|
חיים כץ
 ערך זה עוסק בפוליטיקאי ישראלי. אם התכוונתם לקצין צה"ל ומנהל, ראו חיים כץ (קצין). חיים כץ (נולד ב-21 בדצמבר 1947) הוא פוליטיקאי ישראלי, המכהן כשר התיירות מטעם מפלגת הליכוד ויו"ר מרכז הליכוד. בין 2015 עד 2019 כיהן כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. כץ שימש יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית, עד למינויו לשר בשנת 2015[1].
ביוגרפיה
כץ נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל שנתיים, ב-1949. למד בבית הספר המקצועי אורט בגבעתיים, במקצועו טכנאי אלקטרוניקה. שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת רס"ר.
ב-1968 החל לעבוד בתעשייה האווירית. הוא קודם לתפקיד ראש צוות ולמשרת מנהל מחלקה, בטרם נבחר ב-1982[2] לחבר מועצת עובדי התעשייה האווירית וכיהן כיו"ר נציגות הטכנאים וההנדסאים. במסגרת זו רשם את כל עובדי התעשייה האווירית בהסתדרות הטכנאים הארצית.
ב-1993 נתמנה למזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית.
כץ גם כיהן כחבר דירקטוריון בחברות "סאן דור", "המשקם" ו"מבטחים".
בשנת 1996 נתמנה ליו"ר צוות גיבוש של ההסתדרות.
בשנת 1997 היה חבר ההתאחדות לכדורגל.
בשנת 1998 הקים את סיעת "עוז" בהסתדרות, אשר קיבלה בבחירות להסתדרות 15% מן הקולות.
קריירה פוליטית
בשנת 1999 נבחר לכנסת ה-15 מטעם מפלגת עם אחד, ובבחירות 2003 הצטרף לליכוד והגיע בפריימריז למקום ה-37.
כץ כיהן בכנסת ה-16 כיושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום ה-13 ברשימת הליכוד, אך נותר מחוץ לכנסת לאחר שהליכוד קיבל 12 מנדטים בלבד.
ב-20 בנובמבר 2006, לאחר התפטרות נתן שרנסקי מהכנסת ה-17, הושבע כץ כחבר כנסת מטעם הליכוד.
בכנסת ה-18 נחשב כץ לפרלמנטר פעיל שפועל בעיקר בתחומי חברה, בריאות וכלכלה. ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בראשותו הפכה לשיאנית חקיקה של הכנסת ה-18. כיו"ר הוועדה סיכל כץ את ניסיון משרד האוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64[3].
בנובמבר 2009 בהיותו יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות היה מיוזמי התיקון ל"חוק משפחות חיילים שנספו במערכה" הידוע בכינויו - חוק אלמנות צה"ל, שקבע כי אלמנות חללי צה"ל שנישאו מחדש, ימשיכו לקבל את ההטבות והתגמולים המגיעים להן[4][5].
כץ הוא חבר קרוב של קובי מימון, בעל השליטה בחברת "ישראמקו", המחזיקה ב-28% מקידוח הגז תמר; בשנת 2005 רכש כץ מניות בחברת ישראמקו[6]. בעבר שכנו משרדי סיעת "עוז" במשרדיו של קובי מימון בפתח תקווה[7]. כץ פסל את עצמו מלעסוק בהמלצות ועדת ששינסקי בשל ניגוד עניינים, אך חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, שנחשב לאחד מהתומכים הבולטים במיסוי משמעותי של ענקי הגז, סיפר ל”הארץ” כי כץ יזם פגישה בינו לבין קובי מימון בעניין תמלוגי הגז[6].
בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד בנובמבר 2012, הגיע כץ למקום ה-13. במהלך הבחירות פנה מבקר המדינה יוסף שפירא ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אליקים רובינשטיין, והתריע מפני האפשרות שכץ ישתמש במשאבי התעשייה האווירית לשם קידומו. בממשלת ישראל ה-34 מונה לשר הרווחה ובעקבות זאת נאלץ לפרוש מתפקידו בתעשייה האווירית[8].
בכנסת ה־19 שימש ראש קבוצה עמית של קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–גרמניה.
ב-29 בדצמבר 2015 נבחר ליו"ר מרכז הליכוד לאחר פרישתו של קודמו בתפקיד דני דנון עקב מינויו לשגריר ישראל באו"ם[9].
עם בחירתו לכנסת, יצא לחל"ת מהתעשייה האווירית כשהוא עדיין רשום בה כעובד, והמשיך להעסיק מזכירה בלשכתו שם. כמו כן, המשיך לכהן כיו"ר העובדים בתעשייה האווירית, לצד כהונתו כחבר כנסת, גם לאחר שמלאו לו 67 שנים (גיל פרישה)[10].
