לקראת סוף כהונתה של ממשלה זו, באוקטובר 2012, הודיע כחלון שהוא "לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים" ולא יתמודד בבחירות המקדימות שיתקיימו בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה[4]. לקראת הבחירות הכלליות הודיע על תמיכתו בליכוד.
באפריל 2014 הודיע כחלון על חזרה לפוליטיקה. הוא אמר שיתקשה לשוב לליכוד, שלפי טענתו זנח את ההיבט החברתי ואת הפרגמטיזם המדיני בשל השתלטות של גופי ימין קיצוני. עוד טען כי התוצאות שהשיגה הממשלה בהפחתת יוקר המחיה ובניסיון למנוע את בריחת המוחות אינן טובות, ושעמדותיו ותמיכתו במחאה החברתית בישראל 2011 התנגשו עם עמדותיו של ראש הליכוד בנימין נתניהו[5]. ב־20 באוקטובר באותה שנה הצהיר שיקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות הבאות[6] ולמחרת עזב את הליכוד[7].
מוסדות
המפלגה אינה מקיימת מוסדות בעלי משקל או פעילות שטח משמעותית של חברים ופעילים[8], ואין בה בחירות מקדימות (פריימריס) לקביעת העומד בראשה או רשימתה לכנסת. תקנון המפלגה מ-2014 קבע שמשה כחלון ינהיג אותה בשתי מערכות הבחירות העוקבות, ומסר בידיו את השליטה המלאה בה: בסמכותו לקבוע את הרשימה לכנסת, להחליט על הצטרפות לקואליציה ולמנות את חברי ההנהלה ובעלי התפקידים במפלגה[9]. מבנה זה דומה ביסודו למבנה שהוגדר בתקנון יש עתיד וישראל ביתנו.
ב-27 במאי2016 התפטר גבאי מהממשלה וכחלון מונה ממלא מקומו במשרד להגנת הסביבה. בהמשך הצטרף גבאי למפלגת העבודה ונבחר לעמוד בראשה[14]. ב-1 באוגוסט באותה השנה נערך סבב תיקים בממשלה והמשרד להגנת הסביבה הוחזר לליכוד בתמורה למשרד הכלכלה והתעשייה, אליו מונה השר כחלון בנוסף לתפקידו כשר האוצר. בנוסף, מונה מטעם כולנו סגן שר במשרד ראש הממשלה, מייקל אורן. ב-23 בינואר2017 משרד הכלכלה והתעשייה נמסר לשר במשרה מלאה, אלי כהן.
ב־20 באפריל2017 בעקבות השעייתו של ראש העיר איתמר שמעוני נבחר תומר גלאם על ידי מועצת העירייה לשמש כראש עיריית אשקלון בפועל עד תום הקדנציה. גלאם התמודד על התפקיד מטעם מפלגת "כולנו" מול חבר המועצה מישל בוסקילה (שזכה לתמיכה מצד מפלגות הליכוד וש"ס), וגבר עליו ברוב של 12 מול 10 קולות. גלאם היה ראש העירייה הראשון שנבחר מטעם מפלגת "כולנו"[15].
קמפיין הבחירות של המפלגה התמקד בדמותו של כחלון, שהוצג כמנהיג אכפתי שהיטיב עם מעמד הביניים וכמי שנאמן לערכי הליכוד ההיסטוריים, שיוצגו בדמותו של מנחם בגין. המפלגה תוארה בקמפיין כ"ימנית-חברתית" וכ"ימין שפוי"[18]. לאורך מערכת הבחירות צפו הסקרים ירידה ניכרת בכוחה של המפלגה[19].
בבחירות זכתה כולנו בארבעה מנדטים, פחות ממחצית כוחה בבחירות לכנסת העשרים[20].
