היחסים ידעו עליות ומורדות רבים, והחלו בשנת 1948, עם הכרת ברית המועצות בקוריאה הצפונית.
במהלך מלחמת קוריאה, צבא העם הקוריאני נתמך על ידי הכוחות הסובייטים. צפון קוריאה הוקמה כחלק מהגוש הקומוניסטי וקיבלה תמיכה רוסית גדולה. סין וברית המועצות התחרו על השפעה בצפון קוריאה במהלך הפיצול הסובייטי-סיני בשנות השישים, שכן צפון קוריאה ניסתה לקיים יחסים טובים עם שתי המדינות.[2]
היחסים בין המדינות נמשכו לאחר נפילת ברית המועצות, אם כי בעצימות נמוכה.[3] היחסים קיבלו שוב חשיבות מסוימת לאחר שולדימיר פוטין נבחר לנשיא רוסיה בשנת 2000. קים ג'ונג און גם נענה להזמנה לבקר ברוסיה באמצע 2015 וביקר שוב גם ב-2019.
שתי המדינות חולקות גבול לאורך נהר טומן התחתון (Туманная; 두만강), שאורכו 17 ק"מ (11 מייל) והוקם בשנת 1860 כאשר קיסר רוסיה אלכסנדר השני רכש שטח שנמסר משושלת צ'ינג בסין בהסכם בייג'ינג.
התפיסות החיוביות של צפון קוריאה ברוסיה יורדות בהדרגה, כאשר רק 34% מהרוסים רואים בצפון קוריאה מדינה ידידותית ו-60% מהרוסים מאמינים כי הנשק הגרעיני של צפון קוריאה מהווה איום על מדינות אחרות; רק 8% מהרוסים מעדיפים לתמוך בצפון קוריאה בסכסוך פוטנציאלי. על פי סקר השירות העולמי של ה-BBC בשנת 2014, 19% מהרוסים רואים את השפעתה של צפון קוריאה באופן חיובי, כאשר 37% הביעו כלפיה עמדה שלילית.[4]
במהלך המלחמה הקרה נהנתה קוריאה הצפונית מתמיכת ברית המועצות. עם זאת, ברית המועצות צמצמה בשנת 1985 את הסיוע הצבאי לקוריאה הצפונית לטובת פיוס עם קוריאה הדרומית, סיוע צבאי אשר נמשך עד 1989, כאשר בשנה זאת הופסק לחלוטין.
שנות התשעים לאחר פירוק ברית המועצות
לאחר פירוק ברית המועצות, הממשלה החדשה בראשות בוריס ילצין סירבה לתמוך בקוריאה הצפונית.
ב-1996 הסכימו שתי המדינות להחזיר את שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן וגם לשתף פעולה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, התעשייה הקלה והתחבורה, זאת לראשונה מאז פירוק ברית המועצות.
מפגש הפסגה הראשון בין רוסיה לקוריאה הצפונית התרחש לאחר מינויו של ולדימיר פוטין לנשיא רוסיה. במפגש נחתם הסכם משותף בין שתי המדינות.
ב-2006, תמכה רוסיה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לגנות את ניסוי הטילים שערכה קוריאה הצפונית. בעקבות החלטה זו, קוריאה הצפונית הייתה נתונה לאמברגו נשק של האו"ם מאז שביצעה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה ב-2006, כחלק מהחלטות שקיבלה מועצת הביטחון - בתמיכתה של רוסיה, המחזיקה זכות וטו.[5]
לאחר ניסוי טילים נוסף של קוריאה הצפונית ב-25 במאי2009, תמכה רוסיה יחד עם סין, צרפת, יפן, קוריאה הדרומית, הממלכה המאוחדת וארצות הברית בהחלטה אשר תכלול סנקציות חדשות על קוריאה הצפונית, זאת מחשש שניסוי טילים זה יגרום למלחמה גרעינית. ב-15 ביוני 2009, תמכה רוסיה יחד עם סין בסנקציות נוספות כנגד קוריאה הצפונית, אך הדגישה כי היא מתנגדת לשימוש בכוח כנגדה.
בספטמבר 2012 הסכימה רוסיה למחוק חוב של קוריאה הצפונית לרוסיה בסך 11 מיליארד דולר.
באוקטובר 2014, שר החוץ החדש של צפון קוריאה, רי סו יונג, ערך ביקור בן עשרה ימים ברוסיה.
בפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה. ב-2 במרץ, צפון קוריאה הייתה אחת מחמש המדינות היחידות שהצביעו נגד החלטת האו"ם המגנה את הפלישה.[6] בינואר 2024, אמרו גורמים רשמיים בקייב ובוושינגטון כי רוסיה החלה להשתמש בטילים צפון קוריאניים בהתקפותיה באוקראינה.[5]
ביקור פוטין בצפון קוריאה ביוני 2024.
בספטמבר 2023, פוטין וקים ג'ונג-און נפגשו במזרח רוסיה, וסקר אתר לשיגור חלליות וטילים של רוסיה.[7]
ב-19 ביוני2024 במהלך ביקור של פוטין בצפון קוריאה[8] חתמו צפון קוריאה ורוסיה על הסכם הגנה הדדי במהלך ביקורו הראשון של ולדימיר פוטין בפיונגיאנג מזה 24 שנים.[9] אירוע זה סומן כהסלמה משמעותית במתחים בחצי האי הקוריאני.
לקריאה נוספת
Szalontai, Balázs (2005). Kim Il Sung in the Khrushchev Era: Soviet-DPRK Relations and the Roots of North Korean Despotism, 1953-1964. Stanford: Stanford University Press. ISBN 978-0-8047-5322-7.
^Kyung-Ae Park & Scott Snyder, "North Korea in Transition: Evolution or Revolution?" in North Korea in Transition: Politics, Economy, and Society (eds. Kyung-Ae Park & Scott Snyder: Rowman & Littlefield: 2013), p. 275.
^Chi Young Pak, Korea and the United Nations (Kluwer Law International: 2000), p. 43.
_06.jpg)
_03.jpg)
