה אחת של יצירותיהם.
ב-22 בנובמבר 2022 הכריז איגוד השידור האירופי על שינויים בתהליך ההצבעה בתחרות.[139] תוצאות שני חצאי הגמר נקבעו על ידי הצבעות הקהל בלבד, כפי שהונהג בשנים 2004–2007.[ז] קביעת זהות הזוכה בגמר נשארה על כנה: שילוב ביחס שווה בין הקהל לשופטים, כפי שנקבע באירוויזיון 2009. אם במקרה תיתקל מדינה בקושי טכני לאיסוף קולות הציבור, תינתן לה האפשרות למסור את נקודותיה על פי קביעת שופטיה.[140] אם אפשרות זו תקרה בגמר, הצבעות הציבור יבוססו על נקודות שאר המדינות בעלת דפוס דומה.[141] אם חבר השופטים של מדינה מסוימת נפסול, יוכפל כוחו של הקהל באותו אזור, על מנת לכפר על אובדן הנקודות. בנוסף, זו הייתה התחרות הראשונה בה מדינות אחרות, שלא משתתפות בה, היו יכולות להצביע תחת הקטגור "שאר העולם".[142]
ב-8 במאי 2023 הוחלט לנסות פיילוט חדש בדבר הכרזת העולות לגמר משלב חצאי הגמר. כל האמנים המתחרים הועלו בזה אחר זה על הבמה, ורק אלו שצלחו את חצי הגמר הורשו לרדת ממנה.[143] עם זאת, עקב הביקורות הרעות שנשמעו מכמה אנשי הפקת האירוע, הוחלט לגנוז את הרעיון.[144][145] זו השנה השלישית ברציפות, שלמדינות יש אפשרות להשתמש בקולות רקע שהוקלטו מראש. הדבר נתון להחלטת המשלחות, וצוין כי עדיין יותר שימוש בזמרי ליווי הן על הבמה והן מאחורי הקלעים.[146]מרטין אסטרדאל הצהיר כי שימוש בקולות רקע יישאר להמשך התחרות.[147]
חלוקה לחצאי הגמר
המדינות המתחרות בחצי הגמר הראשון
המדינות המעפילות אוטומטית לגמר ומצביעות בחצי הגמר הראשון
המדינות המתחרות בחצי הגמר השני
המדינות המעפילות אוטומטית לגמר ומצביעות בחצי הגמר השני
הגרלת חצאי הגמר התקיימה ב-31 בינואר 2023 בשעה 19:00 (CET) באולם סנט ג'ורג'. בנוסף, התרחש טקס העברת המפתחות לעיר המארחת. במהלך ההגרלה נחשפו הסלוגן והלוגו של התחרות.[148] שלושים ואחת המדינות שיתמודדו בחצאי הגמר הוקצו לחמישה סלים, ובתוכן קבוצת משתתפות בעלות דפוס הצבעה דומה. זו שיטה המקטינה את הסיכוי להצבעות על בסיס מחלוקות גאופוליטיות או קרבות תרבותיות. בנוסף, ההגרלה קבעה באיזה חצי גמר תצביע כל אחת מחמש המדינות העולות היישר לגמר – מדינות ה-"Big Five" (הממלכה המאוחדת, ספרד, איטליה, צרפת וספרד) וזוכת האירוע הקודם, אוקראינה.[149] אירוע ההגרלה הונחה על ידי איי.ג'י אודודו וריילן, וכלל גם את טקס מעבר המפתחות המסורתי בין העיר המארחת אשתקד, טורינו, לליברפול.[150] להלן רשימת המדינות בכל סל:
אירוע חצי הגמר נפתח במערכון ריקוד לצלילי השיר "Together in Electric Dreams" אליו קדם קטע וידאו קצר בהשתתפות פול הוליווד, מלך ומלכת הממלכה המאוחדת, סיסטר סיסטר, ריקי טומלינסון ופול אוגריידי, שנפטר באותו חודש.[154] לאחר מכן הופיעה יוליה סנינה, אחת ממצבת המנחות, עם "Mayak" בהשתתפות בעלה, ההארדקיס ולרי בבקו.[155] בנוסף לכך, הופיעו אליושה ורבקה פרגוסון עם "Ordinary World" וריטה אורה בביצוע "Ritual", "Anywhere" ו-"I Will Never Let You Down". במהלך המשדר רואיינו המשלחות של איטליה, צרפת וגרמניה, ואף הוקרנו קטעים קצרים מתוך הופעותיהן.[156][157][158]