שר העבודה והרווחה
כץ הביע שביעות רצון מתפקיד שר העבודה והרווחה, שתחומי עיסוקו הם בתחום התמחותו. כהונתו במשרד התאפיינה בעימותים עם משרד האוצר על נושאי תקציב. בשנים 2014–2018 עלה תקציב השירותים החברתיים ב-25%[11].
בתקופת כהונתו נמשכה ואף החמירה בעיית הבטיחות בעבודה. מספר ההרוגים בתאונות עבודה הגיע ב-2018 ל-70, והתופעה הייתה חמורה במיוחד בקרב פועלי בניין[12][11][13]. כן התפרסם מקרה מותה של מרים פרץ, בהקשר של מוסדות רשות חסות הנוער[14].
באוגוסט 2019 התפטר מתפקידו זה בעקבות החלטה על הגשת כתב אישום נגדו[15].
לאחר התפטרותו
עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונה כץ לעמוד בראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
במרץ 2022 דורג בפַּרלמטר של "שקוף" כאחד מבין חמשת חברי הכנסת העצלים ביותר[16].
בבחירות לכנסת העשרים וחמש נבחר למקום ה-23 ברשימת הליכוד ולאחר שהרשימה קיבלה 32 מנדטים, נכנס גם לכנסת הזו, בה היה זקן חברי הכנסת. בממשלת ישראל השלושים ושבע מונה לשר התיירות. ב-2 בינואר התפטר מחברותו בכנסת במסגרת החוק הנורווגי.
בספטמבר 2023 המריא לביקור בערב הסעודית על מנת להשתתף בכנס תיירות של ארגון האומות המאוחדות. זהו הביקור הפומבי הראשון של שר ישראלי במדינה[17].
חשדות לפלילים והרשעה
על רקע התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת הליכוד בשנת 2003, נפתחה חקירת משטרה נגד כץ, בחשד שאלפי עובדי התעשייה האווירית שפקד לא שילמו את דמי ההתפקדות מכיסם, אלא באמצעות העמותה לקידום העובד השכיר בישראל, שעליה שלט כץ, דבר המנוגד לחוק מימון מפלגות. חקירת המשטרה בעניין, שנוהלה בראשית העשור הראשון של המאה ה-21, הובילה להמלצת המשטרה ופרקליטות המדינה, באוגוסט 2006, להגיש כתב אישום נגד כץ. ב-2007 החליט מני מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה, לסגור את התיק לאחר שימוע שערך לכץ, בשל קשיים ראייתיים שהתגלו בתיק ו"חוסר עניין לציבור במיצוי ההליך", כפי שהסביר מזוז במכתב לעורכי דינו של כץ. מזוז הוסיף שלטובת כץ עמדה גם העובדה שהוא השתמש בייעוץ משפטי ולא ניסה להסתיר את פעולותיו.
ב-4 בפברואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין את כץ (ואת בנו יאיר)[18], לאחר שנאספו די ראיות מפלילות לכאורה בשתי פרשיות הקשורות לתעשייה האווירית, אך לבסוף התיקים נסגרו:
- פרשה ראשונה עוסקת במעורבותו וחלקו באילוץ עובדי התעשייה האווירית להתפקד ולהצביע עבורו בפריימריז בעת שכיהן כיו"ר ועד העובדים. בידי המשטרה עדויות המתארות איומים בפיטורים ועד איומים על פגיעה בשכר.
- פרשה שנייה עוסקת בניצול עובדים ומשאבים של התעשייה האווירית לתועלתו האישית. על פי החשד, השר חייב עובדים לשפץ את בית בנו, יאיר, ללא שניתנה להם תמורה כספית או הברירה לסרב לבקשה.
גם את בנו של כץ, יאיר, המליצה המשטרה להעמיד לדין על חלקו בפרשת התפקדויות לליכוד[19][20]. אך בסופו של דבר נסגר תיק חקירה זה.
ב-17 במאי 2016 נחקר כץ באזהרה בידי רשות ניירות ערך, בחשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים[21][22]. בדצמבר 2016 נחקר פעם נוספת בהקשר זה, הפעם בחשד לקבלת שוחד[23].
ב-14 באוגוסט 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על החלטתו להגיש כתב אישום נגד כץ בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בעקבות קשריו עם איש העסקים מוטי בן ארי[24]. בעקבות החלטה זו התפטר כץ מהממשלה, וציין שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה גורמת לו עוול רב[25]. ועדת הכנסת, שדנה בבקשתו לחסינות, החליטה להיענות לבקשתו[26][27], וב-17 בפברואר אושרה בקשתו במליאת הכנסת[28]. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד הענקת החסינות, בתגובה לעתירה אמר מנדלבליט כי "החלטת הכנסת להעניק חסינות לח"כ חיים כץ בטלה וחסרת תוקף, כיוון שהיא לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, תנאיהן ומבחניהן"[29].
