אלי (אליהו) כהן (נולד ב-3 באוקטובר 1972, כ"ה בתשרי ה'תשל"ג) הוא פוליטיקאי ישראלי המשמש כשר האנרגיה והתשתיות מטעם מפלגת "הליכוד" וחבר בקבינט המדיני ביטחוני. שימש כשר החוץ, שר הכלכלה והתעשייה, שר המודיעין וכיושב ראש ועדת הרפורמות. הוא רואה חשבון במקצועו, וכיהן בתפקידים בכירים במגזר העסקי.
אלי כהן נולד וגדל בחולון. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר והשתחרר בדרגת רס"ן. בתקופת שירותו למד וסיים תואר ראשון בחשבונאות באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון נוסף בהצטיינות בניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במנהל עסקים, במגמת מימון וחשבונאות, באוניברסיטת תל אביב. מאוחר יותר שימש מרצה באוניברסיטת תל אביב בתחומי הניהול, המימון והחשבונאות.
בשנת 2000, לאחר שחרורו מצה"ל, החל לעבוד כרואה חשבון בחברת BDO זיו האפט, כראש התחום הכלכלי במחלקה המקצועית. בשנת 2003 הצטרף לחברת דירוג האשראי "S&P מעלות".
בשנת 2007 מונה לסמנכ"ל בחברת הכשרת הישוב ולאחר מכן מונה למשנה למנכ״ל. במסגרת תפקידו היה אחראי על ההתנהלות השוטפת של החברות בקבוצה וכיהן כדירקטור בכל החברות בקבוצה.[1]
את פעילותו הפוליטית החל בסניף הליכוד בחולון. בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, שובץ במקום השמיני ברשימת כולנו ונבחר מטעמה לכנסת העשרים. בחודש יולי 2015 מונה לעמוד בראש ועדת הרפורמות[2] העוסקת בחוקים ייעודיים המועברים אליה מוועדת הכנסת. הוועדה כונתה "ועדת הרפורמות". בוועדה קידם כהן את הקמת רשות שוק הון עצמאית ואת הרשות להתחדשות עירונית. בנוסף, עברה בוועדה הרפורמה בשוק הבנקאות לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות.
כהן נבחר לאחד מ-100 המשפיעים על הכלכלה הישראלית בדירוג השנתי של מגזין TheMarker. ובשנים 2016, 2018 ו-2019 נבחר לאחד מ-100 המשפיעים על הכלכלה הישראלית בדירוג השנתי של העיתון "מעריב".
ב-2018 הוצב במקום ה-76 ברשימת 1000 המשפיעים השנתית של TheMarker.[3]
ב-23 בינואר 2017 מונה לשר הכלכלה והתעשייה.[4]
כהן קידם חתימה של שורת הסכמי סחר חופשיים עם איי פארו, איי הבתולה, מלטה, נאורו, אוקראינה, פנמה, ליכטנשטיין, קנדה ושווייץ.[5]
בחודש פברואר 2018 אושר בכנסת שינוי בחוק התקנים אותה הוביל כהן, ועל פיה התקנים הרשמיים יאומצו כלשונם על בסיס התקינה הבינלאומית ללא התאמות ייחודיות לישראל.[6] במאי 2019 חתם כהן על צו שמקל על יבוא אישי של תוספי מזון, מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, חלפים לרכב ומוצרי תעבורה.[7]
בבחירות לכנסת העשרים ואחת, הוצב כהן במקום השני ברשימת "כולנו" ונבחר לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים התאחדה מפלגת "כולנו" עם "הליכוד". כהן הוצב במקום ה-15 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב במקום ה-14 ברשימת הליכוד ובבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום ה-12 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת.