חצי גמר זה נפתח בקטע ספוקן וורד מוקלט מראש על ידי לוק אוונס בדבר ההיסטוריה של התחרות.[165][166] במהלך ההפסקה בין המדינות המשתתפות בוצע שילוב של יצירות אוקראיניות ידועות בביצוען של מריה ירמצ'וק, אוטוי וזלטה דזיונקה עם מערכון ריקוד משל ג'ייסן גילקיסון, שנערך על ידי שלוש מלכות דראג.[167][168][169] המוזיקה שליוותה את קטע הריקוד הורכבה מארבעה שירים: "Free Yourself", "Free Your Mind", "Free" והשיר האוסטרלי לאירוויזיון 2018, "We Got Love". במהלך המשדר רואיינו המשלחות של הממלכה המאוחדת, אוקראינה וספרד, ואף הוקרנו קטעים קצרים מתוך הופעותיהן.[170]
גמר אירוויזיון 2023 שודר ב-13 במאי 2023 בשעה 20:00 שעון הממלכה המאוחדת (21:00 CEST, 22:00 שעון ישראל). עשרים ושש מדינות השתתפו בו, כאשר במערכת ההצבעה נמנו כל שלושים ושבע המשתתפות ו"שאר העולם" שנכנס בהצבעות הקהל. סדר ההופעות המדויק לאירוע פורסם יום קודם.[180] אל המקום הראשון הגיעה לורן עם "Tattoo", שנכתב על ידה בשותפות עם ג'ימי "ג'וקר" תורנפלדט, ג'ימי ג'ונסון, קאזי אופיה, פיטר בוסטרום ותומאס גיסון.[181]פינלנד דורגה אחריה במקום השני, וזכתה למספר הנקודות הרב ביותר שהוענקו על ידי הקהל. את עשרת המקומות הפותחים השלימו ישראל, איטליה, נורווגיה, אוקראינה, בלגיה, אסטוניה, אוסטרליה צ'כיה בהתאמה. לעומתן, אלבניה, פורטוגל, סרביה, הממלכה המאוחדת וגרמניה צברו את מספר הנקודות הנמוך ביותר בהתאמה.
מגישי "שתים עשרה הנקודות" של חברי השיפוט הלאומיים הוכרזו על ידי דוברי רשויות השידור הממלכתיות במדינות המשתתפות.[195][196] בניגוד למסורת שהונהגה בשנים 2016–2022 לפיה המדינה המארחת בשנה הקודמת זוכה למסור את "תריסר הנקודות" ראשונה, אוקראינה הוצבה בראש ואחריה עלה הדובר האיטלקי.[197] להלן הרשימה:
גמר אירוויזיון 2023 היה הנצפה ביותר אי-פעם. ב-19 בדצמבר פורסם על ידי כאן 11 כי הוא היה המשדר הנצפה ביותר בישראל עם 31 אחוזי רייטינג – יותר ממהדורות החדשות ביום מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר.[199] הוענק לתחרות את פרס ה-Changemaker בוועידת השידור הבין-לאומית כהוקרה על "תרומתה לחברה ולתרבות, ועל הישארותה רלוונטית ורעננה בקנה מידה עצום. הפרס התקבל ב-17 בספטמבר על ידי המפקח מרטין אסטרדאל.[200][201][202]
הצלחה מסחרית של שירי אירוויזיון 2023
לאחר זכייתו בתחרות הפך "Tattoo" ללהיט בין-לאומי. ב-19 במאי 2023 הגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי, ומאוחר יותר הפך לשיר האירוויזיון הראשון מזה 27 שנים ששהה שבועיים בחמשת המקומות הפותחים של אותו דירוג.[203] הוא בילה ארבעה שבועות רצופים בעשירייה הפותחת בממלכה המאוחדת.[204] בנוסף לכך, הוא דורג במקום הראשון בעשר מדינות שונות. יום לאחר הגמר גרף "Tattoo" 4,275,290 השמעות בספוטיפיי – מספר ההשמעות הגבוה ביותר לשיר אירוויזיון ביום בודד, שיא שהוחזק על ידי זוכה אירוויזיון 2021 "Zitti e buoni".[205]