ברשימה המאוחדת עם הליכוד שובץ כחלון במקום החמישי, ושאר נציגי כולנו בכנסת היוצאת שובצו במקומות 15 (אלי כהן), 29 (יפעת שאשא-ביטון) ו-35 (טלי פלוסקוב). רועי פולקמן החליט שלא להתמודד בבחירות[22]. כחלון, כהן ופלוסקוב התפקדו לליכוד[23] ערב הגשת הרשימות. שאשא-ביטון נשארה בכולנו והתמודדה באופן רשמי מטעם המפלגה ברשימה המשותפת עם הליכוד[24], לצד שלושה נציגים שהוצבו במקומות 60, 68 ו-78. שאשא-ביטון היא המועמדת היחידה מטעם כולנו שנבחרה לכנסת ה-22.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש פרש משה כחלון מהרשימה, לקראת פרישה מהחיים הפוליטיים בכלל[25]. שאר השריונים נשמרו ויפעת שאשא-ביטון נכנסה שוב לכנסת. הפעם נכנסה גם טלי פלוסקוב לכנסת (מטעם הליכוד), מהמקום ה-35 ברשימה.
לאחר הקמתה של מפלגת תקווה חדשה, בראשות גדעון סער, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ב-2021 הודיעה יושבת ראש כולנו, יפעת שאשא-ביטון על פרישתה מהמפלגה ועל הצטרפותה לתקווה חדשה[26]. יושבת ראש המפלגה החזירה את חובות המפלגה לכנסת בגין הלוואה שנטלה במהלך מערכות הבחירות הקודמות[27]. המפלגה לא התמודדה בבחירות לכנסת העשרים וארבע.
השימוש בביטוי "נטו"
"כולנו" השתמשה רבות במילה "נטו" בססמאותיה, במטרה להעביר את המסר שפעילותה, ובפרט פעילות העומד בראשה משה כחלון, מכוונת לטובתו הישירה של האזרח. הססמה "כחלון - נטו בשבילי" שימשה את המפלגה במסע הבחירות ב-2015[28]. במהלך כהונתו של כחלון כשר האוצר ניתן השם "נטו משפחה" לתוכנית כלכלית שכללה את הפחתת שיעורי המכס על מוצרים ביתיים שונים, סבסוד צהרונים והקלות במס להורים לילדים קטנים[29]. המשרד השתמש בסיסמאות "משרד האוצר. נטו בשבילך!" ו"נטו משפחה" כדי לשווק את התוכנית בתשדירי פרסומת בטלוויזיה, ברשתות חברתיות ובעיתונים, וכן השתמש במילה "נטו" במסעות פרסום נוספים. ב-2017 השתמשה המפלגה במסע פרסום בסיסמה "כחלון. נטו בשבילך"[30], מהלך שאינו שכיח בשנה שאינה שנת בחירות.
עיקרי המצע
מצע מפלגת כולנו פורסם בחודש ינואר 2015 והוא מתמקד בנושאים כלכליים וחברתיים.
משבר הדיור
כחלון הצהיר כי משבר הדיור הוא אחד הנושאים החשובים שעבורם קמה המפלגה[31]. המפלגה הציגה תוכנית לרפורמה בשוק הדיור שמטרתה קיצור שרשרת הייצור לבניית דירה, על ידי טיפול בכל מרכיבי התהליך לבניית דירה: תכנון, שיווק, פיתוח, רישוי ובנייה, תוך איחוד כלל הסמכויות למשרד אחד.
הוזלת מחירי השירותים הבנקאיים
תוכנית להוזלת מחירי השירותים הבנקאיים ולהקלה על עסקים קטנים בקבלת אשראי על ידי יצירת תנאים חדשים לתחרות בענף הבנקאות ועידוד כניסת בנקים חדשים למשק. בנוסף, מתייחס המצע להסרת חסמים במעבר בין בנק לבנק[32].
יוקר המחיה ומחירי המזון
המצע כולל הוזלה של יוקר המחיה על ידי הגברת התחרות בשוק המזון הישראלי, הן בקרב יצרנים והן בקרב רשתות שיווק, באמצעות טיפול בבירוקרטיה הממשלתית והסרת חסמי שוק[33].
צמצום הפערים בחברה הישראלית
כחלון התייחס פעמים רבות בנאומיו לנושא צמצום הפערים בחברה הישראלית.
