משרד העלייה והקליטה (בעבר: המשרד לקליטת העלייה) הוא משרד ממשלתי המופקד על ביצוע מדיניות הממשלה בתחום קליטת העלייה. הוקם ב-1968, בעקבות גל העלייה לאחר מלחמת ששת הימים.
הרקע ההיסטורי להקמת המשרד לקליטת עלייה
עד קום המדינה הסוכנות היהודית הייתה אחראית לעליית היהודים מהתפוצות וקליטתם ביישוב. עם קום המדינה חלק מתפקיד עליית העולים הועבר לממשלת ישראל והוקם המשרד לעלייה אשר פעל בין השנים 1948–1951. המשרד עסק בכל הקשור להבאת עולים ארצה, אך לא בקליטתם שנותרה בידי משרדים אחרים, ובידי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית. בראש משרד העלייה עמד חיים משה שפירא[1]. באוגוסט1948 המשרד פרסם הסדרי יציאה מהארץ.
המפנה בעקבות מלחמת ששת הימים והקמת המשרד לקליטת עלייה
המשרד הוקם בעקבות דו"ח "ועדת חורב" אשר קבע כי יש צורך להקים משרד ממשלתי לקליטת עלייה, וזאת בעקבות העלייה המסיבית לארץ ישראל אחרי מלחמת ששת הימים, 1967.
ב-1968 הגיעו למעלה מ-30 אלף עולים מארצות המערב, ובין השנים 1969–1970, הגיעו יותר מ-40 אלף עולים מארצות אלו מדי שנה. בין השנים 1968–1973, הצליחו כמאה אלף עולים מרוסיה לעלות לארץ ישראל. בסך הכול בין השנים 1967–1973 עלו ארצה כ-260,000 עולים.
ב-1967 הקימו ממשלת ישראל והסוכנות היהודית את "הרשות המשותפת לעלייה וקליטה". במסגרת הרשות נבנו מרכזי קליטה ומעונות דיור חדשים ברחבי הארץ, ומספר האולפנים גדל. נושאי התעסוקה, הדיור, הבריאות וכו' טופלו על ידי משרדי הממשלה השונים.
ב-1968 הוקם המשרד לקליטת עלייה בנימוק שהגידול בכמות העולים גרם לצורך דחוף בגוף אחיד שירכז את כל הקשור בקליטתם של העולים בארץ ישראל. אולם היו שטענו שהסיבות להקמת המשרד היו אי שביעות רצון מתפקוד מחלקת העלייה של הסוכנות והצורך לדאוג לתפקיד ליגאל אלון. הצעתו של אריה אליאב שכל נושא העלייה והקליטה יועבר לסמכות הממשלה נדחתה, וסוכם שהסוכנות היהודית תמשיך לטפל בהעלאת היהודים מהגולה, והמשרד לקליטת עלייה יטפל בכל הקשור לקליטת העולים בארץ ישראל. בפועל הסמכויות בין משרד הקליטה והסוכנות חולקו באופן הגורם לכפילות רבה[2].
המשרד הוגדר בתחילה כמשרד על, שהשר המכהן בו (אז - יגאל אלון) הוא גם סגן ראש הממשלה ולצדו סגן שר. הגדרה זו בוטלה בסוף 1969 כשיגאל אלון עבר למשרד אחר.
תפקידי המשרד
המשרד לקליטת העלייה אחראי לסיוע הניתן על ידי מדינת ישראל, לעולים ולתושבים חוזרים, המגיעים ארצה.
הוא אחראי על סיוע ומעקב אחרי העולים, משלב ההתארגנות הראשונית ועד השתלבותם בכל תחומי החיים בחברה הישראלית, תוך כדי שאיפה לשיתוף פעולה מקסימלי. המשרד לקליטת עליה מסייע בתחומי הדיור, התעסוקה, והחברה ומשתדל להקל על העולה במגעים עם מוסדות וגופים שונים במדינה.
המטרה היא לזהות את הפוטנציאל של העולה, לעזור לו להביא את הפוטנציאל לכדי מימוש, ועל ידי כך לתרום גם לעולה וגם לחברה.
המשרד לקליטת עלייה שואף לתת לעולים את הכלים הדרושים להתמודדות עם אתגרי הקליטה, שבעזרתם יוכלו להשתלב בצורה הטובה ביותר ולהגיע לעצמאות המרבית במדינה החדשה עבורם. הוא דואג לעולה בשלוש השנים הראשונות שלו.
לכל קבוצת עולים יש את האופי המיוחד לה, אחד הדברים הבסיסיים בקליטה הוא להתאים את הסיוע הבסיסי לאופי המסוים של אותה קבוצת עולים.
יש צורך לעשות שני דברים במקביל: גם לחפש דרכים לחזק את השייכות לחברה הישראלית של נוער ומבוגרים, ויש לעשות זאת תוך כדי שמירה על הזהות הייחודית של העולים ועולמם התרבותי.