הירגזי שחור-הפס הוא עוף קטן; אורכו 13–14 ס"מ ומסתו 12.9–19.7 גרם.[3] ראשו צבוע בצהוב ושחור: הסנטר, הציצה, המצח, ופס העין שחורים, והלחיים, הגבות והעורף צהובים. הכנפיים שחורות עם נקודות לבנות, הזנב שחור עם שוליים לבנים, והגב ירוק-זית. סוככות הזנב העליונות אפורות. הגחון צהוב עם פס שחור ארוך ועבה הנמתח מהמקור ועד הזנב. הצד התחתון של הכנפיים, בית השחי ונוצות הירך לבנים. קריאותיו דומות לאלו של קרובו, הירגזי צהוב-הלחי, והן נשמעות כמו "סי-סי", "צי-צי", "ויויפ-וויפ", ו-"טו-צי".[4] השיר הוא רצף של שריקות גבוהות וזמזומים.[5] בנפאל, הירגזים שרים מינואר עד ספטמבר, אבל במיוחד ממרץ עד אפריל.[4]
התנהגות
הירגזים שחורי-הפס חיים בדרך כלל בזוגות או בלהקות קטנות. מחוץ לעונת הרבייה, הם מצטרפים לעיתים ללהקות מעורבות מינים, אבל הם עושים זאת בתדירות נמוכה יותר מירגזים אחרים. כשהם מופרעים, הם זוקפים את ציצתם ומפגינים אגרסיביות בקפיצות. הם חיים בחופת העלים בלבד, ומחפשים את מזונם בחלקים העליונים של העצים או באוויר. הירגזי אוכל חרקים, עכבישים, זרעים ופירות יער. בנוסף, הירגזי אוכל את הצוף של פרחי עצי הצייבה (Ceiba pentandra).[4]
עונת הרבייה חלה ממרץ עד יוני. הירגזי מקים את קינו בחלל בעץ, בין אם טבעי או קן נקרים נטוש. לעיתים הירגזי יחפור את הקן בכוחות עצמו בעץ רקוב ומתפורר, או יבנה את הקן בחורים וחללים בקירות, גגות וגדות נהר. הקן יוקם עד גובה של 7 מטרים מהקרקע. הקן הוא דמוי ספל ומרופד בצמר, שיער סוסים ופרווה. הנקבה מטילה 4 עד 5 ביצים לבנות או ורדרדות חיוורות המנוקדות בחום אדמדם. שני ההורים משתתפים בבניית הקן, דגירה וגידול הצעירים. משך הדגירה אינו ידוע. ייתכנו שני מחזורי קינון בעונה.[4]
בית גידול ותפוצה
הירגזי שחור-הפס חי ביערות ממוזגים וסובטרופיים. בהימלאיה, הוא מצוי תדיר ביערות אלון ואורן, אבל גם בצמחייה שיחית, שטחים חקלאיים ואף גינות. בחורפים, הירגזי נודד לעמקים ולשפלה. הירגזי שחור-הפס חי בגבהים של 1,000 עד 2,400 מטרים מעל פני הים בהימלאיה.[4]טווח התפוצה (כ–2,590,000 קמ"ר) של מין זה גדול, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך לא סביר שהוא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן אין ירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. נוסף על כך, המין מצוי במספר רב של אזורי שימור. על כן, ירגזי שחור־פס מסווג כמין ללא חשש.[6]
טקסונומיה
הירגזי שחור-הפס נחשב בעבר למין בסוג ירגזי, אך מחקר משנת 2013 הראה שהמינים המזרח-אסיתיים בסוג ירגזי יוצרים קלייד עצמאי והמליץ לפצלם לסוג מכלולופוס,[7] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN,[8] ואיגוד האורניתולוגים הבינלאומי (IOU, לשעבר IOC) (אנ').[9] לעומתם, ITIS עדיין מציג את המין בסוג ירגזי.[10] ירגזי שחור-פס וירגזי צהוב הודי הם מינים מאוד קרובים, והם מופיעים כמין אחד במספר מיונים.[7][11]
העץ הפילוגנטי של הסוג מכלולופוס ע"פ יוהנסון ואחרים (2013):[7]
.jpg)
