צ'כוסלובקיה כוננה יחסים דיפלומטיים עם קוריאה הצפונית באוקטובר 1948. השגרירות הצ'כוסלובקית הוקמה בספטמבר 1950, והשגריר הצפון קוריאני הראשון הגיע ביולי 1951. היחסים היו ידידותיים מאוד בשנים 1950–1953. לאחר תחילת מלחמת קוריאה מחתה צ'כוסלובקיה נגד צעדים שננקטו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. הסיוע הכלכלי לצפון קוריאה החל גם בקיץ 1950. עד סוף המלחמה בקוריאה, נשלחו סחורות בשווי 800 מיליון כתר צ'כוסלובקי. צ'כוסלובקיה דאגה ל-900 ילדים קוריאנים וסיפקו חינוך ל-170 תלמידי תיכון ו-150 סטודנטים באוניברסיטה. הרפובליקה הצ'כוסלובקית שלחה גם בית חולים צבאי עם שני צוותי בית חולים המורכבים מ-58 אנשים לקוריאה בשנת 1952. הערך הכולל של הסיוע הצ'כוסלובקי היה כ-1,000 מיליון כתרים (במטבע הישן לפני 1953). המזכירות הפוליטית של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה הכריזה שעזרה זו היא מתנה[1].
גם לאחר פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1993 נמשכו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, אם כי במידה פחותה מבעבר. בשנים 2012 ו-2013 שירותי הביון הצ'כיים סיכלו תוכנית סודית של קוריאה הצפונית להברחת חלקי נשק ומזל"טים למעקב דרך אפריקה וסין[2].
נציגויות דיפלומטיות
צ'כיה מחזיקה בקוריאה הצפונית שגרירות בפיונגיאנג[3].