באוקטובר 2020 הודיע מנדלבליט על כוונתו להעמיד לדין את כץ, בכפוף לשימוע, באשמת העלמת הכנסות בסך 2.2 מיליון ש"ח מנכסים שבבעלותו[30].
בנובמבר 2021 הוגש, בעקבות הסדר טיעון, כתב אישום שבו הואשם כץ בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים, על קשריו עם איש העסקים מוטי בן ארי. תיק החקירה בעניין העלמת הכנסות נסגר בשל שיקולים ראייתיים[31]. בדצמבר 2021 כץ הודה והורשע בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים[32], ונגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 75,000 ש"ח[33].
חיים אישיים
כץ מתגורר בשוהם, נשוי לרות ואב ל-3 בנים. בשנת 2013 נבחר בנו יאיר כץ למועצת עובדי התעשייה האווירית[34], ובשנת 2018 בא בנעלי אביו ונבחר לתפקיד מזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית[35].
על פי דירוג פורבס, הונו של כץ הוערך ב-2019 בשווי של כ-28 מיליון שקל, והוא נמנה עם שמונת הפוליטיקאים העשירים בישראל[36].
קישורים חיצוניים
 חיים כץ, באתר הכנסת  חיים כץ, ברשת החברתית פייסבוק חיים כץ, סרטונים בערוץ היוטיוב- חיים כץ, באתר כנסת פתוחה
 כרטיס ביקור – חיים כץ, בערוץ כנסת באתר יוטיוב- חיים כץ, באתר ערוץ הכנסת
- שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
- רון שטיין, לילך ויסמן, סטלה קורין-ליבר, ח"כ חיים כץ רוצה להיות שר ביצועי: "עשיתי צדק חברתי", באתר גלובס, 24 במרץ 2012
- חיים לוינסון, גידי וייץ, תחקיר - הקשר האוקראיני של הח"כים זאב אלקין וחיים כץ, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
- שוקי שדה, כך עבדה שיטת חיים כץ בפריימריס: "אתה חייב להצביע אחרת תאבד את העבודה", באתר TheMarker, 30 בנובמבר 2012
- טלי חרותי-סובר, 10 דברים שלא ידעתם על שר הרווחה שלכם, באתר הארץ, 17 במאי 2015
 דוד בן בסט מראיין את חיים כץ, "הנבחרים", באתר YouTube, 10 באוקטובר 2014 אור קשתי, השר כץ רוצה להתחשב פחות בוועדת העוני ולנער יותר את הביטוח הלאומי, באתר הארץ, 5 ביוני 2015- מתי טוכפלד, "בלי כוחניות לא הייתי מקדם חוקים חברתיים", באתר ישראל היום, 19 ביוני 2015
- סמי פרץ, אורן חזן זה גרושים, הכסף הגדול נמצא אצל חיים כץ, באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2015
- מיקי פלד ודיאנה בחור ניר, "המזל שלכם זה שבדור שלכם היה אחד שקראו לו חיים כץ", באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2016
- הדר חורש, האימפריה של השר החשוד: כך הפך חיים כץ לאחד האנשים החזקים בישראל, באתר וואלה, 18 במאי 2016
- יובל קרני, "אי-אפשר לאיים עליי", באתר "ידיעות אחרונות", 9 בספטמבר 2016
- מיכאל טוכפלד, "עבודה בשבת - סוכרייה עבור מי שאינו חרדי או חובש כיפה", באתר nrg, 9 בפברואר 2016
הערות שוליים
- ^ צבי זרחיה, שאמה הכהן: עובדי התעשייה האווירית מובלים לקלפיות ככבשים, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2011
- ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
- ^ רון שטיין, לילך ויסמן, סטלה קורין-ליבר, ח"כ חיים כץ רוצה להיות שר ביצועי: "עשיתי צדק חברתי", באתר גלובס, 24 במרץ 2012
- ^ מליאת הכנסת אישרה פה אחד (85 בעד) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, באתר הכנסת, 23/11/2009
- ^ תומר אביטל, אלמנות צה"ל ימשיכו לקבל קצבה גם לאחר שנישאו בשנית, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2009
- ^ 1 2 גידי וייץ, חיים לוינסון, תחקיר - הקשר האוקראיני של הח"כים זאב אלקין וחיים כץ, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
- ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
- ^ הדס גליקו, לאחר 22 שנים: חיים כץ ייאלץ לפרוש מתפקידו כיו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, באתר כלכליסט, 14 במאי 2015
- ^ מורן אזולאי, השר חיים כץ נבחר ליו"ר מרכז הליכוד, הפריימריז לראשות המפלגה יוקדמו, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
- ^ טלי חרותי-סובר, 10 דברים שלא ידעתם על שר הרווחה שלכם - אשה עובדת, באתר הארץ, 17 במאי 2015
- ^ 1 2 שחר אילן, חיים כץ: נאבק על תקציבים, אבל נכשל במלחמה נגד תאונות הבנייה, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2019
- ^ אחריותו של השר כץ, באתר הארץ, 21 במרס 2019
- ^ ד"ר אמיר פרי, היעדר תרבות ואקלים בטיחותי תורמים לעלייה במספר תאונות העבודה, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2019
- ^ תומר ממיה, בעקבות הפרסום: דרישה לדיון בוועדת הכספים בשל הטיפול בנוער בסיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בנובמבר 2019
- ^ מורן אזולאי ואמיר אלון, חיים כץ התפטר מהממשלה: "הניסיון להטיל דופי - נועד לכישלון", באתר ynet, 16 באוגוסט 2019
- ^ תומר אביטל, המשותפת בראש, הליכוד בתחתית: הכירו את הפַּרלמֶטֶר של שקוף - מדד החריצות לח"כים, באתר שקוף, 2022-03-14 (ארכיון)
- ^ יוסי נכטיגל, היסטוריה: שר ישראלי ראשון בביקור פומבי בבירת סעודיה, באתר כיכר השבת, 26 בספטמבר 2023
- ^ אלי סניור, המשטרה: להעמיד לדין את השר חיים כץ על מרמה וסחיטה באיומים, באתר ynet, 4 בפברואר 2018
- ^ משה נוסבאום, המשטרה: להעמיד לדין את חיים כץ, באתר מאקו, 20 בינואר 2018
- ^ מעריב אונליין, "חיים כץ חשוד שאיים על עובדים שיפטר אותם אם לא יצביעו עבורו", באתר מעריב אונליין, 21 בינואר 2018
- ^ תומר גנון ועמרי אפרים, השר חיים כץ נחקר בחשד לשימוש במידע פנים, באתר ynet, 17 במאי 2016
- ^ אלה לוי-ויריב, האם המערכת הטכנולוגית שתפסה את השר כץ חיפשה פוליטיקאי?, באתר גלובס, 18 במאי 2016
- ^ ליטל דוברוביצקי, חיים כץ נחקר באזהרה בחשד לקבלת שוחד, באתר ynet, 3 בינואר 2017
- ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, היועמ"ש: להעמיד לדין את חיים כץ. השר: אשקול לבקש חסינות, באתר ynet, 14 באוגוסט 2019
- ^ יקי אדמקר, השר חיים כץ התפטר מהממשלה: "פעלתי בהתאם לכל הכללים", באתר וואלה, 16 באוגוסט 2019
- ^ נינה פוקס, ועדת הכנסת בעד חסינות לחיים כץ, ההכרעה עוברת למליאה, באתר ynet, 4 בפברואר 2020
- ^ חדשות הכנסת, ועדת הכנסת החליטה להמליץ למליאת הכנסת להעניק לח"כ חיים כץ חסינות מפני העמדה לדין, באתר הכנסת, 4 בפברואר 2020
- ^ אריק בנדר, מליאת הכנסת אישרה הענקת חסינות לח"כ חיים כץ, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2020
- ^ נטעאל בנדל, מנדלבליט לבג"ץ: יש לבטל את החסינות של ח"כ חיים כץ, באתר הארץ, 8 ביולי 2020
- ^ טובה צימוקי, גלעד מורג, בכפוף לשימוע: חיים כץ יואשם בהעלמות מס על הכנסות של 2.2 מיליון שקל, באתר ynet, 27 באוקטובר 2020
- ^ טובה צימוקי, כתב אישום הוגש נגד ח"כ חיים כץ: יודה בעבירות ויקבל מאסר על תנאי, באתר ynet, 9 בנובמבר 2021
- ^ ח"כ חיים כץ הורשע - ייקבל מאסר על תנאי וכנס כספי - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2021-12-27 (ארכיון)
- ^ מתן וסרמן, אושר הסדר הטיעון עם ח"כ כץ, שנידון למאסר על תנאי ולקנס כספי, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2022
- ^ הדס גליקו, חיים כץ מקדם את בנו לראשות ועד עובדי תע"א, באתר כלכליסט, 25 במאי 2015
יסמין גואטה, טלי חרותי-סובר, אורה קורן, יאיר כץ, בנו של שר הרווחה, חשוד בסחיטה באיומים - מעצרו הוארך בחמישה ימים, באתר TheMarker, 22 במרץ 2017
- ^ יובל אזולאי, הבחירות ליו"ר ועד תע"א: יאיר כץ ניצח ברוב גדול, באתר גלובס, 2 במאי 2018
- ^ רוני קרצנר, כמה הם שווים? הפוליטיקאים העשירים בישראל 2019, באתר פורבס, 21 בפברואר 2019
|
|
.svg){kind=icon}