שוויון הזדמנויות בחינוך דרך יישום פיילוט ב-300 בתי ספר שירחיב את הדיפרנציאליות בתקצוב בתי הספר והרשויות המקומיות והשמת דגש על החינוך בפריפריה.
מערכת הבריאות הציבורית – פעילות להרחבה ניכרת של סל הבריאות, קיצור זמני ההמתנה לטיפולים, פעילות לשינוי מבני בענף הביטוח על מנת לרסן את הרפואה הפרטית בישראל ופעילות תקיפה כנגד תופעת "הרפואה השחורה" בישראל.
מלחמה בעוני דרך אימוץ מלא של מסקנות דו"ח הוועדה למלחמה בעוני בראשותו של מס' 3 ברשימת המפלגה, אלי אלאלוף.
דיור ציבורי – צמצום התורים לדיור הציבורי, הלוואות למשפחות נזקקות בתהליך השכירות עד לשלב החתימה על החוזה ושימוש ברווחי מכירת הדירות הציבוריות לטובת שיפוצן.
קידום השוויון לנשים דרך הרחבת הסיוע במעונות יום לילדים עד גיל 3, הרחבת האפשרות לצהרונים חינם לגילאים 3–9 ביישובים לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים, שוויון הזדמנויות לנשים חרדיות בשוק העבודה, בחינה מעמיקה ומחודשת לצורכי משפחות חד-הוריות ומאבק באלימות כלפי נשים.
שיפור איכות חיי הקשישים דרך צמצום התור בהמתנה למוסד סיעודי בסבסוד המדינה, הרחבת התשתית הקהילתית של מרכזי יום, הגדלת הקצבה למקבלי השלמת הכנסה וקצבת זקנה, והגברת האכיפה על המוסדות לאשפוז סיעודי לתשושי נפש[34].
עידוד תעסוקה והגברת הצמיחה
מצע המפלגה מתייחס בהרחבה לעידוד התעסוקה במשק באמצעות מספר תוכניות:
רפורמה בתנאי האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים שאמורה לשפר את תנאי מתן האשראי לעסקים אלו.
סיוע ישיר לעסקים ולעצמאים דרך הרחבת חוק דמי אבטלה לעצמאים וצמצום הביורוקרטיה שמגבילה צמיחת עסקים קטנים.
הרחבת ההכשרות המקצועיות למגזר החרדי ואוכלוסיות המיעוטים בישראל.
הגברת אכיפה וענישה בתחום חוקי העבודה, בדגש על "אוכלוסיות מוחלשות".
עידוד התעסוקה והיזמות בקרב אנשים עם מוגבלויות.
שיפור וייעול מערכת התחבורה הציבורית לחיבור המטרופולינים הגדולים לערים ולפרברים סביבם, על ידי הקמת ארבע רשויות מטרופוליניות.
מלחמה ב"הון השחור" והפחתת נטל המס דרך שיפור מערך הניהול והגבייה של אגף הכנסות המדינה[35].
מצע הצעירים והסטודנטים
העלאת שכר חיילי החובה – לוחמים – 1,350 ₪, תומכי לחימה – 940 ₪, וחיילים עורפיים - 670 ₪.
שני חברי כנסת שהיו חלק ממפלגת כולנו התפקדו לליכוד לפני הבחירות לכנסת ה-22 (משה כחלון ואלי כהן), לכן יפעת שאשא-ביטון נשארה נציגת כולנו היחידה שנכנסה לכנסת
אחריות למייסדים • איחוד בני הברית • אני ואתה • ארץ ישראל שלנו • בט"ח • ברית עולם • כלכלה ירוקה - מדינה אחת • הפיראטים • הרשימה הממלכתית • הרשימה הערבית • התקווה לשינוי • זהות • זכויותינו בקולנו • חינוך • ישר • כבוד האדם • כולנו חברים נ נח • כל ישראל אחים • מגן • מהתחלה • מנהיגות חברתית • מפלגת האזרחים הוותיקים • פשוט אהבה • צדק חברתי • צדק לכל • קץ • שווים
.jpg)