ב-13 במאי 2019 מונה כהן לחבר בקבינט המדיני-ביטחוני, תפקיד בו כיהן עד החלפת הממשלה ב-13 ביוני 2021. בממשלה ה-37, כשמונה לשר החוץ, מונה שוב לחבר הקבינט.[8]
ב-17 במאי 2020, במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש, מונה כהן לשר המודיעין.[9] במסגרת תפקידו פעל, בין השאר, לחיזוק היחסים עם מדינות אפריקה, ובחודש ינואר 2021 ערך ביקור רשמי בסודאן, ביקור ראשון של שר ישראל במדינה זו.[10] יחד עם משלחת שכללה בכירים במשרד המודיעין ובמל"ל, הוא נפגש עם נשיא סודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן, עם שר ההגנה של סודאן יאסין איברהים, ובכירים נוספים.[11] בנוסף, במשרד המודיעין הוקמו חממות טכנולוגיות בפריפריה.[12]
בכנסת ה-24 כיהן כחבר הכנסת בסיעת הליכוד, שהייתה באופוזיציה. ב-10 באוגוסט 2022 הגיע בפריימריז של הליכוד למקום השני, ושובץ במקום השלישי ברשימה לכנסת.[13]
בהשבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע מונה כהן לשר החוץ. סוכם כי הוא יכהן בתפקיד במשך שנה עד דצמבר 2023, אז יתחלף בתפקידים עם שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ לשנתיים, ובדצמבר 2025 הם יתחלפו שוב.[14]
באחד בפברואר 2023 ביקר כהן בסודאן ונפגש עם שליט סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן ושר החוץ עלי א-סאדיק (אנ'), בביקור הפומבי הראשון של שר חוץ ישראלי עם שליט סודן.[15][16] בהמשך השנה הוא ביקר גם בקייב ונפגש עם הנשיא זלנסקי, ביקור ראשון של שר ישראלי מאז פרוץ המלחמה,[17] ונפגש בהודו עם ראש הממשלה מודי, ביקור ראשון של שר ישראלי בהודו מזה 19 שנה.[18]
בסוף פברואר 2023, הודיע השר כהן על סיכום בין משרד החוץ לסולטנות עומאן על פתיחת שמי עומאן לטיסות היוצאות מישראל ונכנסות אליה, כולל של חברות ישראליות.[19] בעקבות המהלך, שקיצר את זמן הטיסות מישראל למזרח, הודיעו חברות התעופה הישראליות על פתיחת קווי תעופה חדשים.[20]
בחודש מרץ 2023 חתם השר כהן יחד עם השגריר האמירתי בישראל מוחמד מחמוד אל-חאג'ה על הסכם סחר חופשי בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. על פי ההסכם, יורדו או יתבטלו המכסים מכ-96% מהמוצרים ותתאפשר גישה לחברות ישראליות למכרזים ממשלתיים באמירויות.[21]
באפריל 2023 חנך השר כהן את שגרירות הקבע של ישראל באשגבאט בירת טורקמניסטן. היה זה ביקור ראשון של שר חוץ ישראלי בטורקמניסטן מזה 29 שנה,[22] במהלכו הצהיר נשיא טורקמניסטן, סרדאר ברדימוחמדוב כי הוא שוקל להקים שגרירות טורקמנית בישראל.[23]
באוגוסט 2023 נפגש כהן עם שרת החוץ של לוב, נג'לא אל-מנגוש. הפגישה התקיימה ברומא שבאיטליה, והיא הפגישה הראשונה בין שרי החוץ של שתי המדינות.[24] פרסום דבר הפגישה עורר ביקורת על תפקודו של כהן בישראל,[25] ותגובות נזעמות בלוב, ובסופו של דבר להדחתה של השרה.[26]
באוקטובר 2023 לאחר פעילות משותפת של משרד החוץ הישראלי ומחלקת המדינה האמריקאית וגורמים נוספים, אושרה סופית כניסתה של ישראל לתוכנית הפטור מויזות לארה״ב.[27]
בדצמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל שלל את אשרת הכניסה של המתאמת ההומניטרית של האו"ם, לין הייסטינגס בעקבות מה שראה כהתנהלות מוטה נגד ישראל: הייסטינגס לא גינתה את הטבח ב-7 באוקטובר, ואף קראה לפלסטינים לסרב להנחיות צה"ל.[28][29]
בינואר 2024 אושרה באופן סופי הצעת החוק שיזם כהן, לחיוב דיפלומטים ישראלים להצהיר לפני יציאתם לשליחות בחו״ל, כי הם מתחייבים לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.[30]
