מראה ירגזי פלסקה נע בין פרטים שכמעט בלתי ניתן להבחין ביניהם לירגזי כחול, ועד לכאלו שנראים כירגזים תכולים טהורים. ירגזי פלסקה מאופיינים בכיפה כהה משל ירגזי תכול, שצבעה נע מלבנדראפרפר ועד כחול ואף שחור; גב אפרפר עד ירקרק; זנב בקושי לבן בשולי האברות הקיצוניות (יותר לבן משל ירגזי כחול); כנף כהה משל ירגזי תכול (פס כנף בעובי 3–5 מ"מ, בהשוואה לפס הכנף של ירגזי כחול שעוביו 2–3.5 מ"מ, ולזה של ירגזי תכול, שעוביו 12–13 מ"מ); וגחון במגוון צבעים שונים, החל מסימנים שחורים של צווארון, דרך כתם חזה שחור ועד חזה צהבהב. חלק מצאצאי הכלאיים פוריים.
בעשור הראשון של המאה ה-21 חלה עלייה בכמות התיעודים בהשוואה למאה הקודמת, כאשר 13 בני כלאיים נמצאו בין השנים 2000–2011 בכ–12 מדינות אירופאיות. משוער כי התרחבות האזור בו נצפו ירגזי פלסקה נובע מהתרחבות התפוצה של הירגזי הכחול והצטמצמות האוכלוסייה של הירגזי התכול באזורים אלו, דבר שהוביל לבעיות במציאת בני זוג מתוך בני מינם.[2] עם זאת, לא תועדו ירגזי פלסקה בבלארוס, ככל הנראה משום שלירגזים במדינות אלו אין בעיות במציאת בני זוג מתוך בני מינם. בשנים אלו, התיעוד המערבי ביותר היה בדרום צרפת, 2001. רוב התיעודים הם בעונת החורף. בנובמבר2013 תועד ירגזי פלסקה בחצי האי קרים, אוקראינה.[5]
^ 1234А. Г. Ляхов, В. В. Тарасов Встречи гибридов белой Parus cyanus и обыкновенной P. caeruleus лазоревок на Среднем Урале и в Зауралье. Русский орнитологический журнал 2014, Том 23, Экспресс-выпуск 1085: 4041-4045