אל "Tattoo" הצטרפו שלושה שירים נוספים לעשירייה הפותחת של המצעד הבריטי: "Cha Cha Cha" הפיני במקום השישי, "I Wrote a Song" הבריטי במקום התשיעי ו-"Queen of Kings" הנורווגי במקום העשירי.[206] למעט "I Wrote a Song" כל שלושת השירים נכנסו למצעדי הבילבורד גלובל 200 והבילבורד גלובל 200 ללא ארצות הברית. "Unicorn" הישראלי ו-"Due vite האיטלקי נכנסו גם הם למצעד האחרון במקומות ה-153 וה-174 בהתאמה.[207][208]
בישראל הגיעו "Tattoo" ו-"Queen of Kings" למקום הראשון במצעד הבין-לאומי של היטליסט. "Unicorn" עשה זאת במשך חמישה שבועות לא רצופים במצעד הישראלי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של גלגלצ, שלושה שירים דורגו ב-20 המקומות הפותחים של המצעד השנתי הבין-לאומי: "Queen of Kings" במקום השישי, "Cha Cha Cha" במקום השביעי ו-"Tattoo" במקום ה-11.
מחלוקות בדבר זכייתה של שוודיה
ניצחונה של שוודיה בתחרות, על-אף שפינלנד הובילה בהצבעות הקהל, עורר מחלוקת בקרב חלק מצופי התחרות.[209][210][211] במספר הזדמנויות בעת מתן "12 הנקודות" מפי דוברי המדינות ניתן היה לשמוע את קריאות התמיכה לקרייה ולשירו.[212]לורן הצהירה מאוחר יותר כי הדבר אינו הפריע לה, ואף גרם לה להעריך את התלהבותם של מעריצי האירוויזיון מהשיר הפיני, שגרף 376 נקודות מהקהל – המספר הרב ביותר לשיר שלא זכה בשילוב עם קולות השופטים.[213][214] שוודיה לעומת זאת לא קיבלה את מירב הנקודות מהקהל באף מדינה. איגוד השידור האירופי לא התייחס לכך באופן פומבי.
לאחר פרסומו של השיר השוודי, "Tattoo", החלו להתפרסם סרטונים ביוטיוב הטוענים כי המלודיה שלו נגנבה משירים אחרים, כמו "Easy on Me" של אדל, "V Plenu" של מיקה ניוטון, "Flying Free" של ההרכב פונט איירי ו-"Journey to the Past" מהסרט "אנסטסיה".[215] עוד נטען על ידם כי המקצב האיטי, שנבנה אט-אט, דומה לזה ב-"The Winner Takes it All" של להקת אבבא, זוכת אירוויזיון 1974.[216]
פרסים אחרים
בנוסף לזכייה בתחרות הוענקו גם פרסי מרסל בזנסון ויור א ויז'ן המסורתיים. גם הסקר השנתי נערך על ידי OGAE, "הארגון הכללי של אוהדי האירוויזיון".
^ – ערים שהביעו את רצונן לארח את התחרות, אך לבסוף לא שלחו הצעה למכרז. – ערים ששלחו הצעה למכרז, ונכללו ברשימה הארוכה. – הערים שנכללו ברשימה הקצרה של ההצעות, לאחר סינון על ידי איגוד השידור האירופי – העיר שהגיעה למקום השני במכרז. – העיר המארחת שנבחרה.
^Hallsenius, Hedda (2022-11-08). "Flera länder drar sig ur när Eurovision blir dyrare" [Several countries withdraw when Eurovision becomes more expensive]. SVT Nyheter (בשוודית). Sveriges Television. נבדק ב-2022-11-10.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.svg){kind=icon}