באוגוסט 2024, פשטו חוקרי להב 433, על משרד החוץ במסגרת חקירה פלילית שנפתחה באישור היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות בחשד שהונפקו דרכונים דיפלומטיים למי שלא זכאי להם.[31][32] הבדיקה התמקדה במתן דרכונים דיפלומטיים לראשי רשויות ולבנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו. השר כהן טען בתגובה כי ראשי הרשויות מחזיקים בתפקידים של קשרים בינלאומיים, ושדרכונים דיפלומטיים ניתנו בעבר לראשי רשויות.[33] לגבי הדרכון הדיפלומטי ליאיר נתניהו נמסר שהוא ניתן מטעמי אבטחה וש-3 בקשות קודמות בנושא אושרו בעבר.[34]
עוד בתפקידו כשר החוץ סיכם על העברת 4 שגרירויות חדשות לירושלים, הביא לפתרון המשבר המדיני עם פולין וסרביה, חנך את שגרירות אזרבייג׳ן בישראל.[35]
ב-1 בינואר 2024 החל לכהן כשר האנרגיה.[36]
כשר האנרגיה השיק אלי כהן את הרפורמה במשק החשמל,[37] שתאפשר לכל מי שירצה להתחבר לספק פרטי במקום חברת החשמל. הרפורמה שיצאה לדרך בחודש יולי 2024, פתחה את השוק לתחרות והביאה להורדת מחירים של 5% עד 20%.[38]
בינואר 2024 הודיע השר כהן על החלטתו להפסיק את ייצור החשמל בתחנת הכוח רדינג בתל אביב. שטח התחנה ישמש את משק החשמל לטובת צרכים יאחרים שיכללו אגירה וכבל הולכת חשמל תת-ימי. חלק נוסף של התחנה יפונה וישמש למטרות אזרחיות ולהרחבת שטח החוף.[39]
בחודש פברואר אישר השר כהן תוכנית השקעות בתחומי האנרגיה בהיקף של 40 מיליארד שקל.[40]
בחודש יוני הודיעה רשות המים על רצונה להעלות את תעריף המים ב-8%, אך לאחר התערבות השר, נבלמה העלייה במחיר כך שתעמוד על 1.6% בלבד.[41] על החלטה זו נמתחה ביקורת חריפה.[42] בחודש אוגוסט הוביל השר כהן אישור תקנות חדשות, לפיהן כל בניין חדש שאינו למגורים וכל בית מגורים צמוד קרקע חדש, יחויבו בהתקנת מערכות סולאריות לייצור אנרגיה מתחדשת.[43] בהמשך החודש אושרה בקריאה שנייה ושלישית רפורמה להקלה בייבוא מוצרי החשמל בישראל, כך שמוצרים המשווקים באירופה יוכלו להיות מיובאים לישראל ללא בירוקרטיה.[44]
כהן נשוי לענת, מורה בבית ספר יסודי. השניים הורים לבן ושלוש בנות ומתגוררים בחולון.
שר המורשת עמיחי אליהו • שר במשרד האוצר זאב אלקין • שר במשרד המשפטים, השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם • שר הפנים משה ארבל • שר הבריאות אוריאל בוסו • שר במשרד החינוך חיים ביטון • השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר • שר העבודה יואב בן צור • שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת • שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף • השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן • שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל • שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר • השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר • שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף • שר התרבות והספורט מיקי זוהר • שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן • שר התיירות חיים כץ • שר הביטחון ישראל כ"ץ • סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין • השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי • שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי • שר העלייה והקליטה אופיר סופר • שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק • השרה להגנת הסביבה עידית סילמן • שר האוצר ושר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' • שר החוץ גדעון סער • שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש • שר החינוך יואב קיש • שר התקשורת שלמה קרעי • שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב • שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי